אין דור שאין בו ליצנין

ילדות וחינוך

אלתר דרויאנוב נולד בז׳ בתמוז תר״ל (1870) בעיירה דְּרוּיָה שבפלך וילנה (כיום בבלארוס), ושם משפחתו נגזר משם עיר הולדתו. ראשית תורתו קיבל מאביו ומסבו, ובהיותו כבן שבע-עשרה יצא ללמוד בישיבת וולוז׳ין ולאחר מכן בישיבת קופישוק. לצד לימודי הקודש קנה לעצמו השכלה עברית וכללית רחבה, ומצעירותו נמשך אל הספרות העברית ואל הפעילות הלאומית.

פעילות ציונית, עיתונאות ועריכה

דרויאנוב היה מפעילי חיבת ציון ושימש מזכיר הוועד האודסאי. הוא היה סופר, עיתונאי ועורך עברי פורה (חתם גם בשם-העט ״אבגא״): ערך את ״העולם״, שבועונה של ההסתדרות הציונית, ואת ״מימים ראשונים״, ירחון לתולדות חיבת ציון. בשנת 1918 ייסד באודסה, יחד עם ח״נ ביאליק וי״ח רבניצקי, את ״רשומות״ — במה חלוצית לאיסוף הפולקלור, האתנוגרפיה והזיכרונות של יהדות מזרח-אירופה. עיסוקו זה באוצר העם הוא הרקע הישיר ל״ספר הבדיחה והחידוד״.

בארץ ישראל

דרויאנוב עלה לארץ שלוש פעמים — ב-1903, ב-1906 — ולבסוף השתקע בה בעלייתו בשנת 1921, יחד עם ביאליק (בין לבין ישב בווילנה ובאודסה). הוא קבע את ביתו בתל-אביב, עבד בהוצאת ״דבר״, והמשיך באיסוף החומר העממי — יותר ממאה ועשרים מתושבי הארץ מסרו לו בדיחות וחידודים — ובעבודתו הספרותית והתיעודית. נפטר בתל-אביב בט׳ באייר תרצ״ח (1938) ונטמן בבית-העלמין טרומפלדור, לפי בקשתו — בלא הספדים.

ראשית ״ספר הבדיחה והחידוד״

בהקדמתו מספר דרויאנוב כיצד נולד המפעל: בעת מחלה בסנטוריום סמוך לדרזדן, כשלוש-עשרה שנה לפני צאת הכרך הראשון, הביא לו מכר את קובץ ההומור היהודי ״דער יידישע הומאריסט״ — ומאותה שעה ואילך החל לרשום בפנקסו כל בדיחה וחידוד יהודיים שבאו לידו. כך נמשך האיסוף כעשרים ושש שנים, מפי מספרים ומפי ספרים כאחד. הכרך הראשון (בהוצאת ״אמנות״) הכיל 653 בדיחות; דרויאנוב אף תכנן כרך רביעי — ״מאוצר הבדיחה של העמים״ — וכרך חמישי שיוקדש ל״מבוא״, מסה על מהות הבדיחה העממית. ראו הקדמת המחבר.

יצירתו

• ״ספר הבדיחה והחידוד״ — אסופת ההומור היהודי המונומנטלית בשלושה כרכים (המהדורה הראשונה: פרנקפורט תרפ״ב/1922), יצירת-יסוד בחקר הפולקלור היהודי.
• ״כתבים לתולדות חיבת ציון ויישוב ארץ-ישראל״ — אסופה תיעודית רחבת-היקף שהחל לערוך בשנת 1919; מפעל שהושלם לאחר מותו בידי שולמית לסקוב.
• ״ספר תל-אביב״ (1936) — כרך מקיף לתולדות העיר, בעריכתו.
• ספרו המוקדם ״אד״ם הכהן בתור משורר״ (ברלין, 1897), ותרגומים מיצירות ולדימיר קורולנקו.

משפחה ומורשת

דרויאנוב נשא לאישה את ברכה, בתו של הרב יעקב דב הלפרין מדווינסק, ולהם נולדו ארבעה ילדים: אליקים, יונתן, תהילה והדסה (נכדתו, השחקנית יעל דרויאנוב, הייתה משחקני ״הבימה״). לזכרו נקרא רחוב דרויאנוב בתל-אביב, ובית-ספר יסודי בשכונת פלורנטין נושא את שמו.

קורות-חיים אלה מבוססים על הערך ״אלתר דרויאנוב״ בוויקיפדיה העברית ועל הקדמת המחבר לספר.