מילון מונחים
מונחים דתיים ותרבותיים שאולי אינם מוכרים לקורא בן-זמננו, עם דוגמאות מהבדיחות עצמן. 4315 מונחים
לא נמצאו מונחים תואמים.
א
- אַ חכמה
- קריאת-לעג יידית: ׳הישג גדול!׳, ׳מה כבר עשית?׳. בבדיחות: 741
- אב הרחמים
- תפילה הנאמרת לאחר הוצאת ספר-התורה (ולזכר קדושים). בבדיחות: 1190
- אב חורג
- בעל-אמו של אדם שאינו אביו הביולוגי. בבדיחות: 1011
- אב-מלאכה
- קטגוריה ראשית של מלאכה האסורה בשבת. בבדיחות: 1758
- אבא
- פנייה מקובלת לכומר בבדיחות: 2066
- אבדו לו חכמים
- כל עוד העריץ מרחוק את חכמי וילנה המהוללים, היו לו חכמים הרבה בבדיחות: 1857
- אבטומטוס
- מכונת-מכירה אוטומטית. בבדיחות: 1948
- אבן ריחיים
- אבן עגולה וכבדה עם חור במרכזה, לטחינת תבואה. בבדיחות: 1122
- אבן שואבת
- מגנט, אבן המושכת אליה ברזל. בבדיחות: 1301
- אבני מאזניים
- משקולות-העזר ששוקלים בהן סחורה במאזניים; „אבני-מרמה״ — משקולות מזויפות. בבדיחות: 1354
- אבעבועות
- מחלת האבעבועות, מחלה זיהומית המותירה צלקות בפנים. בבדיחות: 1473
- אבר מן החי
- בשר הנתלש מבעל-חיים בעודו חי, האסור באכילה. בבדיחות: 2130
- אברהמ'יל אליה'ס
- אברהם בנו של אליהו, כינוי על שם האב כמנהג העיירה בבדיחות: 754
- אגב אורחא
- ארמית: דרך-אגב, בלא כוונה תחילה. בבדיחות: 82
- אגד
- אגודת-התחבורה, חברת-האוטובוסים. בבדיחות: 2651
- אגודת־זרדים
- צרור ענפים שבו נהגו לחבוט בגוף המתרחץ להגברת הזיעה בבדיחות: 3140
- אגרופן
- מתאגרף, לוחם-איגרוף. בבדיחות: 2507
- אדומים
- מטבעות זהב. בבדיחות: 303
- אדמו"רות
- שושלת-אדמו״רים, מוסד החצר החסידית. בבדיחות: 2431
- אהבה חופשית
- סיסמה נועזת של התקופה: קשרי אהבה ללא כבלי הנישואים בבדיחות: 3026
- אוב רגליים
- כואב רגליים. בבדיחות: 336
- אוגרת
- סוג של פגימה בסכין-השחיטה, הפוסלת אותו. בבדיחות: 492
- אוי לרשע אוי לשכנו
- מימרה — הקרבה לרשע מביאה נזק גם על שכֵנו. בבדיחות: 1255
- אוכל-ימים
- בן-ישיבה עני שאכל בכל יום בשבוע על שולחן משפחה אחרת. בבדיחות: 195
- אוכלוסין
- תושבי המקום, האוכלוסייה. בבדיחות: 1027
- אוכלי ימים
- תלמידי-ישיבה עניים שסעדו מדי יום אצל מארח אחר (׳עסן טעג׳). בבדיחות: 2181
- אונטראופיצר
- מפקד זוטר, סמל (לועזי). בבדיחות: 2718
- אופיצר
- קצין בצבא (מילה לועזית). בבדיחות: 750 760 1957 1958 1959 1960 1961 1964 1965 1967 1968 1973 2051 2717 2722 2723 2724 2725 2726 2727 2730 2733 2737 2750 3038 3042
- אופרציה
- פעולה כספית-חשבונאית הטעונה רישום. בבדיחות: 158
- אור לארבעה עשר
- ליל י״ד בניסן, שבו בודקים את החמץ ערב הפסח. בבדיחות: 1602
- אור ליום
- הלילה שלפני יום מסוים (׳אור לשישי׳ — ליל חמישי-שישי). בבדיחות: 2197
- אור-פנים
- זוהר-הפנים המיוחס לאנשי-קודש. בבדיחות: 628
- אורח ארעא
- דרך-ארץ, מנהג-העולם (ארמית). בבדיחות: 1011
- אורחות
- דרכים ונתיבים. בבדיחות: 2585
- אושפיז
- אורח (ארמית). בבדיחות: 1928
- אושפיזה
- אכסניה, מקום-לינה (ארמית). בבדיחות: 771
- אותיות של קידוש-לבנה
- אותיות הענק שבהן נדפס נוסח ברכת הלבנה, כדי שאפשר יהיה לקראו בלילה תחת כיפת השמים בבדיחות: 1056
- אז ישיר
- פתיחת שירת-הים (שמות טו) ששרו משה וישראל לאחר קריעת ים-סוף. בבדיחות: 521
- אזכרה
- טקס-זיכרון לנפטר ביום פטירתו. בבדיחות: 535
- אזני המן
- מאפה-פורים משולש במילוי, הנאכל לזכר מפלת המן (אוזני-המן). בבדיחות: 1994
- אזרח סיביריה
- כינוי לפושע שהוגלה לסיביר, מקום הענישה והגלות לחוטאים. בבדיחות: 1383
- אחד באחד
- ביטוי מסחרי: רווח של מאה אחוז (קנייה בְּאחד ומכירה בִּשניים). בבדיחות: 32
- אחד מי יודע
- פיוט מנייה הנאמר בסוף ההגדה של פסח (׳אחד מי יודע... חמישה מי יודע׳). בבדיחות: 93
- אחוד חידה
- לשון מקרא — אציע או אשאל חידה. בבדיחות: 1140
- אחיזת עיניים
- תרמית ראייה, אשליה או להטוט. בבדיחות: 2095
- אחראי
- בלשון-הסובייטים — פקיד בכיר (׳קומיסר אחראי׳); וגם נושא-באשמה. בבדיחות: 2801
- אחרי מאה ועשרים שנה
- כינוי-נקי למוות, ״כשימות״. בבדיחות: 2152
- אי סיפא לא ספרא
- ביטוי ארמי-תלמודי: ׳אם החרב — אז לא הספר׳ (אי-אפשר איש-חרב ותלמיד-חכם כאחד). בבדיחות: 2257
- איבדו עצמם לדעת
- התאבדו (כפשוטו: ׳אבדו את עצמם ביודעין׳). בבדיחות: 2637
- איבעיא להו
- ארמית: נשאלה להם שאלה, התעוררה בעיה הטעונה בירור. בבדיחות: 2216
- איגרא
- ארמית: גג או עליית גג. בבדיחות: 596
- איגרון
- ספר-דוגמאות לכתיבת מכתבים. בבדיחות: 3027
- איד
- חג של גויים, חג עבודה זרה. בבדיחות: 2036
- אידיהם
- חגי הגויים, בלשון המשנה בבדיחות: 2036
- איזגד
- שליח דואר. בבדיחות: 1426
- איזהו גיבור
- ׳איזהו גיבור? הכובש את יצרו׳ (אבות ד, א). בבדיחות: 2941
- איזהו מקומן
- פרק במשנת זבחים הנאמר בתפילת-שחרית. בבדיחות: 1115
- איזהו עשיר השמח בחלקו
- מאמר מאבות: העשיר האמיתי הוא המסתפק בְּמה שיש לו. בבדיחות: 1697
- איטרת יד ימיני
- שמאלית בבדיחות: 1214
- אייב
- עוין, התנכר ונהג כאויב. בבדיחות: 680
- אילמלא
- לולא, אם לא. בבדיחות: 113 145 159 318 903 1186 1251 1370 1450 1526 1688 1965 2102 2140 2150 2655 2749 2803 2804
- אילמלי יד ישראל תקיפה
- אילו היה בידי היהודים כוח לאכוף עונשים בבדיחות: 1526
- אימום
- דפוס-עץ שעליו מעצב הסנדלר את הנעל. בבדיחות: 1570
- אין אדם מת וחצי-תאוותו בידו
- פתגם — אין אדם זוכה אפילו לחצי ממאווייו, ותאוותו אינה שבעה. בבדיחות: 708
- אין אדם נתפס על יינו
- ׳אין אדם נושא באחריות מלאה למעשיו בשִכרוּת׳. בבדיחות: 2281
- אין בידם פרוטה לפורטה
- אין להם אפילו מטבע קטן להחליף בבדיחות: 230
- אין במה לחיות
- אין פרנסה בבדיחות: 2415
- אין דעתי פנויה
- אין לבי ומחשבתי פנויים לעסוק בדבר. בבדיחות: 265
- אין האדמה קולטתו
- אמונה שגוף חוטא גדול נפלט מקברו ואינו נבלע באדמה. בבדיחות: 475
- אין חכמה לאשה אלא בפלך
- מאמר תלמודי מזלזל: חוכמתה של אישה היא רק במלאכת הטווייה. בבדיחות: 1107
- אין ידו משגת
- אין ביכולתו הכספית, חסר לו האמצעים. בבדיחות: 1502
- אין לו דמים
- פטור מאשמת-רצח ומעונש על הריגה. בבדיחות: 1890
- אין לו תקנה
- אין לו דרך לתיקון, מקרה חסר-תוחלת. בבדיחות: 6 387 905 914 1051 1332 1357 1773 2272 2816 3054
- אין לוקה ומשלם
- כלל הלכתי: על מעשה אחד אין מענישים גם במלקות וגם בתשלום-ממון. בבדיחות: 2162
- אין מביאים ראיה מן ההדיוטות
- ביטוי תלמודי: אין ללמוד הלכה ממנהג בורים. בבדיחות: 1222
- אין מביאין ראיה מן השוטים
- מאמר חז״ל שאין ללמוד הוכחה ממעשיהם או מדבריהם של שוטים. בבדיחות: 504
- אין מוקדם ומאוחר בתורה
- כלל פרשני: סדר הפרשיות בתורה אינו בהכרח כרונולוגי. בבדיחות: 1182
- אין פולין לאור הנר
- ׳אין מחפשים כינים לאור-נר בשבת׳ (שבת יב); משחק על פולין. בבדיחות: 2691
- אין פרוטה לפורטה
- חוסר-כול גמור בבדיחות: 2138
- אין ציבור שוטה
- מטבע-לשון: ההמון אינו ניתן להטעיה לאורך זמן. בבדיחות: 664
- אין תוכו כברו
- אין פנימיותו תואמת את חיצוניותו, אדם צבוע. בבדיחות: 428
- אינו בכלל…
- לשון תלמודית: אינו נמנה עם בבדיחות: 418
- אינו דין
- נוסח חתימת קל-וחומר — ״האם לא מתחייב מן הדין?״. בבדיחות: 642 838 1329 2206 2220 2318 2406 3040
- אינו דין ש…
- ניסוחו הקבוע בבדיחות: 2220
- אינו מעלה ואינו מוריד
- ניב: אינו משנה דבר, חסר-השפעה. בבדיחות: 1069
- איני מודה בו
- איני מכיר בו בבדיחות: 886
- איסטניסות
- עדינות-יתר, רגישות ופינוק. בבדיחות: 1910
- איספולקום
- הוועד הפועל של המהפכה הרוסית (ראשי תיבות ברוסית). בבדיחות: 2793
- איסר
- מטבע זעיר במידות התלמוד. בבדיחות: 1439
- איפרכיה
- מחוז, יחידה מנהלית (ארמית-יוונית). בבדיחות: 621
- איצטבא
- מדפים בבדיחות: 2825
- איציק
- שם יהודי שנעשה בפי הגרמנים כינוי לעג גנרי, כאילו כל יהודי רוכל בבדיחות: 2442
- איש אמונים
- אדם נאמן ובר-סמכא. בבדיחות: 2761
- איש מעשה
- אדם מעשי ופרקטי, סוחר או בעל עסקים. בבדיחות: 56
- איש-האשכולות
- אדם רב-כישורים ורב-ידע. בבדיחות: 3148
- אישה
- קרבן-אש המוקטר על המזבח (אִשֶּׁה, להבדיל מ׳אִשָּׁה׳ = אשת-איש). בבדיחות: 1170
- איתא להא ואיתא להא
- ביטוי תלמודי ארמי: ׳זה נכון וגם זה נכון׳. בבדיחות: 631
- איתתא לבי תרי לא חזיא
- ארמית — אין אישה ראויה להתייחד עם שניים. בבדיחות: 1050
- אכילת ימים
- מנהג שבו בחור-ישיבה עני סועד בכל יום בשבוע על שולחנו של בעל-בית אחר (אכילת „ימים״). בבדיחות: 834
- אכל שליש ושתה שני שלישים
- מעט אוכל והרבה יין־שרף בבדיחות: 768
- אכסדרה
- מסדרון-עמודים מקורה לאורך מבנה. בבדיחות: 929
- אכסניה
- פונדק לינה לעוברי דרכים. בבדיחות: 97 161 768 770 771 772 773 774 775 776 777 778 779 1050 1075 1078 1153 1295 1335 1840 1928 2376 2435 2616 2974 2975 3124
- אכסניות
- בתי מלון בבדיחות: 735
- אכר
- חקלאי, עובד-אדמה בכפר. בבדיחות: 2660
- אל תסמוך על הנס
- ביטוי תלמודי: ׳אל תבטח בנס, נקוט אמצעי-זהירות׳. בבדיחות: 2171
- אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו
- פתגם ממסכת אבות: שפוט אדם לפי תוכנו הפנימי ולא לפי מראהו החיצוני. בבדיחות: 1496
- אלה
- קללה ושבועת-זעם. בבדיחות: 1579
- אלהא דמאיר ענני
- ארמית — ״אלוהי מאיר, ענני״, נוסח שאומרים לישועה ולמציאת אבידה. בבדיחות: 978
- אלהות
- האלהה, עבודת דבר או אדם כאל. בבדיחות: 2456
- אלהי נצור
- תפילה אישית הנאמרת בסיום תפילת-העמידה. בבדיחות: 2862
- אלול
- החודש האחרון בשנה העברית, חודש התשובה והסליחות שלפני הימים הנוראים. בבדיחות: 997 1451 2699 3073
- אלוף
- שור או ראש-בקר; וגם נכבד או שׂר (״אלופינו מסובלים״). בבדיחות: 639
- אלטע היים
- ביידיש: ״הבית הישן״, כינוי לארץ-המוצא באירופה שממנה היגרו. בבדיחות: 1292
- אליבא ד
- ארמית: לפי שיטתו של, לדעת (‚אליבא דשמואל׳). בבדיחות: 632
- אליבא דכולא עלמא
- ׳לדעת הכול׳ (ארמית) — מוסכם על כל החכמים. בבדיחות: 2221
- אלמא
- ארמית — ״מכאן אפוא ש...״. בבדיחות: 505
- אם ירצה השם
- ביטוי תקווה שדבר יתקיים בעזרת האל. בבדיחות: 22 32 97 183 239 255 318 356 448 470 524 694 726 785 984 992 1057 1218 1320 1353 1529 1600 1627 1639 1812 1923 1994 2024 2075 2223 2483 2957 3001 3013 3014 3072
- אם לא עכשיו אימתי
- מאמר הלל (פרקי אבות) הקורא לפעול בלא דיחוי. בבדיחות: 1642
- אמה (מידת-אורך)
- מידת-אורך עתיקה (כחצי מטר). בבדיחות: 1297
- אמודאי
- צוללן היורד למצולות הים. בבדיחות: 766
- אמונה תפלה
- אמונה בהבלים ובסגולות שווא, אמונה טפלה. בבדיחות: 976
- אמונת הייחוד
- האמונה באל אחד, מונותאיזם. בבדיחות: 1858
- אמורא
- חכם מחכמי התלמוד שלאחר תקופת התנאים; ׳פליגי בה אמוראי׳ — נחלקו בכך האמוראים. בבדיחות: 1913 542
- אמות ולא אעבור
- אבחר במוות ולא בהפרת הנדר בבדיחות: 844
- אמיר אני וביתי
- אתנצר עם משפחתי בבדיחות: 2030
- אמירה לגוי
- היתר לבקש מגוי לעשות מלאכה אסורה בשבת בשעת-צורך. בבדיחות: 2382
- אמירה לעכו״ם
- בקשה מגוי לעשות בשבת מלאכה אסורה, האסורה אף היא מדברי חכמים. בבדיחות: 2055
- אמלתרה
- מילה עתיקה לקישוט אדריכלי, קורה או זיז־נוי המעטר בניין. בבדיחות: 1033
- אמרי אינשי
- ביטוי תלמודי-ארמי: „הבריות אומרים״, כמאמר העם. בבדיחות: 2424
- אמרי דבי רב
- בארמית: 'אמרו בבית-מדרשו של רב' — נוסחת פתיחה תלמודית למימרה. בבדיחות: 2
- אמרי שפר
- ביטוי מבראשית (מט, כא): דברים נאים, רהוטים ויפים. בבדיחות: 1273
- אמרת כנף
- אמרה קצרה ומפורסמת, פתגם או מימרה שגורה. בבדיחות: 1156
- אמתחת
- שק או צרור לנשיאת חפצים. בבדיחות: 491
- אמתלאות
- תואנות, תירוצים בבדיחות: 248
- אן חכמתך
- איפה חוכמתך בבדיחות: 696
- אנדרוגינוס
- אדם או בעל-חיים שיש בו סימני זכר ונקבה כאחד. בבדיחות: 492
- אנוס
- יהודי שאולץ להמיר דתו אך שמר יהדותו בסתר (אנוסי-ספרד ופורטוגל). בבדיחות: 2571
- אנוסה
- אישה שנאנסה, ולפי ההלכה אין עליה אשמה. בבדיחות: 1016
- אנחה יהודית
- מוטיב תרבותי — אנחה רפלקסיבית המבטאת את משא-הגלות ועול-החיים, בלא סיבה מסוימת. בבדיחות: 938
- אנטיסמיט
- אנטישמי, מילה לועזית אופנתית בפי המשכילים בבדיחות: 1270
- אנטיקווריון
- סוחר עתיקות, המקפיד להבדיל את עצמו מ„סמרטוטר" — סוחר בלאות בבדיחות: 2864
- אני אשבח ואתה תפליג
- אתה תגזים ותעצים אחריי בבדיחות: 1475
- אני ולא מלאך
- מן ההגדה: אלוהים גאל את ישראל בעצמו, ׳לא על-ידי מלאך׳. בבדיחות: 2191
- אנינות הדעת
- עצבות, דכדוך-נפש ומרה-שחורה. בבדיחות: 2429
- אנשי-אמנה
- אנשים נאמנים ומהימנים. בבדיחות: 1485
- אנשי-מעשה
- אנשי עסקים ומסחר בבדיחות: 56
- אסדה
- רפסודה, כלי-שיט פשוט מקרשים. בבדיחות: 2687
- אסכרה
- דיפתריה — מחלת-גרון קטלנית בילדים, ה״חונקת״ אותם. בבדיחות: 950
- אסל
- מוט-נשיאה לדליי-מים על הכתף. בבדיחות: 1088
- אספלנית
- רטייה או תחבושת-מרפא המונחת על הגוף. בבדיחות: 1229
- אף על גב
- ביטוי ארמי: אף-על-פי, אף שכן. בבדיחות: 1439
- אפה כמגדל-דוד
- לגלוג בלשון שבחי שיר השירים („אפך כמגדל הלבנון") בבדיחות: 1496
- אפודה
- חזייה, וֶסט — בגד-גוף בלא שרוולים. בבדיחות: 1380
- אפיקורוס
- כופר, ספקן או חופשי-בדעות הדוחה את אמונת המסורת (השם גזור מן הפילוסוף אֶפִּיקוּרוֹס). בבדיחות זהו לרוב ה'משכיל' המלגלג על קיום המצוות. בקורפוס מופיע בכתיב 'אפיקורס'. בבדיחות: 437 474 668 1824 2710
- אפיקורס
- כופר, מי שאינו מאמין בעיקרי הדת. בבדיחות: 437 474 641 737 1514 1690 1743 1746 1760 1824 1839 1844 1845 1846 1857 1858 1864 1877 1878 1879 1880 2277 2382 2452 2592 2710 2973
- אפיקורסים
- כופרים, פורקי עול בבדיחות: 474 1081 1261 1729 1739 1743 1747 1829 1856 1869 2167 2590 2591 2710
- אפריקי שבדרום
- דרום אפריקה בבדיחות: 3037
- אפרקדן
- שכיבה על הגב, פרקדן. בבדיחות: 2604
- אצבעון
- כיסוי קטן לאצבע שמשתמש בו החייט בעת התפירה. בבדיחות: 856
- אצטבה
- מדף, ובמיוחד מדף-ספרים. בבדיחות: 479
- אצטגנין
- חוזה-בכוכבים, מנבא-עתידות. בבדיחות: 798
- אצטומכה
- הקיבה (מילה יוונית המופיעה בספרות חז״ל). בבדיחות: 894
- אקטור
- שחקן (מילה שאולה). בבדיחות: 1929
- אקציזניק
- גובה מכס המשקאות החריפים בזיכיון, מילה לועזית. בבדיחות: 1755
- ארבע מידות
- תבנית-רשימה משנאית (כמו ׳ארבע מידות באדם׳ באבות) הממיינת טיפוסים. בבדיחות: 887
- ארובות השמיים
- לשון המבול — פתחי השמים שמהם יורד הגשם. בבדיחות: 598
- ארון-קודש
- הארון שבו מונחים ספרי-התורה בבית-הכנסת. בבדיחות: 1025
- ארוסין
- שלב ראשון בנישואים שבו האיש מקדש את האישה. בבדיחות: 3025
- אריה שאג מי לא יירא
- ׳אריה שאג מי לא יירא׳ (עמוס ג, ח). בבדיחות: 2251
- אריים טהורים
- בני הגזע הנוצרי-האירופי לפי תורת הגזע, שמדדה אדם על-פי מוצא הוריו בבדיחות: 1402
- ארכדקן
- בעל זקן ארוך. בבדיחות: 2082
- ארכובה
- ברך. בבדיחות: 1052
- ארכובות
- ברכיים בבדיחות: 1102
- ארכיהגמון
- בישוף ראשי בכנסייה. בבדיחות: 2531
- ארמית
- אישה נוכרייה (לא-יהודייה); יחסים עמה הם עברה חמורה. בבדיחות: 617
- ארנדר
- חוכר יהודי של אחוזה, פונדק או טחנה מידי האציל. בבדיחות: 55
- ארעי
- זמני, בלתי-קבוע (׳דירת ארעי׳ — מגורים זמניים). בבדיחות: 2657
- ארצו של התוגר
- האימפריה העות'מאנית בבדיחות: 1295
- אשה זרה
- אישה אסורה, נואפת. בבדיחות: 1758
- אשה כלי-זינה עליה
- מימרה תלמודית: אמצעי-ההגנה של האשה נתונים בה עצמה. בבדיחות: 2090
- אשה עסקנית
- חרוצה, אשת מסחר שמפרנסת את הבית בבדיחות: 1649
- אשה רעה מר ממוות
- ׳מר ממוות... האשה׳ (קהלת ז) — אישה רעה קשה מן המוות. בבדיחות: 1591
- אשכנז
- גרמניה, בלשון היהודים; ומכאן ׳אשכנזים׳ — יהודי מרכז ומזרח אירופה. בבדיחות: 461 666 1980 2229 2328 2525 2553 2685 2780
- אשמדאי
- מלך השדים בפי המסורת. בבדיחות: 1486
- אשמנו בגדנו
- וידוי אלפביתי הנאמר בסליחות וביום-הכיפורים. בבדיחות: 1220
- אשמנו, בגדנו, גזלנו
- הווידוי האלפביתי מתוכן בבדיחות: 1220
- אשר הוכיח לי אלהים
- זימן וייעד לי, על פי לשון סיפור מציאת רבקה (בראשית כד, יד): ״אותה הוכחת לעבדך״ בבדיחות: 1574
- אשר יעלה המזלג
- ביטוי לכל דבר אקראי שיעלה לדיון או יזדמן לשיחה. בבדיחות: 1303
- אשר נתן לנו
- מברכת התורה שמברך העולה לקריאה („אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו") בבדיחות: 1947
- אשר על הבית
- ממונה על משק-הבית; סוכן ראשי של בית-העשיר. בבדיחות: 299
- אשרי תמימי דרך
- מזמור קיט בתהלים, הארוך שבמזמורים. בבדיחות: 1841
- אשרינו וטוב חלקנו
- ביטוי מן התפילה: ״מה מאושרים אנו ומה טוב גורלנו״. בבדיחות: 1962
- אשת-חייל
- אישה נמרצת, כשרה ובעלת-מעלות. בבדיחות: 1517
- אשתקד
- מילה ארמית שפירושה „בשנה שעברה״. בבדיחות: 84 274 284 338 509 599 782 975 1112 1212 1220 1222 1277 1608 1639 1881 2183 2950 3116 3139
- את הכל עשה יפה
- ׳את הכל עשה יפה בעתו׳ (קהלת ג, יא). בבדיחות: 2441
- אתלת קרנתא
- ׳בשלוש פינות׳ (ארמית) — סימן-חיתוך לזיהוי הבשר. בבדיחות: 831
- אתנאה
- אתקשט, אתהדר בבדיחות: 433
- אתנח
- שם של טעם-מקרא (אתנחתא), טעם המנוחה והעצירה, מלשון נחה. בבדיחות: 224
- אתרוג אחרי סוכות
- ניב: דבר שאיבד את כל ערכו לאחר שעבר זמנו. בבדיחות: 42
ב
- באחריות
- דואר רשום בבדיחות: 1144
- באי כוח
- נציגים ומיופי כוח הפועלים בשם אחרים. בבדיחות: 2675
- באלף מחילות
- לשון-נקייה עממית לאחוריים (משחק על ׳מחילה׳ — סליחה וגם נקב). בבדיחות: 1917
- באר שחת
- ניב: בור-האבדון, שאול ותהום-השחיתות. בבדיחות: 2999
- באתרא דלא ידעי
- ביטוי תלמודי: ״במקום שאין מכירים אותו״. בבדיחות: 2332
- בבא מציעא
- מסכת בתלמוד העוסקת בדיני ממונות, אבדה ושכירות. בבדיחות: 121
- בבא קמא
- מסכת בתלמוד העוסקת בדיני נזיקין. בבדיחות: 574
- בבואה
- השתקפות, דמות הנראית במים או במראה. בבדיחות: 1037
- בבט״ח
- ראשי תיבות לימים שגומרים בהם את ההלל בגולה: ב׳ ימי פסח, ב׳ ימי שבועות, ט׳ ימי סוכות וח׳ ימי חנוכה. בבדיחות: 1183
- בגד-צבעונין
- בגד צבוע בבדיחות: 1317
- בגר
- הגיע לבגרות ולגיל הנישואין. בבדיחות: 2086
- בדולח
- קריסטל בבדיחות: 1484
- בדוק
- מנוסה ומאומת (״רפואה בדוקה״). בבדיחות: 895
- בדותא
- ארמית — דבר בדוי, שקר מומצא. בבדיחות: 900
- בדותה
- סיפור שקר מופרך המסופר בכובד ראש, כעין בדותות מינכהאוזן. בבדיחות: 1293
- בדחילו ורחימו
- באימה ובאהבה (ביטוי ארמי מן הקבלה). בבדיחות: 3050
- בדחן
- משעשע קהל ובדרן הנושא חרוזים ובדיחות בחתונות. בבדיחות: 179 658 878 1154 1485 1506 1860 2127 2128 2265 2296 3155
- בדיחות הדעת
- מצב רוח טוב, קלילות ושמחה. בבדיחות: 623
- בדליכא שאני
- ארמית — ״במקום שהדבר אינו מצוי, הדין שונה״. בבדיחות: 868
- בדקי בית־הכנסת
- תיקוני הבניין בבדיחות: 2030
- בהדיה
- מילה ארמית: עמו, יחד איתו. בבדיחות: 1439
- בהמה
- חיית משק; ובלשון העם גם כינוי לאדם טיפש וגס. בבדיחות: 53 94 233 331 397 398 497 551 565 735 961 1000 1005 1031 1051 1058 1197 1429 1643 1672 1856 2134 2306 2410 2583 2647 2804 2955 3012 3037 3074 3113
- בהמה גסה
- בהמה גדולה (פרה, סוס). בבדיחות: 1031
- בהמה טהורה
- בעל-חיים כשר שמותר באכילה ושעורו כשר לתשמישי-קדושה. בבדיחות: 565
- בהעלם אחד
- מונח הלכתי: בבת אחת, בלי משים בבדיחות: 2364
- בוחן כליות
- כינוי מקראי לאלוהים היודע את המחשבות הכמוסות בבדיחות: 664
- בוחן כליות ולב
- כינוי לאלוהים החוקר את המחשבות והכוונות הנסתרות שבלב האדם. בבדיחות: 664
- בוכהלטריה כפולה
- הנהלת חשבונות כפולה, שיטה שבה כל עסקה נרשמת פעמיים, בצד החובה ובצד הזכות בבדיחות: 76
- בולשביקים
- סיעת המהפכנים הקומוניסטים שהשתלטה על רוסיה. בבדיחות: 2787 2789 2790 2791 2792 2795 2796 2797 2800 2808 2812 2817 2820 2821 2832 2836
- בונד
- מפלגת-הפועלים היהודית הסוציאליסטית במזרח-אירופה (ו„דרשן בונדאי״ — תועמלן שלה). בבדיחות: 3164 2788 2977
- בור בן־בור
- עם־הארץ גמור זה שני דורות בבדיחות: 233
- בור דאורייתא
- עם-הארץ גמור, בּוּר מוחלט בתורה. בבדיחות: 1204
- בורא מיני בשמים
- הברכה הנאמרת על הרחת בשמים, ובכלל זה בהבדלה. בבדיחות: 1184
- בורא מיני מזונות
- הברכה הנאמרת על מאכלי-דגן ומיני-מאפה (בקיצור — „מזונות״). בבדיחות: 1654
- בורא נפשות
- ברכה-אחרונה הנאמרת אחרי שתיית מים ומאכלים שאינם מחמשת-המינים. בבדיחות: 189
- בורא פרי האדמה
- ברכת הנהנין הנאמרת על ירקות ועל גידולי קרקע. בבדיחות: 483
- בורא פרי הגפן
- הברכה הנאמרת על שתיית יין. בבדיחות: 612
- בורז'וי
- כינוי הגנאי הרוסי לבורגני בבדיחות: 2833
- בורז׳וק
- מן השיח הסוציאליסטי: בורגני, עשיר שאינו עמל בעצמו ומתפרנס מעמלם של אחרים. בבדיחות: 153
- בורמיסטר
- (פולנית) ראש-עיר, ראש-העיירה. בבדיחות: 2609
- בורסאי
- סוחר או מתווך בבורסה, בסחר ניירות וסחורות. בבדיחות: 46
- בורסי
- מעבד-עורות, בעל-מלאכה המכין עורות. בבדיחות: 2042
- בורר
- מי שהצדדים בוחרים בו להכריע בסכסוך שביניהם. בבדיחות: 2250
- בזיעת אפך תאכל לחם
- ביטוי מבראשית (ג, יט): פרנסה הבאה מתוך עמל קשה ומפרך. בבדיחות: 153
- בחור
- רווק, צעיר שאינו נשוי. בבדיחות: 512
- בחור כארזים
- ביטוי לבחור חסון, בריא וחזק כעצי הארז. בבדיחות: 1123
- בחור-ישיבה
- תלמיד צעיר הלומד בישיבה. בבדיחות: 2490
- בחזקתו עומד
- מונח הלכתי: מעמדו או חזקתו של דבר נשמרים כל עוד לא הוכח אחרת. בבדיחות: 219
- בחלונות הגבוהים
- קשרים והשפעה אצל בעלי השררה והשלטון. בבדיחות: 366
- בחלן
- איסטניס, רגיש לבחילה וגועל. בבדיחות: 792
- בחצי־חינם
- בזיל הזול בבדיחות: 717
- בטלו הטוחנות
- נשרו השיניים מזוקן (לשון אלגוריית-הזקנה בקהלת יב). בבדיחות: 2460
- בטלן
- אדם ללא עיסוק קבוע; בעיירה — מי שיושב ולומד על חשבון הציבור. בבדיחות: 4 51 103 263 380 382 548 698 1010 1014 1107 1116 1118 1269 1512 1573 1649 2085 2086 2087 2088 2089 2090 2091 2092 2093 2097 2098 2100 2101 2102 2107 2485 3038 3136
- בי אישקוקי
- בית-משחקים והימורים. בבדיחות: 1541
- ביאת הגואל
- בוא המשיח והגאולה. בבדיחות: 1057
- ביאת המשיח
- האמונה בבוא הגואל לגאול את עם ישראל באחרית הימים. בבדיחות: 103
- ביד חזקה
- בכוח רב ובעוצמה. בבדיחות: 3051
- ביוסט
- פסל חזה: ראש וכתפיים, בלי זרועות בבדיחות: 2919
- ביזוי מצווה
- פגיעה בכבודה ובקדושתה של מצווה, כגון הכנסת קדירה לסוכה. בבדיחות: 1733
- ביזנסמן ממעלה-העיר
- יהודי שהתעשר ועלה לשכונות היוקרה של ניו-יורק בבדיחות: 1269
- ביטול היש
- מושג חסידי-קבלי שלפיו לעולם החומרי אין קיום עצמאי והכול נבלע באלוהות. בבדיחות: 2085
- ביטחון
- במובן הדתי-חסידי, אמונה שלמה שהקדוש-ברוך-הוא הוא שמפרנס את האדם. בבדיחות: 4
- ביכורי שירתו
- שיריו הראשונים בבדיחות: 2517
- בילנצה
- מאזן — דו״ח המסכם נכסים מול חובות (מילה לועזית). בבדיחות: 2354
- בימה
- מקום מוגבה בבית הכנסת המשמש לקריאה בתורה ולדרשה. בבדיחות: 365 468 470 478 485 646 676 874 1148 1158 1228 1324 1858 1983 2050 2149 2413 2819 3006 3008 3009
- בימי הבלי
- לשון קהלת לימי החיים החולפים בבדיחות: 2340
- בין אדם למקום
- מצוות שבין האדם לאלוהים (דת ופולחן), להבדיל ממצוות שבין אדם לחברו. בבדיחות: 2614
- בין המצרים
- ימי-האבל שבין י״ז בתמוז לתשעה-באב. בבדיחות: 1241
- בין כסה לעשור
- הימים שבין ראש-השנה ליום-הכיפורים. בבדיחות: 645
- בין מנחה למעריב
- פרק-הזמן הקצר שבין שתי התפילות, שבו נהגו לספר סיפורים ולשוחח שיחות-חולין. בבדיחות: 515 676 700 1182 1282 2770 3127 3165
- בין-הפרשות
- אחוריו של הסוס, מושב הזנב בבדיחות: 2723
- בינוני
- בדין ראש-השנה — מי שאינו צדיק גמור ולא רשע גמור, ודינו תלוי ועומד. בבדיחות: 1874
- ביער
- השמיד וסילק, כאן השמדת מזיקים. בבדיחות: 2885
- ביעתא בכותחא
- ביטוי ארמי-תלמודי לדבר פשוט ומובן-מאליו (ביצה טבולה ברוטב חלב). בבדיחות: 147
- ביצה
- בוץ ואדמה טובענית. בבדיחות: 2425
- ביקונספילד
- בנימין ד'יזראלי, ראש ממשלת בריטניה יהודי-המוצא, שהוכתר לרוזן ביקונספילד בבדיחות: 1302 2584
- ביקור חולים
- מצוות ביקור וסיוע לחולים, ולעיתים חברה קהילתית לכך. בבדיחות: 2966
- ביקש רחמים
- התפלל וביקש חסד בעד מישהו. בבדיחות: 275
- בית הסתרים
- לשון-נקייה לבית-שימוש. בבדיחות: 2131
- בית התינוקות
- המבנה המשותף בקבוצה ובקיבוץ שבו גודלו וישנו הילדים יחד. בבדיחות: 2923
- בית מדרש
- מקום ללימוד תורה ולתפילה, מעין מרכז רוחני של הקהילה. בבדיחות: 21 646 666 670 1024 1028 1033 1193 2355 2771 2780
- בית עבוט
- מוסד הנותן הלוואות תמורת חפץ ממושכן שמפקידים אצלו. בבדיחות: 66
- בית-הדין של מעלה
- בית-הדין השמימי שלפניו נשפט האדם לאחר מותו. בבדיחות: 1787
- בית-הקיץ
- ביתן לא-מוסק, לעומת „בית-החורף" המוסק בבדיחות: 1008
- בית-מחיה
- בית אוכל זול. בבדיחות: 290 780 782 784 786 787 788 796 798 815 817 830 1076 1676 1740 1752 1754 2046
- בית-נכאת
- אוסף-תצוגה, מוזיאון. בבדיחות: 3110
- בית-עולמו
- הקבר; ׳בית-העולם׳ הוא בית-הקברות. בבדיחות: 257
- בית־נתיבות
- תחנת רכבת בבדיחות: 3144
- בכה תבכה בלילה
- ממגילת איכה (א, ב — הערה [19]), מתיאור ירושלים החרבה הבוכה בלילותיה בבדיחות: 2233
- בכי-תמרורים
- בכי מר וקורע-לב. בבדיחות: 787
- בכשר אתה חושד
- ׳אתה חושד בחף-מפשע׳. בבדיחות: 1791
- בל ייראה ובל יימצא
- האיסור שחמץ ייראה או יימצא ברשות יהודי בפסח. בבדיחות: 1336
- בל יראה ובל ימצא
- איסור החזקת חמץ בפסח: שלא ייראה ולא יימצא חמץ ברשותו של אדם. בבדיחות: 2103
- בל תשחית
- איסור התורה על השחתה ובזבוז לשווא. בבדיחות: 842
- בלאו הכי
- ביטוי ארמי: ממילא, בין כה וכה. בבדיחות: 2089
- בלדר
- עגלון או שליח המסיע נוסעים וחפצים בדרכים. בבדיחות: 136
- בלה
- התבלה, נשחק ונתקלקל מרוב שימוש. בבדיחות: 130
- בלי עין רעה
- נוסחת-ברכה עממית הנלווית לדברי שבח, כדי להגן מפני נזק של עין-הרע (קנאה). בבדיחות: 34 283
- בלם פיו
- סתם את פיו, שתק. בבדיחות: 655
- בלמו פיכם
- סתמו את פיכם בבדיחות: 655
- בלן
- עובד בית המרחץ, שתפקידו להכניס לקוחות לאמבטיות הקיטור. בבדיחות: 153 208 404 438 649 1052 2104 2348
- בלען
- זללן, אוכל הרבה ובתאווה. בבדיחות: 815
- במה דברים אמורים
- מונח תלמודי: באילו תנאים הדבר אמור ומתי הכלל חל. בבדיחות: 186 210 905 1020 1631 2098 2272
- במחי אחד
- במכה אחת, בבת-אחת. בבדיחות: 1701
- במחילה
- ביטוי-נימוס שמשמעו ״בסליחה״, ״ברשותך״ לפני אמירה נועזת. בבדיחות: 18 81 97 125 725 1302 1457 1482 1791 1910
- במעלה הכיסאות
- במקומות המכובדים בבדיחות: 3154
- במערבא
- ביטוי תלמודי-ארמי: „בארץ-ישראל אומרים״ (המערב, ביחס לבבל). בבדיחות: 1554
- בן אומנתו
- חברו לאותה מלאכה או מקצוע. בבדיחות: 900
- בן ארבעים לבינה
- מאמר מאבות: בגיל ארבעים מגיע אדם לבינה והבנה. בבדיחות: 1117
- בן חורין
- אדם חופשי, לא-עבד. בבדיחות: 2141
- בן לילה
- בתוך לילה אחד בבדיחות: 2730
- בן נח
- בהלכה — נכרי המצוּוה בשבע מצוות; בשיגרה עממית — קמצן (׳נהרג על פחות משווה-פרוטה׳). בבדיחות: 321
- בן פחותים
- בן למשפחה פשוטה ונחותה. בבדיחות: 1561
- בן קדושים
- מי שמיוחס לצאצאי צדיקים וקדושים. בבדיחות: 276
- בן שמונה-עשרה לחופה
- מאמר מאבות: גיל שמונה-עשרה הוא גיל הנישואין. בבדיחות: 1117
- בן-אומנות
- מי שעוסק באותה מלאכה, עמית-מקצוע. בבדיחות: 47
- בן-אלמוות
- מי שתהילתו או שמו נשמרים לנצח. בבדיחות: 2537
- בן-זוגי
- השותף שיועד לי משמים בבדיחות: 1160
- בן-טובים
- בן למשפחה מכובדת ומיוחסת. בבדיחות: 275
- בן־בנו של עשו
- כינוי לגוי בבדיחות: 3053
- בנטשן
- ביידיש — ברכת-המזון. בבדיחות: 1205
- בני ברית
- כינוי ליהודים — בני ברית-המילה. בבדיחות: 2244
- בני עשו
- ניב: צאצאי עשו, כינוי לגויים (ובמיוחד לנוצרים). בבדיחות: 2049
- בני-נח
- כלל האנושות, המצוּוה בשבע מצוות-בני-נח. בבדיחות: 2130
- בני־תשחורת
- צעירים בבדיחות: 1779
- בנפול אויבך אל תשמח
- פסוק (משלי) האוסר לשמוח במפלת האויב. בבדיחות: 2232
- בנפשך הוא
- חייך תלויים בדבר בבדיחות: 884
- בסירוגין
- לסירוגין, לא ברצף אלא בדילוג. בבדיחות: 1797
- בסרבי
- יהודי מבסרביה בבדיחות: 1212
- בעהעלפער
- יידיש — עוזר המלמד המסייע בטיפול בילדי-החדר. בבדיחות: 550
- בעוונך ילדים קטנים מתים
- על פי האמונה שחטאים חמורים נפרעים במות ילדים בבדיחות: 2998
- בעירה
- שרֵפה; כאן: מהפכה בוערת. בבדיחות: 2811
- בעל דברים
- בעל ריב, יריב במשפט או בסכסוך. בבדיחות: 573
- בעל הברית
- בעל-השמחה בברית-מילה (אבי הנימול). בבדיחות: 561
- בעל הלוח
- מחבר לוח השנה העממי (אלמנך) בבדיחות: 566
- בעל חשבון־הנפש
- עורך בדק מצפוני בבדיחות: 3074
- בעל יכולת
- אדם אמיד ועשיר. בבדיחות: 966
- בעל לשון
- אדם שנון וחד-לשון. בבדיחות: 216
- בעל מיחושים
- אדם חולני, סובל מכאבים ומיחושים. בבדיחות: 1789
- בעל מקרא
- בקי בתנ״ך. בבדיחות: 2711
- בעל קריאה
- מי שקורא בקול בספר-התורה לפני הציבור (הקורא). בבדיחות: 1204
- בעל שם
- בעל־מופת היודע להשתמש בשמות קדושים כדי לפעול ישועות וניסים. בבדיחות: 641 813 863 962 1236 1601
- בעל תקיעה
- מי שתוקע בשופר בבית-הכנסת בימים-הנוראים. בבדיחות: 1512
- בעל תשובה
- מי שחזר בתשובה ושב לשמירת-המצוות. בבדיחות: 649
- בעל-בית
- בעל הנכס או המעסיק; אדם מבוסס בעל משק וביתו (ביידיש: בַּעַל-בּוּס). בבדיחות: 88 154 279 403 415 530 1363 1995 2314 2364 2365
- בעל-דבב
- אויב ויריב, מי שיש לו טינה כלפי מישהו. בבדיחות: 2567
- בעל-הוראה
- מי שמוסמך לפסוק הלכה. בבדיחות: 415
- בעל-מוח
- כינוי לאדם פיקח וחריף-שכל. בבדיחות: 258
- בעל-עגלה
- עגלון, מי שמסיע נוסעים בעגלה רתומה לסוסים. בבדיחות: 134 140 146 147 1211 1251 1311 2999 3130
- בעלי-בתים
- האמידים שמנדבותיהם חי הרב בבדיחות: 403
- בעלי-דין
- הצדדים במשפט בבדיחות: 1344
- בפתח עיניים אשר על הדרך
- לשון מקראית (בראשית לח, יד — שם ישבה תמר בצומת הדרכים) בבדיחות: 313
- בקולות וברקים
- ברעש גדול, בתקיפות ובאיומים. בבדיחות: 106
- בקי בסידור
- יודע לקרוא בסידור התפילה, מדרגת הידע הנמוכה ביותר, רחוקה מאוד מלמדנות של גמרא בבדיחות: 1235
- בר אבהן
- ביטוי ארמי שמשמעו בן למשפחה מיוחסת ובעלת-שֵם. בבדיחות: 1514
- בר אבהן ובר אוריין
- בארמית: בן לאבות מיוחסים ובן־תורה, אדם מרומם בייחוסו ובלמדנותו. בבדיחות: 233
- בר בטני
- בני, פרי בטני (ארמית). בבדיחות: 2715
- בר מצר
- דינא דבר מצרא: זכות הקדימה של בעל שדה לקנות את השדה הגובל בשדהו. בבדיחות: 2633
- בר-פלוגתא
- בן-הפלוגתא, יריב בוויכוח לימודי (ארמית). בבדיחות: 437
- ברד
- משקה-לימונדה מתוק וקר. בבדיחות: 2649
- ברהמין
- כוהן במעמד-העליון בדת ההינדואית. בבדיחות: 2561
- ברוך דיין אמת
- הברכה הנאמרת על בשורה רעה ועל שמע מיתה („ברוך... דיין האמת״). בבדיחות: 2254
- ברוך משנה הבריות
- ברכה הנאמרת בראיית אדם בעל מראה משונה. בבדיחות: 2625
- ברוך שחלק
- הברכה הנאמרת בראיית מלך בשר-ודם. בבדיחות: 1112
- ברונינג
- אקדח (על שם היצרן) בבדיחות: 2746
- ברי ושמא
- זוג מושגים תלמודי — טענת ודאי מול טענת ספק. בבדיחות: 68
- בריאה
- שלמה בבדיחות: 2236
- בריאת־בשר
- מלאת גוף בבדיחות: 2547
- בריה
- יצור, נברא. בבדיחות: 517
- ברייתא
- מימרה תנאית שלא נכנסה למשנה, אך נשנתה בימי התנאים (ארמית: „חיצונית״). בבדיחות: 512 544 859 2345
- ברית
- טקס ברית-המילה לרך-הנולד. בבדיחות: 561 591 685 869 972 1013 1050 1278 1310 1347 2154 2244 2308 2309 2531 2673 2797
- ברית בין-הבתרים
- הברית שכרת האל עם אברהם, ובה נגזר שעבוד-מצרים. בבדיחות: 2308
- ברית חדשה
- כתבי-הנצרות, ׳הברית החדשה׳. בבדיחות: 2531
- ברית ישנה
- התנ״ך, ׳הברית הישנה׳ (היהדות). בבדיחות: 2531
- ברית-מילה
- מילת התינוק הזכר ביום השמיני ללידתו, אות הברית עם אלוהים. בבדיחות: 561 591 685 972 1013 1278 1310 1970 2309
- ברכה בשם ומלכות
- ברכה גמורה, בהזכרת שם ה' בבדיחות: 1029
- ברכה לבטלה
- ברכה שנאמרה לשווא, ויש בכך איסור. בבדיחות: 972
- ברכות אירוסין
- הברכות הנאמרות בחופה בעת הנישואין. בבדיחות: 646
- ברכות הנהנין
- הברכות הנאמרות לפני הנאה מאכילה, משתייה או מריח. בבדיחות: 1654
- ברכות הראייה
- ברכות מיוחדות הנאמרות על ראיית דברים יוצאי-דופן (חכם, מלך, נס וכדומה). בבדיחות: 1274
- ברכי נפשי
- מזמור קד בתהלים שנהגו לאומרו בשבתות החורף במנחה. בבדיחות: 147
- ברכת הדיוט
- ברכת אדם פשוט, שאף היא בעלת-ערך. בבדיחות: 2401
- ברכת הרואה
- ברכה הנאמרת למראה תופעות או בריות מיוחדות, כגון ברק, ים או בריה משונה. בבדיחות: 1543
- ברכת כהנים
- הברכה המשולשת שמברכים הכוהנים את העם („יברכך... יאר... יישא...״). בבדיחות: 2194
- ברכת פרידה
- ביקור נימוסין שנוטלים מאדם נכבד לפני שנפרדים ממנו בבדיחות: 2389
- ברכת-השחר
- הברכות הנאמרות בתחילת תפילת-שחרית. בבדיחות: 1215
- ברקה
- צריף הסגר לבידוד חולים מידבקים. בבדיחות: 2066
- ברקן
- קוץ, דרדר, צמח-בר עוקצני. בבדיחות: 1969
- ברר
- בחר, ברר לעצמו. בבדיחות: 148
- ברשות אני עושה
- בהיתר בבדיחות: 828
- בשלמא
- ארמית: נניח, מילא, מובן ש- (פתיח לקושיה). בבדיחות: 149 165 252 447 476 515 535 1061 1076 1141 1257 1336 1361 1419 1523 1565 1581 1766 1773 2144 2189 2215 2218 2222 2458 2622 2832 3129
- בשלמא פרוץ כמוני — ניחא
- לשון תלמודית: אילו היה זה פרוץ (מופקר) כמוני, מילא בבדיחות: 1523
- בשם
- מוכר בשמים, ריחות ובשמים ריחניים. בבדיחות: 114
- בשני אני חשה
- שיני כואבות בבדיחות: 778
- בשעת הדחק מותר
- כלל הלכתי: במצב של דוחק וצורך גדול מקילים באיסורים מסוימים. בבדיחות: 1343
- בשר שנתעלם מן העין
- חשש הלכתי שבשר שנותר ללא השגחה הוחלף בלא-כשר. בבדיחות: 831
- בשר-בחלב
- איסור ההלכה לבשל, לאכול או ליהנות מתערובת של בשר וחלב. בבדיחות: 396 1735 1741 1810 1854 3000
- בת יחידה למקום
- ביטוי — בתו היחידה והמועדפת של האל, הזוכה להשגחה מיוחדת. בבדיחות: 758
- בת תלמיד חכם
- אישה שאביה תלמיד חכם, ומכאן נגזרת מעלת ייחוסה. בבדיחות: 633
- בת-קול
- קול הנשמע מן השמים כהכרזה אלוהית; לפי חז״ל מכריזה מראש על בן־הזוג המיועד. בבדיחות: 703 1505 1561 1747 1820 1885 2436
- בת־כרך
- בת עיר גדולה, זרה גמורה לעבודת משק בבדיחות: 2658
- בתוך עמי אנכי יושב
- ביטוי מקראי להסתפקות, מלשון השונמית. בבדיחות: 2845
- בתולה זקנה
- אישה שהזקינה בלא להינשא — דמות-קבע קומית במעשיות. בבדיחות: 690
- בתולותיו
- בנותיו הרווקות בבדיחות: 990
- בתורת מומחה
- כעד מומחה בבדיחות: 2058
- בתורת מתנה
- כמתנה, וברמז שקוף: מחברים עניים נהגו להגיש ספרם לגבירים בציפייה לתשורה כספית בבדיחות: 578
- בתי-כיסא
- בתי שימוש בבדיחות: 2722
- בתים ידועים
- לשון-נקייה לבתי-בושת (בתי-זונות). בבדיחות: 1814
ג
- ג'נדרמיה
- משטרת-המשמר הצארית. בבדיחות: 2958
- גאזוז
- משקה מוגז ותוסס, סודה. בבדיחות: 2906
- גבאי
- נבחר הממונה על ניהול בית הכנסת וענייני הקהילה. בבדיחות: 127 143 178 292 324 347 376 450 482 484 509 510 519 533 590 598 603 616 620 622 623 629 638 658 666 1228 1529 2061 2136 2339 2369 3008 3083 3119 3149 3159
- גבאים
- ממוני בית-המדרש בבדיחות: 329 372 376 450 516 520 646 1032 1197 1835 2058 2396 2472 2591 2841 3007
- גבה הר בינו ובין
- נפערה ביניהם מחלוקת וניתוק בבדיחות: 2358
- גבוה
- כינוי לשמים ולקדוש ברוך הוא; ״משל גבוה‟ — מאת ה׳. בבדיחות: 190
- גביר
- אדם עשיר ונכבד בקהילה; ׳גבירה׳ — אישה אמידה או אשת הגביר. בבדיחות: 53 93 109 209 222 224 250 253 270 278 489 535 552 563 985 1088 1105 1118 1261 1270 1297 1453 1625 2061 2096 2330 2409 2463 2789 2968
- גבירים
- עשירי הקהילה בבדיחות: 404
- גברא
- ארמית: אדם, גבר; ׳כוח הגברא׳ — כוחו ופוריותו של הגבר. בבדיחות: 1646
- גברתן אמיץ-כוח
- איש שרירים חסון בבדיחות: 2572
- גדיש
- ערימה גבוהה של תבואה או שחת. בבדיחות: 1044
- גדלן
- גאוותן, מתנשא, מי שמתגאה בעצמו. בבדיחות: 753
- גדלנות
- יוהרה וגאוותנות, התנשאות. בבדיחות: 1516
- גואלים
- חתנים בבדיחות: 3048
- גוג ומגוג
- המלחמה האפוקליפטית של אחרית-הימים (יחזקאל לח-לט). בבדיחות: 2754
- גוואלד
- צעקת-מצוקה ביידיש: ׳הצילו!׳. בבדיחות: 2087
- גוויל
- יריעת-קלף שעליה כותבים ספר-תורה או ספר. בבדיחות: 1244
- גוורדיה
- משמר-המלך, יחידת-עילית של חיילים גבוהי-קומה. בבדיחות: 461
- גוי
- נכרי, לא-יהודי; ובסלנג עממי-מלגלג — תלמיד גס ובור. בבדיחות: 560
- גוי אשכנזי
- גרמני, דמות הטיפש הקבועה בפולקלור היהודי המזרח-אירופי בבדיחות: 961
- גוי מסיח לפי תומו
- כלל הלכתי: עדות גוי הנאמרת אגב-אורחא, בלא כוונה להעיד, נאמנת בעניינים מסוימים. בבדיחות: 1772
- גונח
- נאנק ומתאונן מכאב. בבדיחות: 387
- גונח מלבו
- סובל ממחלת לב בבדיחות: 387
- גונחת מלבה
- סובלת ממחלת חזה בבדיחות: 2852
- גורודובוי
- שוטר-עיר ברוסיה הצארית. בבדיחות: 1907
- גורם את העצם
- מכרסם אותה (לשון מקראית) בבדיחות: 786
- גושפנקה
- חותם (ארמית). בבדיחות: 1058
- גז
- צמר הכבשים הנגזז. בבדיחות: 2885
- גזוז
- משקה מוגז וזול. בבדיחות: 2635
- גזילה
- רכוש שנגזל, וגם עצם מעשה הגזל. בבדיחות: 626
- גזירה
- צו או חוק קשה שמטיל השלטון, לרוב לרעת היהודים. בבדיחות: 9 331 594 844 851 870 916 955 997 1058 1059 1228 1346 1388 1423 1561 1620 1723 1914 1924 1929 2110 2124 2207 2215 2343 2656 2686 2765 2820 3013
- גזירה רעה
- פגע או עונש שנגזר מן השמים. בבדיחות: 997
- גזלן
- שודד הנוטל בגלוי ובכוח (להבדיל מגנב בסתר). בבדיחות: 40 1309 1380 1381 1382 1384 1488 1549 2118 2754 2997
- גזר עליו תענית
- הטיל עליו צום, כדרך רב הגוזר תענית לכפרה; כאן, בהיתול, על סוס. בבדיחות: 141
- גזרה
- צו או תקנה כופה; לעתים במובן של פורענות שנגזרה מלמעלה. בבדיחות: 233 363 484 646 1388 1446 1782 1890 1946 2223 2686
- גזרה שווה
- כלל-דרש המקיש בין שני כתובים על-פי מילה משותפת. בבדיחות: 860
- גחלי רתמים
- ביטוי מקראי (תהילים) לגחלים בוערות ולוהטות במיוחד. בבדיחות: 1852
- גיבח
- בלשון הקובץ: אדם גבה-קומה, ניגודם של ה„גוץ" וה„ננס" — כדרך שצמד „קיפח וננס" משמש בלשון חכמים (משנה, בכורות ז); במקרא „גִּבֵּחַ" הוא דווקא מי שנשר שערו ממצחו (ויקרא יג, מא). בבדיחות: 78 283 2913
- גיד הנשה
- גיד האסור באכילה (מאז מאבק יעקב), הניטל בניקור. בבדיחות: 1210
- גיהנום
- מקום עונש הנשמות החוטאות לאחר המוות. בבדיחות: 238 349 481 484 589 916 1152 1553 1565 1598 1689 1730 1819 1820 1869 1884 2000 2005 2189 2508
- גיהק על השובע
- גיהק מרוב שובע, על בטן מלאה. בבדיחות: 2860
- גיזה
- צמר שנגזז מן הכבשים, צמר גולמי. בבדיחות: 86
- גיטין
- מסכת בתלמוד העוסקת בדיני גירושין. בבדיחות: 1641
- גילגול שלג
- התגלגלות בשלג כעונש-תשובה. בבדיחות: 650
- גילדאה
- סוחר רשום ומדורג בגילדה — ארגון הסוחרים ברוסיה הצארית. בבדיחות: 36
- גילה פנים בתורה
- פירש את התורה פירוש פסול וכופר (לשון אבות). בבדיחות: 860
- גילוי-אליהו
- התגלות הנביא אליהו לאדם, סימן לקדושה עליונה במסורת החסידית-הקבלית. בבדיחות: 657
- גילוי-עריות
- אחת משלוש העבירות החמורות — יחסי-אישות אסורים (כאן במשחק: חשיפת ערווה). בבדיחות: 1239 1515
- גימטריה
- שיטה לחישוב הערך המספרי של אותיות עבריות (א=1, ב=2 וכו׳). בבדיחות: 464 603 2150 2167 2168 2169 3014
- גיצץ
- ניצנץ (פועל מחודש שדרויאנוב מעיד בהערה [10] שקיבל מידידו י' קרני) בבדיחות: 1297
- גישר
- בנה גשר, מתח מעבר מעל נהר. בבדיחות: 1111
- גלגול נשמות
- האמונה שנשמת אדם עוברת לאחר מותו לגוף אחר. בבדיחות: 1346
- גלגל הוא שחוזר בעולם
- מטבע-לשון תלמודי (שבת קנא ע"ב) על תהפוכות העושר בבדיחות: 1320
- גלגל החוזר בעולם
- מטבע-לשון על היפוך-המזל — הגלגל מסתובב והעשיר נעשה עני ולהפך. בבדיחות: 1320
- גלגל עם בניו של מוכסן
- שימש מלמד בבית חוכר-המכס הכפרי, הרחק מביתו בבדיחות: 2198
- גלוי וידוע
- ׳גלוי וידוע לפני הקב״ה׳ — הכול נודע לאל מראש. בבדיחות: 139 595 661 892 906 1084 1509 1786 2095 2633 2968
- גלות השכינה
- תפיסה קבלית שלפיה השכינה יורדת עם ישראל לגלות וסובלת עמם. בבדיחות: 630
- גלות עשו
- גלות ישראל תחת עשו ואדום, כלומר תחת אומות הגויים. בבדיחות: 2075
- גללים
- צואת-בהמה, פרש. בבדיחות: 961
- גלנטריה
- מוצרי-סדקית, אביזרי-לבוש ודברי-נוי. בבדיחות: 171
- גם אויל מחריש חכם ייחשב
- פסוק ממשלי — אף כסיל, כל עוד הוא שותק, ייחשב לחכם. בבדיחות: 1124
- גמילות חסד של אמת
- חסד הנעשה עם המתים, שאינם יכולים לגמול בחזרה. בבדיחות: 2372
- גמר את ההלל
- אמירת ההלל בשלמותו, להבדיל מ׳חצי הלל׳; נעשית בימים מסוימים בלבד. בבדיחות: 1183
- גמרא
- התלמוד, ובפרט החלק המפרש והדן במשנה. בבדיחות: 100 441 460 512 542 984 1021 1052 1114 1248 1256 1260 1311 1459 1507 1803 1871 2053 2158 2193 2196 2221 2222 2253 2272 2319 2684 2862
- גמרא של ליצנים
- פרודיה בית-מדרשית המחקה את לשון התלמוד („תנו רבנן… מהו אומר") בבדיחות: 2862
- גן עדן
- מקום שכרם של הצדיקים לאחר המוות, ניגודו של הגיהנום. בבדיחות: 437 1152 1210 1236 1425 1587 1689 1753 1819 2000 2807
- גנז
- הטמין והסתיר (אוצר או דבר יקר). בבדיחות: 1625
- גפרית
- החומר הדליק שבראש-הגפרור. בבדיחות: 2701
- גר צדק
- מי שהתגייר ליהדות מתוך אמונה; מכונה ‚אברהם בן אברהם׳. בבדיחות: 392
- גר שנתגייר כקטן שנולד
- עיקרון: המתגייר נחשב כתינוק שזה-עתה נולד. בבדיחות: 2571
- גרגרת
- הגרון, הצוואר; „גרגרת של אווז" — מעדן יהודי: עור צוואר האווז ממולא ותפור. בבדיחות: 820 1241 1746
- גרדי
- אורג; בעל-מלאכה שנחשב פשוט ונחות. בבדיחות: 362
- גרוגרת
- תאנה יבשה ומצומקת. בבדיחות: 492
- גרוטאות של כסף וזהב
- שברי מתכת יקרה שהצורף קונה להתכה בבדיחות: 347
- גריבנה
- מטבע-כסף רוסי ששוויו עשר קופיקות. בבדיחות: 2094
- גריסין
- דייסת גריסים, מאכל עניים. בבדיחות: 2995
- גרם
- מכרסם וגורד בשר מעל עצם. בבדיחות: 786
- גרמניסטון
- חוקר לשון ותרבות גרמנית בבדיחות: 2539
- גרנדיר
- חייל-רגלים מובחר (לשון-לעז). בבדיחות: 1990
- גרסינן
- ארמית: כך שנינו וגרסנו, כך למדנו בגמרא. בבדיחות: 2286
- גרע עיניו
- ניב שמשמעו התעלם ממישהו, פסח עליו ומנע ממנו תשומת-לב. בבדיחות: 264
- ג׳וינט
- ארגון סיוע יהודי-אמריקני (הדז׳וינט). בבדיחות: 2705
- ג׳נדרמים
- שוטרים בבדיחות: 2729
ד
- דבוב
- עוין ושונא; ׳דבובים זה לזה׳ — עוינים זה את זה. בבדיחות: 2136
- דבר מן החי
- מאכל שמקורו בבעלי חיים, בשר. בבדיחות: 2305
- דבר מתוך דבר
- להסיק מסקנות ולהבין רמז מתוך עניין אחר. בבדיחות: 176
- דבר ערווה
- עניין של ניאוף או יחסים אסורים, עילה לגירושין. בבדיחות: 2750
- דבר שגנאי הוא לתפילין
- לשון נקייה מהודרת להפחה, שהרי גוף שאינו נקי פוגם בקדושת התפילין בבדיחות: 2847
- דבר של קיימא
- דבר-קבע, השקעה בת-קיימא. בבדיחות: 1058
- דברי הבאי
- דברי הבל, שטויות וקשקושים. בבדיחות: 1143
- דברי חול
- שיחת חולין ועסקים יומיומית, שנהוג להימנע ממנה בשבת. בבדיחות: 1875
- דברי חכמים בנחת נשמעים
- פסוק מקהלת (ט, יז): דברי חכמים הנאמרים בנחת נשמעים — דברים שקטים עדיפים על צעקות. בבדיחות: 2260
- דברי כבושים
- דברי-תוכחה ומוסר. בבדיחות: 481
- דברי-סופרים
- תקנות חכמים (להבדיל ממצוות התורה). בבדיחות: 2128
- דברי-צחות
- דברי-שנינות והומור. בבדיחות: 3007
- דברים גנובים
- כפל משמעות: סחורה גנובה, ובלשון הלומדים גם תורה גנובה, כלומר פלגיאט בבדיחות: 2344
- דברים כהווייתם
- דברים כפי שהם באמת, מילולית ומדויק. בבדיחות: 446
- דברים שבצינעא
- עניינים פרטיים ונסתרים, ובכללם יחסי אישות. בבדיחות: 3085
- דברים שבצינעה
- ענייני-צנעה; כינוי הלכתי ליחסי-אישות. בבדיחות: 1807
- דגר
- ישב על הביצים לחממן עד שיבקעו (ארמית). בבדיחות: 2120
- דוד
- קלחת-מתכת גדולה לבישול או לחימום מים. בבדיחות: 1318
- דוויים וסחופים
- סובלים, מדוכאים ונרדפים. בבדיחות: 2677
- דוכן
- המקום המוגבה שעליו עומדים הכוהנים לברך; ׳לעלות לדוכן׳ — לברך ברכת כוהנים. בבדיחות: 439 1130 1206 1207 1360 1361 2194 2618
- דומיא
- ארמית: בדומה ל-, כעין. בבדיחות: 1806
- דומם צומח חי מדבר
- ארבע מדרגות-הבריאה — מינרל, צמח, בעל-חיים ואדם. בבדיחות: 1535
- דופי
- פגם או ביקורת המוטלים בדבר. בבדיחות: 128
- דור הפלגה
- דור מגדל בבל, שביקש לעלות לשמים ונענש בפיזור ובבלבול הלשונות. בבדיחות: 2013
- דור פרוץ
- דור מופקר בבדיחות: 1779
- דורש לציון
- ספר דרשות נודע של ר' יחזקאל לנדא, בעל „נודע ביהודה" בבדיחות: 1216
- דורשי
- לקוחותיי בבדיחות: 3088
- דיטא
- מונח-חשבונאות (מאיטלקית): ‚כנזכר לעיל׳, חזרה על הפריט הקודם. בבדיחות: 802
- דייך
- די לך בבדיחות: 110 173 620 717 735 911 944 1363 1418 1432 1508 1704 1725 1760 2032 2217 2272 2328 2401 2715 3003
- דייל
- מלצר, המגיש בבית האוכל. בבדיחות: 769 775 782 801 817 830 1265 1337 1739 1958 1973 2046 2616 3126
- דיין
- שופט בבית-דין רבני. בבדיחות: 15 84 366 373 427 854 1057 1319 1332 1358 1405 1409 1545 1844 1855 1897 2254 2272 2319 2339 2407 2715 3163
- דיינו
- פיוט בהגדה של פסח המונה את חסדי האל, ואחרי כל חסד נאמר ׳דיינו׳ — היה מספיק לנו. בבדיחות: 755 1863 1865
- דיל
- מלצר או משרת המגיש את האוכל במסעדה. בבדיחות: 794
- דילמא איפכא
- ניב תלמודי-ארמי שמשמעו „ושמא ההפך?״ — קושיה הבוחנת היפוך הצדדים. בבדיחות: 544
- דין
- כאן: גזירה וגזר-דין קשה מן השמים; ובמובן אחר — חובה הלכתית. בבדיחות: 656
- דין הוא
- מן הדין, ראוי על-פי ההלכה (לשון תלמודית). בבדיחות: 68 360 437 671 1162 1325 1380 1503 1572 1677 1715 1750 1756 1998 2003 2199 2214 2222 2873
- דין לא הניין לו
- ארמית — ״זה אינו נוח לו״, לשון רטינה תלמודית. בבדיחות: 128
- דין פרוטה כדין מאה
- כלל תלמודי: על הדיין לדון תביעה קטנה באותה רצינות כתביעה גדולה. בבדיחות: 102
- דיני נפשות
- דיני-משפט שעונשם מיתה (לעומת דיני-ממונות). בבדיחות: 1041
- דירה ומזונות
- התחייבות החותנים לפרנס את הזוג הצעיר בשנותיו הראשונות בבדיחות: 1538
- דלדקן
- דל-זקן, מי שזקנו דליל. בבדיחות: 3078
- דלוח
- עכור, מי-מים מלוכלכים ולא-צלולים. בבדיחות: 2527
- דלוחים
- עכורים בבדיחות: 2527
- דלוסקמה
- מזוודה, ארגז־מסע לנשיאת חפצים בדרך. בבדיחות: 1003
- דלים ורשים
- עניים ומחוסרי-כול. בבדיחות: 595
- דלפון
- כינוי לעני מך וחסר־כל; שמו של אחד מבני המן שהפך בלשון העם לשם־נרדף לעוני. בבדיחות: 112 297 313 1913
- דלת על דלת
- דירה בגודל ארבע אמות על ארבע אמות (דל״ת בגימטריה ארבע) — חדרון מגורים זעיר. בבדיחות: 194
- דמות הגוף
- צורה גופנית; ׳אין לו דמות הגוף׳ — לאלוהים אין גוף. בבדיחות: 446
- דמי חכירה
- התשלום הניתן עבור חכירת נכס או זכות. בבדיחות: 1995
- דמי מציאה
- התגמול הניתן למי שמשיב אבֵדה לבעליה. בבדיחות: 529
- דמי-לא-יחרץ
- תשלום שנותנים כדי להשתיק או להיפטר ממישהו. בבדיחות: 247
- דמתא
- ארמית: של העיר; ׳ש״ץ דמתא׳ — חזן העיירה. בבדיחות: 1416
- דן לכף-זכות
- שפט אדם לטובה ופירש את מעשיו לחיוב. בבדיחות: 318
- דע לפני מי אתה עומד
- כתובת מעל ארון-הקודש המזכירה למתפלל שהוא עומד לפני האל. בבדיחות: 91
- דעו לפני מי אתם עומדים
- על-פי הכתובת שמעל ארון-הקודש בבתי-כנסת, המזכירה למתפלל לפני מי הוא עומד בבדיחות: 91
- דעת יחיד
- דעה של אדם בודד מול דעת הרוב. בבדיחות: 366
- דעתו זחה עליו
- שאנן וגאה, בטוח בעצמו. בבדיחות: 1145
- דעתו זחוחה עליו
- רוחו מרוממת ושבעת-רצון (לעיתים מתוך יוהרה). בבדיחות: 1281
- דעתו קלה
- דעתו הפכפכה בבדיחות: 2949
- דקוּ ומצאו
- עיינו והגיעו למסקנה בבדיחות: 1031
- דראמטורג
- מחזאי, כותב מחזות (מילה שאולה). בבדיחות: 2499
- דרבן
- זיז-מתכת שבעקב הרוכב, לזירוז הסוס. בבדיחות: 2724
- דרגא
- שם של טעם-מקרא, שמשמעו כמילה רגילה — מדרגה, מעלה ומעמד. בבדיחות: 224
- דרוק
- מילה גרמנית-יידית לדפוס ולמלאכת ההדפסה. בבדיחות: 586
- דרך ארץ קדמה לתורה
- מאמר חז״ל: ההנהגה הראויה בין אדם לחברו קדמה למתן התורה ועומדת ביסודה. בבדיחות: 333
- דרכי האמורי
- מנהגי-גויים אמוניים האסורים על היהודי בחיקוי. בבדיחות: 1609
- דרשה
- נאום פרשני-מוסרי על התורה. בבדיחות: 457 467 469 487 1216 2149 2280 2358 2386 2391 3006 3007 3008 3010
- דרשה של בחינה
- דרשת מבחן שנושא מועמד למשרת רבנות בבדיחות: 3006
- ד׳ אמות
- מידת-מרחק הלכתית (כשני מטרים), תחומו האישי של אדם. בבדיחות: 1075
ה
- הא כיצד
- לשון תלמודית — כיצד ייתכן הדבר? בבדיחות: 12 454 816 947 1014 1072 1300 1304 1537 1715 2395 2671
- הא למדת
- ביטוי תלמודי: מכאן למדת, מכאן עולה ש-. בבדיחות: 1796
- האיכא
- ארמית: והרי יש, והלוא קיים. בבדיחות: 186
- הבאיש
- התקלקל והעלה ריח-רע, נרקב. בבדיחות: 2037
- הבאיש ריחו
- ניב שמשמעו „יצא לו שם רע״. בבדיחות: 114
- הבדילו
- עשו הבדלה, הטקס החותם את השבת ומתיר את החול בבדיחות: 190
- הבדלה
- טקס סיום השבת הנאמר על כוס יין במוצאי שבת. בבדיחות: 28 302 347 502 709 856 857 1184 1216 1324 1566 1820 2105 2171 2871 2972
- הבוקר אור
- כתב־העת של הסופר המשכיל אברהם־בר גוטלובר, ספרות אסורה בתכלית בישיבה בבדיחות: 2290
- הבער
- אב-נזיקין של אש שהתפשטה והזיקה. בבדיחות: 632
- הבקיעה את דלתו
- פרצה אליו בבהלה בבדיחות: 893
- הברה אשכנזית
- דרך-ההגייה של העברית שנהגה בגולה האשכנזית. בבדיחות: 2962
- הברה ספרדית
- דרך-ההגייה של העברית שאומצה ביישוב ובמדינת-ישראל. בבדיחות: 2962
- הברחת נכסים
- העברת רכוש לאדם אחר כדי להסתירו מן הנושים. בבדיחות: 116
- הגדה
- הספר שקוראים בליל-הסדר ובו סיפור יציאת-מצרים וסדר-הליל. בבדיחות: 93 421 814 958 1151 1182 1220 1221 1222 1228 1591 1675 1863 2195
- הגדה של פסח
- הספר הנקרא בליל הסדר, המספר את יציאת מצרים בסדר קבוע. בבדיחות: 93 1151 1182 1220 1228 1591 1675 1863
- הגה
- מילה דו-משמעית: גלגל-ההיגוי של רכב, וגם הברה או מילה („לא הוציא הגה מפיו״). בבדיחות: 2934
- הגיע לפירקו
- הגיע לפרק-החיים של נישואין, לבגרות. בבדיחות: 1490
- הגיף
- סגר (תריס או דלת). בבדיחות: 1762
- הגלה
- גירש והרחיק מן הארץ. בבדיחות: 2681
- הגלידה המכה
- ניב: הפצע נרפא וקרם עליו עור. בבדיחות: 1489
- הגמונים
- בכירי הכנסייה בבדיחות: 1400
- הדיוט
- אדם פשוט ובור, חסר ידע ולמדנות. בבדיחות: 434 436 702 859 1222 1254 1343 1363 1737 2028 2208 2212 2281 2401 2443 2719 2820 2892 2999 3004
- הדיוט קופץ בראש
- ניב תלמודי: אדם פשוט ובור הדוחק עצמו לראש ומתנשא. בבדיחות: 859
- הדיילה
- המשרתת המגישה בבדיחות: 777
- הדיר עצמו
- נמנע והתרחק מדבר, אסר על עצמו. בבדיחות: 945
- הדירו מן האכילה
- אסר עליו את האכילה, כלשון איסור בנדר בבדיחות: 141
- הדרת פנים
- מראה מכובד ומרשים. בבדיחות: 3121
- ההוא ש...
- פתיחה בנוסח התלמוד: מעשה באדם ש בבדיחות: 3023
- ההוא ש…
- פתיחה תלמודית: מעשה באדם אחד בבדיחות: 2815
- ההין
- העז בבדיחות: 1955
- הוא היה אומר
- נוסחה משנאית (על דרך פרקי אבות) שמשמעה: אותו אדם עצמו נהג לומר. בקובץ היא פותחת אמרה נוספת המיוחסת לדובר של הבדיחה הקודמת. בבדיחות: 137 138 204 589 835 851 918 1155 1170 1171 1273 1438 1610 2129 2130 2144 2151 2157 2159 2160 2188 2364 2400 2454 2455 2469 2570 2985 3107 3146
- הודאת בעל-דין
- הודאת אדם בדבר נגד עצמו, ראיה חזקה בהלכה (׳כמאה עדים׳). בבדיחות: 2340
- הוה אומר
- לשון תלמודית — ״מכאן עליך לומר ש...״. בבדיחות: 555
- הוויות-העולם
- ענייני העולם המעשיים; מהדהד את לשון הגמרא ׳הוויות דאביי ורבא׳. בבדיחות: 87 148 546 1587 2095
- הוחזק אוכל-טריפות
- ידוע ומוחזק בציבור כאוכל טריפות בבדיחות: 1740
- הולל
- פוחז ופזרן, חסר-רסן. בבדיחות: 271
- הוסיף להן נופך משלו
- לשון נקייה למה שהתרנגול השאיר עליהן בבדיחות: 1720
- הוקיר רגליו
- מיעט לבוא, נמנע מלבקר. בבדיחות: 2501
- הושיעה נא
- בקשת-ישועה מן ההלל (׳אנא ה׳ הושיעה נא׳), שבה מנענעים את הלולב. בבדיחות: 893 1279 2135 2377
- הושענה רבה
- היום השביעי והאחרון של חג-הסוכות. בבדיחות: 2468
- הותר לו כל האיסורים
- יהודי שפרק מעליו את הכשרות בבדיחות: 2047
- הזה
- התיז וזילף (מים או נוזל). בבדיחות: 2001
- הזכיר לו ראשונות
- העלה זיכרונות משכבר בבדיחות: 338
- הזנב מכשכש בכלב
- ניב להיפוך-השליטה: הטפל שולט בעיקר. בבדיחות: 2121
- החדר הידוע
- כינוי-נקייה לבית-הכיסא (השירותים). בבדיחות: 929
- החדר שאדם נכנס לשם יחיד
- בית הכיסא בבדיחות: 727
- החו״ב
- ראשי-תיבות ״החריף ובקי״, תואר-כבוד לתלמיד-חכם. בבדיחות: 398
- החזיר על הפתחים
- לחזר מבית לבית בבקשת נדבה. בבדיחות: 221
- החלונות הגבוהים
- קשרים אצל השלטונות בבדיחות: 366
- החמיר פניו
- הקדיר את פניו והעמיד פני-רצינות. בבדיחות: 767
- החריש
- שתק; ובמשחק-מילים — חרש את האדמה. בבדיחות: 1180
- הטוב והמטיב
- הברכה הנאמרת על בשורה טובה („ברוך... הטוב והמטיב״). בבדיחות: 2254
- הטיב לבו
- שׂמח ונהנה, בילה בנעימים. בבדיחות: 710
- הטיב נרות
- ניקה את הפתילות וכיוון את הנרות שיאירו יפה. בבדיחות: 532
- הטיבו לבם
- שתו ושמחו, הרחיבו את ליבם ביין. בבדיחות: 3015
- הטיף
- שפך טיפה (בליל-הסדר — טיפת-יין בכל אזכור של מכה). בבדיחות: 421
- הטריף
- קבע שהבהמה אינה כשרה (טרפה). בבדיחות: 399
- היא הנותנת
- ניב תלמודי-ארמי שמשמעו „היא עצמה הראיה״ — דווקא מהנחה זו מתחייב ההפך. בבדיחות: 42 144 219 428 579 1421 1455 1690 2996
- היידמקים
- חבורות חיילים-שודדים באוקראינה שטבחו ביהודים. בבדיחות: 992
- היינו דאמרי אינשי
- ביטוי תלמודי ארמי: ׳זהו שאומרים הבריות׳. בבדיחות: 501
- היישוב הישן
- הקהילה היהודית הוותיקה והדתית בארץ-ישראל, לפני העלייה הציונית. בבדיחות: 2402
- היכבד
- לשון-כבוד: ״עשה לי כבוד״, ״הואל בטובך״. בבדיחות: 288 670 723 1228 1342 1374 1992 2064 2168 2698
- היכבס כושי
- ביטוי מירמיהו (יג, כג): שאלה רטורית אם אפשר לשנות את טבעו המוטבע של אדם. בבדיחות: 483
- היכי דמי
- ניב תלמודי-ארמי: „כיצד נראה הדבר?״, באיזה מקרה מדובר. בבדיחות: 1874
- היכי תמצי
- ארמית: כיצד ייתכן, באיזה אופן אפשר. בבדיחות: 208 210 263 274 447 463 533 837 1011 1072 1176 1212 1280 1333 1466 1550 2234 2365 2700 2771 2823 3128
- הילכות ממונות
- ענייני כספים, בלשון חכמים בבדיחות: 2514
- הין
- העז, מצא בעצמו די אומץ (לשון גבוהה). בבדיחות: 1955
- הינומה לא עלתה עליו
- מעולם לא נישאה בבדיחות: 3029
- היסה
- השתיק, ניסה להרגיע ולהשקיט. בבדיחות: 106 255 297 625 717 868 879 1167 1324 1739 1790 1829 2015 2138 2176 2830 3053
- היסח-הדעת
- חוסר תשומת-לב, בלא כוונה ובהיסח הדעת. בבדיחות: 215
- היפוך אותיות
- היפוך סדר האותיות במילה ליצירת מילה אחרת (אנגרמה). בבדיחות: 586
- הכּינו
- הִכִּינוּ, מלשון הכאה: הבסנו בבדיחות: 2581
- הכל בידי שמים
- הכל נתון בידי ההשגחה האלוהית (מימרה תלמודית). בבדיחות: 1110
- הכניס בבריתו
- הטביל לנצרות בבדיחות: 1418
- הכשר דירה
- רישיון-מגורים. בבדיחות: 1931
- הלבלעני אתה אומר
- האם בכוונתך לבלוע אותי (על משקל „הלהרגני אתה אומר", שמות ב, יד) בבדיחות: 1966
- הלבשת ערומים
- מצוות הענקת בגדים לחסרי-לבוש. בבדיחות: 301
- הלה
- מילה ספרותית: האיש הנזכר, האדם השני. בבדיחות: 13
- הלין
- התלונן, רטן על מישהו. בבדיחות: 1630
- הלך בדרך כל הארץ
- לשון-נקייה למוות — נפטר ומת. בבדיחות: 284
- הלכה
- דין, חוק דתי יהודי מחייב. בבדיחות: 235
- הלכה חמורך
- ניב: ״הלך החמור שלך״ — כספך אבד ולא יחזור. בבדיחות: 89
- הלכה כחכמים
- נוסח-פסיקה: ההלכה נקבעת כדעת חכמים (רוב החכמים). בבדיחות: 297
- הלכת־נסיעה
- פרודיה על לשון הפוסקים בבדיחות: 134
- הלנת מתים
- השהיית גופת מת בלא קבורה למשך הלילה, האסורה. בבדיחות: 1169
- הלעיט
- האכיל בכוח, תחב מזון אל הפה. בבדיחות: 43
- המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
- תקנה תלמודית — אל יפזר אדם בצדקה יותר מחמישית מהונו. בבדיחות: 1635
- המוציא
- ברכת הלחם — „המוציא לחם מן הארץ״, הנאמרת לפני אכילת הפת. בבדיחות: 614 1203 1732 1759 2782 2933
- המותר
- היתרה בבדיחות: 1952
- המחה
- להפנות אדם או חוב אל גורם אחר. בבדיחות: 299
- המחהו
- הפנה אותו הלאה בבדיחות: 299
- המיך
- השפיל והנמיך את עצמו, התרפס בפני אחר. בבדיחות: 233
- המין היפה
- הכינוי המקובל לנשים בבדיחות: 2559
- המיר
- החליף את דתו לדת אחרת. בבדיחות: 1389 1392 1400 1401 1406 1411 1412 1417 1420 1423 1426 1430 1431 1433 1434 1440 1444 2007 2011 2012 2571
- המעי העיוור
- התוספתן, שנחשב איבר חסר תפקיד בבדיחות: 3122
- המקום שהרגליים יוצאות משם
- המפשעה בבדיחות: 940
- המקום שממנו הרגליים יוצאות
- לשון נקייה לעכוז בבדיחות: 2674
- המשחקים
- השחקנים בבדיחות: 2819
- המתחיל במצוה אומרים לו גמור
- ׳מי שהתחיל מצווה, אומרים לו: סיים אותה׳ (ירושלמי). בבדיחות: 2511
- המתפרנסים משולחנם של בעלי־בתים
- בחורי ישיבה עניים שאכלו „ימים": כל יום אצל משפחה אחרת בבדיחות: 834
- המתקת הדינים
- מושג קבלי-חסידי: ריכוך הגבורות והדינים הקשים שבשמים. בבדיחות: 631
- הן הן גבורותיו
- מאמר חז״ל — דווקא התאפקות האל היא ביטוי גבורתו. בבדיחות: 595
- הן-צדק
- מילת-כבוד, הבטחה אישית לקיים דבר. בבדיחות: 1978
- הנהלת־פנקסים
- הנהלת חשבונות בבדיחות: 249
- הנותן תשועה
- תפילה לשלום המלכות והשליט. בבדיחות: 2709
- הני מילי
- ארמית: דברים אלה (אמורים דווקא ב-). בבדיחות: 2286
- הניא
- ערב ונחשק לו, נעים בעיניו. בבדיחות: 777
- הניא לו
- ערב ונוח לו בבדיחות: 777
- הנצה החמה
- זריחת השמש. בבדיחות: 2055
- הנרות הללו
- פתיחת הזמר הנאמר לאחר הדלקת נרות חנוכה, ובו ׳אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד׳. בבדיחות: 1793
- הסבה
- ישיבה נשענת על צד שמאל, מנהג של בני-חורין הנהוג בליל הסדר. בבדיחות: 1292
- הסיג גבול
- פלש לתחום פרנסתו או רכושו של אחר. בבדיחות: 956
- הסתאב
- נרקב והזדקן; ובאישה — עברה את גיל-הנישואין ונעשתה רווקה זקנה. בבדיחות: 1699
- הסתלקות
- כינוי מכובד בפי החסידים למיתת הרבי. בבדיחות: 626
- העבודה
- לשון שבועה עתיקה שמשמעה ״אני נשבע״ (על שם עבודת המקדש). בבדיחות: 15
- העבודה!
- לשון שבועה עתיקה (בעבודת המקדש) בבדיחות: 15
- העביר זמן השטר
- לא פרע את שטר־החוב במועדו בבדיחות: 1145
- העביר זמן שטרותיו
- הגיע מועד הפירעון של שטרות החוב שלו והוא לא שילם בבדיחות: 3133
- העז פניו
- התחצף בבדיחות: 2398
- העיז פנים
- התחצף בבדיחות: 904
- העלאת עצמות
- מנהג העברת עצמות המת לקבורה בארץ-ישראל. בבדיחות: 785
- העלפער
- יידיש — עוזר, משורר-הלוויה של החזן. בבדיחות: 518
- העמדתי קבצן על חזקתו
- לשון משפטית: סמכתי על טבעו הקבוע בבדיחות: 2135
- העמיד על רגליו
- ניב שמשמעו לסייע לאדם להתבסס ולעמוד ברשות עצמו (וכאן בהיפוך — להפכו לקבצן הלך-רגלי). בבדיחות: 74
- העץ
- הגרדום בבדיחות: 1975
- הפיר שביתה
- שבר שביתה בבדיחות: 1859
- הפלגה
- הגזמה והפרזה; ׳על דרך ההפלגה׳ — ביתר שאת ובהפרזה. בבדיחות: 126
- הפקיע שער
- העלאת מחירים מופרזת. בבדיחות: 2301
- הפקעת קידושין
- ביטול תוקף הקידושין למפרע, בלא גט. בבדיחות: 2325
- הפקר בית דין הפקר
- עיקרון שלפיו בית דין מוסמך להפקיע ממון מבעליו. בבדיחות: 2325
- הפרישו לים
- הפליגו בבדיחות: 1902
- הצד השווה
- מונח תלמודי לדבר המשותף לכמה מקרים או דעות שונות. בבדיחות: 16
- הצפין
- הסתיר, החביא. בבדיחות: 381
- הצריכו לשבת לפניו
- הזקיקו לשבת מולו לצורך הדיוקן בבדיחות: 2496
- הצרפתי
- נפוליאון בבדיחות: 2180
- הקדיחה את התבשילים
- שרפה וקלקלה אותם בבדיחות: 1560
- הקיבוץ של הרוסים
- ההמון הרוסי, בנימת ביטול בבדיחות: 2796
- הקיז דם
- הוצאת דם מן הגוף כ׳רפואה׳ עממית. בבדיחות: 901
- הקיף
- נתן אשראי — מכר בהקפה. בבדיחות: 80
- הקיצו מזעזעיו
- לשון נקייה: הכינים שבבגדיו ובבשרו „הקיצו" והתעוררו. בבדיחות: 726
- הקיש
- למד דבר מתוך דבר אחר וגזר מסקנה בהשוואה. בבדיחות: 368
- הקפה
- מילה דו-משמעית: הקפת ספרי-התורה בחג (כבשמחת-תורה), וגם קנייה באשראי — בהקפה. בבדיחות: 11 28 38 80 84 129 230 1115 1978
- הקפיד
- כעס והקפיד על העלבון. בבדיחות: 173 411 523 674 840 915 943 1631 2295 2304 2313 2339 2348 2439 2461 2964 3014 3118
- הקציע
- שִׁייף והחליק עץ, החלקת קרשים. בבדיחות: 1034
- הקרה לפני
- לשון מקראית: הזמין לפני, סיבב שיבוא לדרכי. בבדיחות: 1342
- הר כגיגית
- ביטוי מחז״ל לכפייה גמורה, על-שם המדרש שכפה האל את ההר על ישראל „כגיגית״ במתן-תורה. בבדיחות: 2624
- הר קרח
- הר חשוף, בלא עץ ועשב בבדיחות: 1967
- הרבה מיליונים למקום
- לקב"ה יש כסף לרוב, לא יקשה עליו לתת בבדיחות: 818
- הרהורי עבירה
- מחשבות-חטא (לרוב מיניות). בבדיחות: 2221
- הרואה את הנולד
- ביטוי — הצופה מראש את התוצאות; חכם. בבדיחות: 1185
- הרחיק ללכת
- בשתי המשמעויות: הלך מרחק רב, וגם הגזים והקצין בבדיחות: 2356
- הרי את מקודשת
- נוסח הקידושין שאומר החתן לכלה תחת החופה בהענקת הטבעת. בבדיחות: 1543
- הרי עלי… לצדקה
- לשון נדר גמור: דמי הסוס מוקדשים לעניים בבדיחות: 995
- הרשאה נוטריונית
- ייפוי כוח רשמי המאומת בחתימת נוטריון. בבדיחות: 3133
- השביח
- כאן — הרגיע והשקיט, פייס (ולא במובן שיפור). בבדיחות: 40
- השביע
- הטיל שבועה על מישהו, הִשבּיע אותו. בבדיחות: 785
- השבעה
- השבעת שמות-קדושים או כוחות עליונים כדי לחולל פעולה או לגלות נסתרות. בבדיחות: 1834
- השבת-אבידה
- מצוות החזרת אבידה לבעליה. בבדיחות: 1328
- השגחה
- השגחת-האל המכוונת את המתרחש בעולם. בבדיחות: 2747
- השולחן הירוק
- שולחן ההימורים, המצופה לֶבֶד ירוק בבדיחות: 2532
- השטה
- להתל, ללעוג, לעשות מישהו ללעג (‚משטה אתה בי׳). בבדיחות: 12
- השיא
- חיתן, השיא בן או בת לבן-זוג. בבדיחות: 103 112 115 181 241 270 298 552 836 1205 1413 1491 1505 1509 1714 1718 1775 2141 2266 2287 2302
- השכלה
- תנועת ההשכלה — תנועת-ההתחדשות והחילון של יהדות-אירופה במאות 18–19. בבדיחות: 1409 2290 2470 2820 2840
- השלשה
- כסף או חפץ המופקד בידי צד שלישי כערבון או כפיקדון-נאמנות (מן השורש ש.ל.ש). בבדיחות: 94
- השפעה
- ברכה ושפע רוחני שמעניק הרבי לחסידיו. בבדיחות: 738
- השתא אתי שפיר
- ארמית: עכשיו הדבר מובן ומיושב יפה. בבדיחות: 2196
- השתדלות
- מאמצי-שתדלנות, פנייה אל השלטונות לבטל גזרה. בבדיחות: 955
- השתטח על קברי צדיקים
- לפקוד קברי-צדיקים ולהתפלל שם כדי לעורר את זכותם. בבדיחות: 531
- השתמד
- המיר את דתו ועזב את היהדות. בבדיחות: 1388 1391 1393 1399 1403 1404 1409 1419 1432 1678 1876 3067
- התאכר
- נעשה אכר, פנה לעבודת-האדמה. בבדיחות: 2660
- התבוללות
- היטמעות יהודים בחברה הלא־יהודית, עד כדי טשטוש או נטישת הזהות היהודית. בבדיחות: 1413
- התייחד
- הסתגר ביחידוּת (אסור עם אישה זרה). בבדיחות: 1791
- התכבדו, מכובדים
- נוסחת הזמנה מסבירת פנים בבדיחות: 2818
- התמם
- העמיד פני תמים ולא-יודע. בבדיחות: 452
- התנאה
- התקשט והתהדר, לבש בגדים נאים. בבדיחות: 433
- התערטל
- התפשט, נעשה ערום. בבדיחות: 2051
- התפלפל
- התווכח ודן בחריפות בדברי-תורה (פלפול). בבדיחות: 350
- התפרקד
- נשכב על גבו, נמתח לנוח. בבדיחות: 2721
ו
- ואתא מיא וכבא לנורא
- שורה ארמית מ״חד גדיא״: ״ובא המים וכיבה את האש״. בבדיחות: 2489
- והייתם נקיים מה׳ ומישראל
- ביטוי מן המקרא (במדבר לב): לפעול בשקיפות גמורה כדי להסיר כל חשד. בבדיחות: 373
- וחננו מאתך דעה בינה והשכל
- נוסח מברכת ׳אתה חונן׳ שבתפילת העמידה, בקשת חוכמה ובינה מאת האל. בבדיחות: 393
- וחסל
- ונגמר בבדיחות: 1895
- ויהי נועם
- פסוק או מזמור הנאמר כסגולה — כאן לתיקון שופר מקולקל. בבדיחות: 450
- ויוסיף דעת יוסיף מכאוב
- ׳המרבה דעת מרבה צער׳ (קהלת א, יח). בבדיחות: 1201
- וייט
- נוגש או ממונה מטעם הפריץ, המבצע את ההלקאה (סלאבית). בבדיחות: 1910
- וילאות
- וילונות לחלונות. בבדיחות: 1532
- וירנדה
- מרפסת מקורה הצמודה לבית (מילה לועזית). בבדיחות: 734
- ויתן לך
- אוסף פסוקי-ברכה הנאמר במוצאי-שבת. בבדיחות: 488
- וכל בני בשר יקראו בשמך
- צירוף מתפילת ׳עלינו׳ — שכל בני-האדם יכירו באלוהים. בבדיחות: 1161
- וכל הרשעה כעשן תכלה
- מן הליטורגיה של הימים-הנוראים: שכל הרשעה תיכלה כעשן. בבדיחות: 1941
- ולדני
- מי שמוליד ילדים רבים, פורה מאוד בהולדה. בבדיחות: 4
- ומבשרי אחזה
- ׳מניסיוני האישי אני יודע׳ (איוב יט, כו). בבדיחות: 711
- ונתנה תוקף
- תפילה נשגבה של הימים-הנוראים על הדין שבשמים. בבדיחות: 2169
- וסת
- הרגל קבוע; ׳שינוי וסת׳ — שינוי בהרגלים, כאן בהרגלי אכילה. בבדיחות: 186
- ועד ארבע הארצות
- גוף השלטון-העצמי המרכזי של יהדות פולין (מאות 16–18). בבדיחות: 369
- וצדקה תציל ממות
- ביטוי מספר משלי (י, ב): מעשה הצדקה מגן על האדם ומציל אותו ממוות. בבדיחות: 183
- ותיקים
- המקדימים להתפלל שחרית עם הנץ החמה. בבדיחות: 2366
ז
- ז'ונדר
- ז׳נדרם, שוטר או פקיד-שלטון זוטר. בבדיחות: 477
- ז'ורנאל לדברי מודה
- כתב-עת לאופנה בבדיחות: 2214
- ז'נדרמיה
- משטרת הביטחון הצארית בבדיחות: 2958
- ז'רגון
- כינוי-בוז ליידיש בפי משכילים וציונים. בבדיחות: 2901
- זבל
- דשן המוטל בשדה להזנת הגידולים. בבדיחות: 2935
- זבלגן
- בעל עיניים דולפות או חולות. בבדיחות: 1072
- זגג
- בעל-מלאכה המתקין ומחליף שמשות-זכוכית בחלונות. בבדיחות: 1164
- זדון
- חטא שנעשה במזיד ובכוונה תחילה. בבדיחות: 1845
- זדונות נעשות כזכויות
- מימרה: בתשובה-מאהבה הופכות עבירותיו של אדם לזכויות. בבדיחות: 3010
- זה נהנה וזה לא חסר
- עיקרון תלמודי: כשאחד נהנה והשני אינו מפסיד, כופים על המונע שלא ינהג במידת-סדום. בבדיחות: 1624
- זהבי
- צורף הקונה ומוכר זהב וכסף וגרוטאותיהם. בבדיחות: 347
- זהובים
- מטבעות זהב בבדיחות: 31 55 59 61 62 127 182 270 277 308 334 464 532 561 603 622 795 945 990 1058 1088 1487 1836 2061 2062 2088 2091 2177 2446 2626 3150
- זהירים בזקניהם
- מקפידים על כבוד הזקן ואינם נוגעים בו בבדיחות: 2368
- זוב דם
- שטף-דם; ‚עד זוב דם׳ — עד שפיכת-דם. בבדיחות: 142
- זוגה
- אשה, בת-זוג (לשון ספרותית). בבדיחות: 1640
- זוגתא… איספי ביצייך ודגרי
- ארמית בנוסח הגמרא: אשתי, אספי את ביצייך ודגרי עליהן בבדיחות: 2120
- זוגתו
- אשתו, בת-זוגו. בבדיחות: 477
- זוטו של ים
- שֵׁפֶל — נסיגת מי-הים (ביטוי תלמודי). בבדיחות: 1080
- זוטר
- קטן, צעיר ופחות במעלה. בבדיחות: 1266
- זוללה
- רעבתנית בבדיחות: 1654
- זורק מרה
- נוהג חומרה ומטיל אימה בבדיחות: 2343
- זחה עליו דעתו
- התגאה והתמלא יהירות. בבדיחות: 2295
- זיבורית
- הקרקע הגרועה ביותר באיכותה (מונח הלכתי). בבדיחות: 2662
- זיהום
- כאן — צרבת או קלקול-קיבה. בבדיחות: 868
- זיו השכינה
- אור-נוכחות-האל שממנו נהנים הצדיקים בגן-עדן. בבדיחות: 2151
- זיווג מן השמים
- בני-זוג המיועדים זה לזה מן השמים. בבדיחות: 1451
- זייפן
- נוכל מתחזה, רמאי. בבדיחות: 638
- זימור
- גיזום וקיצוץ ענפים בעצי-הפרי. בבדיחות: 2960
- זיף
- שׂער קשה ונוקשה; ׳זיף חזירים׳ — זיפי שׂער ששימשו לייצור מברשות. בבדיחות: 253
- זיף של חזירים
- שערות החזיר הקשות, ששימשו לייצור מברשות בבדיחות: 253
- זיקנה קפצה עליה
- ניב מלשון חז"ל לזיקנה הבאה בבת־אחת בבדיחות: 932
- זכר לחורבן
- מנהג שנועד להזכיר את חורבן בית-המקדש. בבדיחות: 1800
- זמן שמחתנו
- כינוי חג-הסוכות בתפילה: ׳זמן שמחתנו׳. בבדיחות: 1657
- זנב של מליח
- ביטוי לדבר פעוט וחסר ערך — זנבו הזול של דג מלוח שנותר לאחר שחילקו את עיקרו. בבדיחות: 143
- זעום
- זועף ונוקב (׳עיניים זעומות׳ — מבט כועס). בבדיחות: 157
- זקרו
- הטיל אותו בבדיחות: 2874
- זר
- כאן — לא-כוהן (במובן ההלכתי). בבדיחות: 2638
- זרד
- ענף דק וגמיש; אגודת-זרדים משמשת להכאת הגוף במרחץ. בבדיחות: 3140
- זרענו וכספנו ירבה כחול
- שורה מזמירות מוצאי-שבת, בקשה שירבו גם הצאצאים („זרע") וגם הממון בבדיחות: 190
- זרק מרה
- הטיל אימה, נהג בקשיחות ודיבר קשות. בבדיחות: 2392
- ז׳נדרם
- שוטר צבאי, ז׳נדרם. בבדיחות: 2729
ח
- חֲלָבָן
- החלב שלהן — חָלָב בכינוי שייכות: הפרות חדלו לתת את חלבן (ולא חַלְבָּן, מוכר החלב). בבדיחות: 804
- חבורה להגנה
- ארגון הגנה עצמית יהודי שקם מול הפרעות ברוסיה בבדיחות: 2746
- חבילה
- צרור הצרות האישי שכל אדם נושא על גבו בבדיחות: 2982
- חבלי יולדת
- צירי-הלידה. בבדיחות: 3081
- חבלי משיח
- הצרות והתלאות שלפני בוא המשיח. בבדיחות: 1399
- חברא קדישא
- חברת הקבורה, האנשים העוסקים בטהרת המת ובקבורתו. בבדיחות: 371 372 373 876 878 2091 2138 3158
- חבריא
- ארמית — חבורה, קבוצת-נערים. בבדיחות: 688
- חברים כל ישראל
- חתימת ברכת החודש שבסידור („חברים כל ישראל, ונאמר אמן"), הכרזת אחווה כלל-יהודית בבדיחות: 2188
- חג השבועות
- חג הקציר וזמן מתן תורה. בבדיחות: 3155
- חד לי חידות
- מציג לי חידות בבדיחות: 2009
- חדוות עלומים
- שמחת-הנעורים והעלומים. בבדיחות: 1687
- חדר לצורך ידוע
- לשון-נקייה לבית-שימוש (שירותים). בבדיחות: 761
- חדר־הקהל
- משרד ועד הקהילה בבדיחות: 1036
- חובב עמוד
- מי שלהוט לעבור לפני התיבה, כלומר לשמש חזן (ה„עמוד" הוא דוכן שליח־הציבור) בבדיחות: 2397
- חובות הלבבות
- ספר המוסר הקלאסי של רבנו בחיי אבן פקודה (ספרד, המאה ה-11), הבנוי שערים-שערים בבדיחות: 323
- חובל
- הפוצע או מזיק בגופו של אדם אחר. בבדיחות: 211
- חובת הלבבות
- ספר מוסר קלאסי מאת רבנו בחיי אבן פקודה, הדן בתיקון המידות. בבדיחות: 323
- חוזר לסורך
- שב להרגלך הרע בבדיחות: 1369
- חוטב עצים ושואב מים
- עובד במלאכות נחותות ובזויות. בבדיחות: 646
- חוטמה חרום
- פחוס ושקוע בבדיחות: 1473
- חוכא ואיטלולא
- ללעג ולקלס; מושא צחוק ובוז (ארמית). בבדיחות: 2820
- חוכך אני להתיר
- נוטה אני להתיר בבדיחות: 1343
- חולה שיש בו סכנה
- חולה שחייו בסכנה, הפטור ואף האסור מלצום. בבדיחות: 1755
- חוליה
- רגב-עפר הנחפר מבור. בבדיחות: 991
- חולירע
- מחלת-מעיים קטלנית (חולירה), ובפי-העם ביידיש גם קללה נמרצת. בבדיחות: 2794
- חולסאות
- מפעל עונתי שהעסיק פועלים, שעבודתו פוסקת בעונות מסוימות. בבדיחות: 1976
- חומץ בן חומץ
- ניב לרשע גמור, בן-רשע. בבדיחות: 1379
- חוק-ישראל
- מנת-לימוד יומית קבועה הנלמדת לאחר התפילה. בבדיחות: 1118
- חוקרי המקרא
- חוקרי ביקורת-המקרא המדעית, ששללו לעתים את האמונות המסורתיות. בבדיחות: 1862
- חורפי
- יין מרוכז שקפא בחורף ונתמצו מימיו. בבדיחות: 2152
- חושד בכשרה
- חושד בחפה מפשע, על־פי המאמר התלמודי שהחושד בכשרים לוקה בגופו בבדיחות: 385
- חושד בכשרים
- מטיל חשד בחף-מפשע (מושג תלמודי). בבדיחות: 385
- חושן משפט
- חלק בשולחן-ערוך העוסק בדיני-ממונות ומשפט. בבדיחות: 441
- חוששני לידי מן הקור
- אני חושש לידיי מפני הקור. בבדיחות: 2945
- חותמים
- מנויים קבועים, רוכשי מינוי לעיתון. בבדיחות: 2395
- חזון הרוחות
- מדור נבואות מזג-האוויר שהדפיסו מחברי הלוחות בלוחותיהם. בבדיחות: 566
- חזזית
- כתם או פגם, ובמיוחד כזה הפוסל את האתרוג. בבדיחות: 1472
- חזייה
- כאן: גופייה או אפודה ללבישה על הגוף. בבדיחות: 2886
- חזקה
- מונח הלכתי: הנחה משפטית שדבר נותר במצבו הקודם עד שיוכח אחרת. בבדיחות: 10 103 165 171 210 251 397 400 535 557 562 648 683 760 914 1010 1042 1048 1190 1217 1257 1344 1521 1891 1901 2026 2161 2302 2592 2694 3007 3051 3055 3090
- חזקו ואמצו
- לשון נאומי המלחמה שבמקרא בבדיחות: 2730
- חזר לסורו
- ניב: שב למעשיו הרעים. בבדיחות: 1369
- חזרת הש״ץ
- חזרת שליח הציבור: אמירת תפילת העמידה בקול רם לאחר שהקהל התפלל אותה בלחש. בבדיחות: 503 511 1227
- חזרת לפסח
- המרור לליל הסדר בבדיחות: 1042
- חז״ל
- חכמינו זכרם לברכה — חכמי המשנה והתלמוד. בבדיחות: 2296
- חטט
- פצע או שחין על העור. בבדיחות: 396
- חטטים
- פצעים ושחין בעור הראש בבדיחות: 396
- חיבוט ערבה
- מנהג חבטת ענפי-ערבה בקרקע בהושענא רבה. בבדיחות: 832
- חידודין-חידודין
- צמרמורת; ׳בשרו נעשה חידודין-חידודין׳ — עורו סמר מזוועה. בבדיחות: 717
- חיי שעה
- חיים בני-רגע; אף הקלה זמנית ״נחשבת חיים״. בבדיחות: 1419
- חייב ראשו למלכות
- נידון למוות בידי השלטון בבדיחות: 1423
- חייבי כריתות
- עבירות שעונשן כרת; כאן נשים האסורות לנישואין באיסור החמור של כרת. בבדיחות: 1803
- חייבי לאווין
- מי שעבר על איסור ׳לאו׳ (מצוות לא תעשה); כאן נשים האסורות לנישואין באיסור לאו. בבדיחות: 1803
- חייכן
- בחייכן, לשון שבועה קלה בבדיחות: 2165
- חילופי גירסאות
- נוסחאות שונות של אותו טקסט. בבדיחות: 1176
- חינם אין-כסף
- בחינם גמור (לשון שמות כא, יא) בבדיחות: 1959
- חכך להתיר
- נטה להתיר בבדיחות: 2325
- חכם-באשי
- הרב הראשי (תואר עות'מאני). בבדיחות: 2258
- חכמת המדידה
- גיאומטריה בבדיחות: 1122
- חלב
- כאן — חֵלֶב, שומן הבהמה האסור באכילה מן התורה. בבדיחות: 1210
- חלבי
- מאכל או אדם הנמנע מבשר ונוהג במאכלי חלב. בבדיחות: 2305
- חלבנה
- שרף-בושם מסריח, אחד מסממני-הקטורת. בבדיחות: 2361
- חלה
- כיכר-הלחם הקלועה לשבת; וכן מתנת-העיסה המופרשת. בבדיחות: 1559
- חלוט
- חלוק-בית (יידיש). בבדיחות: 2458
- חלוץ-נעליים
- יחף, בלא נעליים (כמנהג האבל). בבדיחות: 1245
- חלזון
- צדפה או רכיכה (כאן אוסטרי), מאכל אסור באכילה. בבדיחות: 2047
- חלישות הלב
- חולשה ועלפון, תחושת התעלפות. בבדיחות: 2997
- חלמאי
- בן העיר חלם, טיפש שבסיפורי חכמי חלם. בבדיחות: 1024 1026 1045 1046 1054 1058 1062 1063 1066 1067 1068 1069 1071 1072 1073 1074 1076 1077 1078 1079 1080 1081 1085 2603 3075 3076 3077 3078 3079 3080
- חלפן
- ממיר ומחליף כספים ומטבעות. בבדיחות: 225
- חמה מנרתיקה
- ביטוי תלמודי — הוצאת השמש מנדנהּ באחרית-הימים כדי להלהיט בה את הרשעים. בבדיחות: 590
- חמור בצורת סוס
- עלבון לטיפש המתחזה למשהו טוב ממנו בבדיחות: 961
- חמסי עליך
- קריאת-תרעומת: העוול שנעשה לי באשמתך. בבדיחות: 469
- חמסי עליכן
- זעקת עוול: אתן עשיתן לי עוול בבדיחות: 819
- חמסן
- מי שגוזל ומדכא באלימות, עושק. בבדיחות: 2520
- חמץ
- מאכל שתפח והחמיץ, האסור באכילה ובהחזקה בפסח. בבדיחות: 1220 1223 1336 1602 1742 1777 2050 2056 2103 2174
- חמץ שעבר עליו הפסח
- חמץ שהיה ברשות יהודי במשך הפסח, האסור באכילה ובהנאה לעולם. בבדיחות: 1842
- חמר גמל
- מונח תלמודי (עירובין) למצב-ספק שבו מחמירים לשני הצדדים, כמי שתקוע בין חמור לגמל. בבדיחות: 1244
- חמש קושיות
- על משקל ארבע הקושיות של „מה נשתנה" בבדיחות: 837
- חמשת המינים
- חמשת מיני-הדגן, שמאפיהם והמשקאות מהם מחייבים ברכה מיוחדת. בבדיחות: 189
- חמשת העינויים
- חמשת הסיגופים האסורים ביום הכיפורים, ובכללם אכילה ורחיצה. בבדיחות: 1755
- חמת
- נאד עשוי עור לנשיאת נוזלים; כאן דימוי לגוף ריק מדעת שכולו כסף. בבדיחות: 233
- חמת מלא מטבע
- נאד עור גדוש מטבעות, גוף ריק מדעת שכולו כסף בבדיחות: 233
- חמת עכשוב
- ניב: ארס-נחש; לשון ארסית וחדה. בבדיחות: 1599
- חסיד
- חבר בתנועת החסידות שצמחה במזרח אירופה במאה ה-18, ההולך אחר 'רבי' (אדמו"ר). מאופיין בדבקות, שמחה והתלהבות בעבודת ה', ובאמונה בכוחו הרוחני של הרבי ובמופתיו. בבדיחות לרוב ניצב מול ה'מתנגד' הפיכח. בבדיחות: 610 596 604
- חסידות
- תנועת-החסידות; וגם חצר חסידית מסוימת (שושלת-אדמו״רים). בבדיחות: 445 659 668 1153 1523 2674 2758
- חסידי אומות העולם
- גויים צדיקים הזוכים לחלק לעולם-הבא. בבדיחות: 3169
- חספא בעלמא
- מילים ארמיות: חרס או אבק חסר-ערך; דבר בטל ומבוטל. בבדיחות: 109
- חסרון-כיס
- הפסד כספי (׳וי לחסרון-כיס׳ — חבל על ההוצאה). בבדיחות: 1277
- חפיסת־טבק
- קופסת טבק־הרחה בבדיחות: 827
- חפן
- תפס במלוא היד (׳חפן זקנו׳ — אחז בזקנו). בבדיחות: 1317
- חצי עבד וחצי בן חורין
- מעמד עבד שנשתחרר חציו — מצב-כלאיים הלכתי. בבדיחות: 2141
- חצץ
- אבן קטנה בבדיחות: 2874
- חקירה ודרישה
- חקירה ובדיקה יסודית (כאן: חקירת הדין השמימי). בבדיחות: 2161
- חקרן
- איש עיון-יתר והתלבטות אינסופית, פלפלן. בבדיחות: 670 1029 1030 1059 2103 2105 2106 2107 2108 2109 2110 2111 2112 2115 2116 2119 2120 2121 2122 2123 2124 2126 2848 2941
- חקרנים
- חוקרים והוגים (לפעמים בלעג — חכמים-בעיני-עצמם). בבדיחות: 1059 1060 1855 2104 2106 2108 2113 2114 2118 3112 3113
- חרב פיפיות
- חרב חדה משני צדדיה; בהשאלה — דבר שיש בו תועלת ונזק כאחד. בבדיחות: 514
- חרום
- אף שטוח ופחוס. בבדיחות: 1473
- חרומף
- בעל חוטם פגום או שקוע (מלשון „חָרוּם" שבמומי הכהנים) בבדיחות: 2895
- חרוסת
- תערובת מתוקה בליל הסדר, זכר לטיט שבו שיעבדו את ישראל במצרים. בבדיחות: 2226
- חרוש
- מצולק ומלא חריצים, כשדה חרושה. בבדיחות: 1473
- חריפי וולוז׳ין
- תלמידי ישיבת וולוז׳ין המהוללת, שנודעו בשנינותם בבדיחות: 414
- חרך
- סדק צר להצצה. בבדיחות: 628
- חרם דרבינו גרשום
- תקנה אשכנזית (סביב שנת 1000) האוסרת נשיאת שתי נשים וגירוש אישה בעל-כורחה. בבדיחות: 1581
- חרם דרבנו גרשום
- תקנת רבנו גרשום מאור-הגולה האוסרת על יהודי אשכנז לשאת יותר מאישה אחת. בבדיחות: 454
- חרץ לשון
- ניב: דיבר רכיל, ריכל ולעז. בבדיחות: 1629
- חרץ לשונו
- דיבר בגנות, לעג. בבדיחות: 2561
- חרש שוטה וקטן
- שלושה שאינם נחשבים בני־דעת בהלכה (חירש, שוטה וקטין), ולכן פטורים או פסולים לדברים מסוימים. בבדיחות: 211 493 501 1149
- חרש, שוטה וקטן
- צירוף קבוע במשנה לשלושת מחוסרי־הדעת הפטורים מן המצוות ופסולים לעדות ולעסקאות בבדיחות: 211 505 681 1149 2103
- חרשית
- אישה כבדת-שמיעה, חירשת. בבדיחות: 1471
- חש במעיו
- סבל מכאבי בטן. בבדיחות: 2225
- חשוב
- אדם נכבד ומכובד מבני-העיר, בעל מעמד ואמצעים. בבדיחות: 94
- חשמן
- קרדינל — דרגת-כהונה בכירה בכנסייה הקתולית. בבדיחות: 1914
- חתימה
- חיתום גזר-הדין ביום-הכיפורים. בבדיחות: 1378
- חתן-תורה
- המכובד לסיים את קריאת התורה בשמחת-תורה. בבדיחות: 1198
- ח״י גדולים
- שמונה-עשר מטבעות; ח״י עולה 18 ורומז ל״חי״, סכום-צדקה נהוג. בבדיחות: 978
ט
- טבול־ראש
- כשהראש שקוע במים בבדיחות: 2893
- טבור העיר
- מרכז העיר, לב-העיר. בבדיחות: 1017
- טבחת
- מבשלת. בבדיחות: 178
- טבילת הקודש
- טקס ההטבלה הנוצרי (בפטיזם). בבדיחות: 1396
- טבילת כלים
- הטבלת כלי אוכל ושתייה שנקנו מגוי, במקווה, לפני השימוש בהם. בבדיחות: 806
- טבק הרחה
- אבקת טבק שהיו מריחים כדי להתעורר או להתעטש. בבדיחות: 256
- טו בשבט
- ראש-השנה לאילנות, חל בלב-החורף. בבדיחות: 1872
- טוביא חטא וזיגוד מנגיד
- פתגם תלמודי: זה חטא ואחר נענש — עוול של ענישת החף תחת האשם. בבדיחות: 816
- טוחנות
- השיניים הטוחנות, שיני-הלעיסה. בבדיחות: 2460
- טומאת מת
- הטומאה החמורה החלה על אדם שנגע במת או שהה עמו תחת קורת-גג. בבדיחות: 692
- טורף כוונתם בפניהם
- מסכל את תוכניתם בבדיחות: 184
- טחן
- בעל-טחנה, הטוחן תבואה. בבדיחות: 1331
- טייח
- פועל המטייח קירות בבניין. בבדיחות: 2629
- טייס
- מטיס מטוסים, תעופן. בבדיחות: 3070
- טינוף
- לכלוך וצואה; ובהשאלה — שחיתות. בבדיחות: 1991
- טינף
- לכלך, זיהם. בבדיחות: 2192
- טיפוס
- מחלת-הטיפוס (מחלת חום מידבקת). בבדיחות: 905
- טיפוס הבהרות
- מחלת הטיפוס, הנפוצה באמצעות כינים. בבדיחות: 726
- טיפת מרה
- לפי המסורת, טיפת-הרעל שבראש חרב מלאך-המוות הממיתה את האדם. בבדיחות: 600
- טירחא
- שם של טעם-מקרא (טִפְּחָא), שמשמעו כמילה רגילה — עמל ומאמץ. בבדיחות: 224
- טלגרמה
- מברק — הודעה קצרה שנשלחה בטלגרף. בבדיחות: 88 168 169 227 726 727 1126 1145 1508 1695 1817 2678 2785 2821 2958 2978 3067
- טלטול
- נשיאת חפץ או הוצאתו מרשות לרשות בשבת, מלאכה האסורה בה. בבדיחות: 1823
- טלטולי דאיתתא קשין מדגברא
- ארמית (חז״ל) — נדודיה וטלטוליה של אישה קשים משל גבר. בבדיחות: 630
- טלית
- בגד תפילה מרובע ולו ציציות בארבע כנפותיו, המתעטפים בו בתפילה. בבדיחות: 381 485 653 795 855 959 972 1041 1052 1057 1195 1226 1261 1354 1679 1782 1784 2094 2789 3054 3074
- טמש
- (מיידיש-גרמנית) לצלול ולהטביל את הגוף מתחת למים. בבדיחות: 1919
- טעון אמירה
- צריך שיאמרו לו את הדבר במפורש. בבדיחות: 416
- טעות גוי מותרת
- עיקרון שלפיו טעות נוכרי במסחר או במידה מותרת לישראל (כאן מסולף). בבדיחות: 1241
- טעם
- ׳נימוק/סברה׳ וגם ׳חיך/טעם׳ — משחק-מילים. בבדיחות: 881
- טעמי המקרא
- סימני-הניגון של קריאת התורה, שלכל אחד מהם שם ומנגינה משלו. בבדיחות: 224
- טענות כלפי מעלה
- מסורת של הטחת-טענות וקובלנות כלפי האל על חוסר-צדק. בבדיחות: 182
- טפילה לממון
- נספחת לכספה, שולית לו בבדיחות: 1498
- טפל לעיקר
- מונחי הלכה: דבר משני הנלווה לעיקר ובטל אליו, כתבלין לעומת המאכל. בבדיחות: 483
- טפלי תלויים בי
- ארמית: ילדים קטנים סמוכים על שולחני בבדיחות: 1789
- טרופה
- מקולקלת, הרוסה בבדיחות: 1629
- טרזן
- גנדרן מהודר ויהיר בלבושו ובהופעתו. בבדיחות: 2073
- טרח ושאל
- טרח ושאל נא בבדיחות: 533
- טריפה
- מאכל אסור באכילה לפי דיני הכשרות. בבדיחות: 279 396 1240 1242 1734 1737 1738 1742 1745 1746 1925 2331 2417 2591 2696 3000 3157
- טרסקל
- סל או מגש לנשיאת סחורה (ארמית). בבדיחות: 1650
- טרקלין
- אולם-אורחים מפואר, סלון. בבדיחות: 1445
- טשולנט
- תבשיל-שבת חם המתבשל מליל-שבת ועד הצהריים. בבדיחות: 1265
- ט״ז
- ״טורי-זהב״, מפרש חשוב של השולחן-ערוך (וכינוי למחברו). בבדיחות: 1849
י
- יִשנת אותו
- הרדמת אותו בבדיחות: 3009
- יאהרצייט
- מילה יידית ליום-השנה לפטירת קרוב, שבו מתאבלים ומדליקים נר. בבדיחות: 202 534 666 685 2743 2795
- יאכלו ענווים וישבעו
- ביטוי מתהלים (כב, כז); כאן בלגלוג — ייהנו בשתיקה מן המתנה שקיבלו בחינם. בבדיחות: 23
- יארמולקות
- כיפות בבדיחות: 2656
- יבלות
- שלפוחיות-כאב שנוצרות על העור. בבדיחות: 747
- יגור זאב עם כבש
- חזון אחרית-הימים (ישעיה): שלום בין הטורף לטרף. בבדיחות: 1837
- יגיע כפיים
- פרי עמלו של אדם, מה שמרוויח בכוחות עצמו. בבדיחות: 310
- יגעתי ומצאתי
- מאמר תלמודי: עמלתי והצלחתי; ההצלחה באה ביגיעה. בבדיחות: 1479
- יד
- לשון-נקייה למקום-הצרכים (בית-הכיסא), על-פי „וְיָד תהיה לך מחוץ למחנה״. בבדיחות: 2844
- ידו על העליונה
- ניב מלשון חז״ל למי שידו על העליונה (היתרון) או על התחתונה (הנחיתות). בבדיחות: 814
- ידו על התחתונה
- ביטוי: הפסיד, היה במצב הנחות והמובס. בבדיחות: 2770
- ידות
- חלקים, מנות; ׳שבע ידות׳ — שבעה חלקים מתוך השלם. בבדיחות: 2686
- ידי על ראשי
- ביטוי לאֵבל ולחוסר-אונים (כמנהג שימת יד על הראש מרוב צער). בבדיחות: 145
- ידיים נקיות
- ביטוי לחפות וליושר, כאן בכפל-משמע של רחוצות ונטולות שוחד. בבדיחות: 1955
- ידירו מן היין
- ישביע אותו בנדר שלא לשתות בבדיחות: 844
- ידך באמצע
- יש לך יד ונגיעה בדבר — ומעורבותו של נוגע-בדבר מטה את הכף ומוזילה את הערך. בבדיחות: 2295
- ידע
- בלשון מקראית — קיים יחסי-אישות עם אישה. בבדיחות: 1612
- ידעוני
- מי שמתיימר לדעת נסתרות ולנחש מחשבות ועתידות. בבדיחות: 96
- ידעתי
- לשון המקרא ליחסי אישות („והאדם ידע את חוה אשתו") בבדיחות: 1612
- יהא חלקי ממי שחושדין אותו ואין בו
- מאמר תלמודי המברך את הנחשד-על-לא-עוול. בבדיחות: 2467
- יהדותו שרויה על פניו
- ניכר במראהו שהוא יהודי. בבדיחות: 730
- יהודי חצר
- יהודי המשרת בחצר מלך או אציל בענייני כספים ואספקה. בבדיחות: 2266
- יהודי טוב
- כינוי עממי לרבי של חסידים (ביידיש: ׳א גוטער ייד׳). בבדיחות: 2433
- יהודי שביהודים
- ביטוי-שבח עממי ליהודי חריף, פיקח ובעל-תושייה היודע להסתדר. בבדיחות: 167
- יהודי שנתבארון
- עשיר מתבולל שזכה בתואר אצולה (בארון), כדרך כמה מגדולי הבנקאים היהודים בבדיחות: 1414
- יהודים טובים
- ׳גוטע יידן׳ (יידיש) — כינוי לרביים ולמחוללי-נסים שאליהם פונים לישועות. בבדיחות: 2411
- יהי כן אלהים עמהם כאשר…
- נוסח קללה מהופכת: הלוואי שיצליחו בדיוק כמו שימצאו אותו, כלומר לעולם לא בבדיחות: 2746
- יהי רצון
- תפילת בקשה אישית הפותחת במילים ׳יהי רצון׳, הנאמרת אחרי קטעי תפילה מסוימים. בבדיחות: 32 335 477 594 694 853 979 1037 1057 1122 1664 1885 1896 1927 2000 2045 2366 2417 2454 2594 2862
- יהיר
- גאוותן בבדיחות: 2403
- יהרג ואל יעבור
- כלל הלכתי: עדיף שימות אדם ולא יעבור על שלוש העבירות החמורות. בבדיחות: 137
- יוּדקה
- הקטנה ביידיש ל„יהודה", המשמשת גם ככינוי זלזול. בבדיחות: 364
- יודישיסטים
- תומכי לשון היידיש, שהתנגדו לתחיית העברית. בבדיחות: 2636
- יודית
- יידיש — שפת יהודי-אשכנז (כאן מזוהה עם דור-הזקנים). בבדיחות: 2636 2651 2800 2881 2901 2902 2904 2951 2954
- יודע נגן
- מיטיב לנגן (על־פי לשון הכתוב על דוד) בבדיחות: 1130
- יודע עתידות
- מי שמוחזק כיודע לנבא את העתיד. בבדיחות: 1577
- יודע פרק
- ניב: בקי-במקצת ומיומן בתחום מסוים. בבדיחות: 519
- יודע פרק בחזנות
- בקי משהו באומנות בבדיחות: 519
- יום טוב שני
- יום-החג השני הנהוג בגלות (״יום-טוב שני של גלויות״). בבדיחות: 2249
- יום לשנה
- שיטת חישוב שבה כל יום נחשב כשנה שלמה. בבדיחות: 1715
- יום-גנוסיה
- יום-ההולדת או יום-ההכתרה של המלך (מונח מן המשנה). בבדיחות: 477
- יוסי גולדה'ס
- יוסי „של גולדה", גבר המכונה בעיירה על שם אשתו: סימן מובהק למי שאשתו שולטת בו בבדיחות: 1618
- יועץ-המדינה
- דרגה גבוהה בסולם הפקידות הרוסי בבדיחות: 1416
- יועץ-המסחר
- תואר-כבוד גרמני לסוחר עשיר (Kommerzienrat). בבדיחות: 228
- יוצא ידי קיבתו
- משקיט את רעבונו בדוחק, כיוצא ידי חובה בבדיחות: 344
- יוצאים לתרבות רעה
- נוטשים את הדת בבדיחות: 1688
- יוצר אור
- הברכה שלפני קריאת-שמע בשחרית, המתארת את המלאכים המשבחים את הבורא. בבדיחות: 3044
- יוצרות
- פיוטים הנוספים בתפילת שחרית בשבתות ובמועדים; ״נתחלפו היוצרות״ — הדברים התהפכו ובאו בסדר מסולף. בבדיחות: 790
- יורדי ים
- מלחים, היוצאים לים באוניות. בבדיחות: 2576
- יושב ראשונה במלכות
- מבכירי השרים והיועצים של המלך (לשון מקרא). בבדיחות: 2575
- יושבים
- חסידים בטלנים היושבים בחצר הרבי ומבלים בשיחות-הבל. בבדיחות: 2099
- יחיד ורבים הלכה כרבים
- כלל-הכרעה תלמודי: במחלוקת בין יחיד למרובים, ההלכה כמרובים. בבדיחות: 419
- יחיה
- תוספת-כבוד לשם: ״ייחיה״ — יאריך ימים. בבדיחות: 123 160 246 590 591 592 595 599 606 609 610 613 620 642 652 963 1160 1516 1529 1599 1686 2003 2089 2152 2592 3149
- ייבום
- נשיאת אלמנת האח שמת בלא בנים, מצווה מן התורה. בבדיחות: 1342
- ייהרג ואל יעבור
- דין שבשלוש העבירות החמורות על האדם למות ולא לעבור עליהן. בבדיחות: 1515
- יין המשומר
- יין שנשמר מששת ימי בראשית לצדיקים לעתיד לבוא. בבדיחות: 1236
- יין נסך
- יין של נכרי האסור בשתייה ליהודי. בבדיחות: 821
- יינני
- מוכר-יין. בבדיחות: 2428
- ייסורים ממרקים עוונות
- אמונה שהסבל מכפר על חטאיו של אדם ומזכּהו בעולם-הבא. בבדיחות: 1870
- יישחף
- יחלה בשחפת בבדיחות: 557
- יישן
- להחזיק סחורה (כתבואה) מאוחסנת עד מועד מתאים למכירה. בבדיחות: 45
- יכנס הרוח באביך
- קללה, משאלה שתאחז באדם רוח רעה. בבדיחות: 1895
- ילד זקונים
- בן שנולד להורים בזקנתם, יקר במיוחד. בבדיחות: 950
- ילדים
- בנים בבדיחות: 2548
- ילוד אשה
- בן-אדם, מי שאישה ילדתו. בבדיחות: 2031
- ילקוט העניים
- שק או תיק לאיסוף צדקה למען העניים. בבדיחות: 2376
- ימות הגשמים
- עונת החורף הגשומה. בבדיחות: 250
- ימות המשיח
- עידן הגאולה העתידי, ובו קיבוץ גלויות ותיקון העולם. בבדיחות: 2846
- ימי הבהלה
- ימי-הפחד מגזירת-הגיוס בימי ניקולי הראשון, שבהם השיאו ילדים כדי לפוטרם. בבדיחות: 2880
- ימי הבלי
- ימי-חיי החולפים וההבליים. בבדיחות: 2340
- ימים נוראים
- ראש השנה ויום הכיפורים, ימי הדין והתשובה. בבדיחות: 482 520 524 619 642 645 659 936 1213 1839 2169 2265 2396 2428 2957
- ינוחו לך ברכות על ראשך
- ביטוי ברכה והכרת תודה למי שעשה טובה. בבדיחות: 1745
- ינוקא קדישא
- ארמית — ״תינוק קדוש״; ילד שהוכתר לרבי מכוח ירושה. בבדיחות: 598
- יניק
- רך, תינוקי (ארמית). בבדיחות: 598
- יעלה ויבוא
- תוספת לתפילת העמידה בראש חודש ובמועדים. בבדיחות: 1785
- יעמדו בניסיון
- לשון המקורות למבחן של אמונה, כניסיונות שנתנסה בהם אברהם בבדיחות: 745
- יעמוד
- נוסח ההזמנה לעלות לתורה. בבדיחות: 1198
- יצא ידי חובה
- מילא את חובתו או את הנדרש ממנו, ולו במידה המזערית. בבדיחות: 344
- יצא לבטלה
- אבד לריק, הלך לטמיון. בבדיחות: 2661
- יצא לשמד
- המיר את דתו ועזב את היהדות. בבדיחות: 954
- יצא עליה רינון
- נפוצה שמועה על פריצותה בבדיחות: 1485
- יצול
- מוט-העגלה שאליו רותמים את הסוסים. בבדיחות: 3127
- יציע עליון
- המרפסת הגבוהה, המקומות הזולים בתיאטרון בבדיחות: 724
- יצירה שנייה
- האשה, שנבראה אחרי האדם בבדיחות: 2560
- יצר טוב
- הנטייה הפנימית של האדם לעשות טוב. בבדיחות: 545
- יקבו
- ינקבו בבדיחות: 1044
- יקים
- יהודים יוצאי גרמניה, הנודעים בדבקותם בתרבותם ובלשונם. בבדיחות: 2685
- יקר המציאות
- נדיר ויקר-ערך, דבר שקשה למצוא כמותו. בבדיחות: 1304
- יקרא דשכבי
- ארמית: כבוד-המתים; ‚יקרא דשכבי יקרא דחיי׳ — כבוד-המתים הוא כבוד-החיים. בבדיחות: 372
- יראי שמים
- ירֵאי-האלוהים, האדוקים והמקפידים במצוות. בבדיחות: 2699
- ירד לחייו
- ניב: רדף אותו בלי-הרף ומירר את חייו. בבדיחות: 1889
- ירד לפני התיבה
- שימש שליח ציבור והוביל את התפילה. בבדיחות: 97 127 202 498 518 519 665 666 1213 1227 2172 2372 2789
- ירוק
- מהגר טרי וחסר-ניסיון (greenhorn). בבדיחות: 3101
- יריד
- שוק גדול ותקופתי, מקום מסחר ומפגש. בבדיחות: 18 47 84 480 547 643 979 1067 1252 1258 1343 1346 1783 2416
- ירידה לצורך עלייה
- תפיסה חסידית שלפיה נפילה רוחנית באה כדי להוביל לעלייה גדולה יותר. בבדיחות: 617
- ירקיב במקומו
- ברכת חנוכת-בית-עץ — שהבית יאריך ימים וירקב לאט מזוקן ולא יישרף באש. בבדיחות: 294
- יש
- בתורת חב״ד: תחושת קיומו הנפרד והעצמאי של האדם, הניגוד ל׳ביטול׳. בבדיחות: 983
- יש על מה שיסמוך
- ניב: יש לו בסיס ואסמכתא הלכתית להסתמך עליהם. בבדיחות: 892
- יש עליה קופצים
- יש לה דורשים בבדיחות: 88
- ישוב-דעת
- שיקול-דעת מתון ושקול. בבדיחות: 955
- ישוך
- ישקוט וידעך (״וישוכו המים״ — ירדו ושככו). בבדיחות: 765
- ישועות ונחמות
- לשון-תפילה לגאולה ולישועת-המשיח. בבדיחות: 122
- ישועות ונחמות במהרה בימינו
- לשון ברכה ותפילה מסורתית: איחול לגאולה ולנחמה שיבואו בקרוב. בבדיחות: 122
- ישועת ה׳ כהרף עין
- מטבע-לשון יהודי המבטא אמונה שהקדוש-ברוך-הוא יכול להושיע את האדם ברגע אחד, גם כשהמצב נראה אבוד. בבדיחות: 54
- ישיבת ישמעאלים
- ישיבה על הקרקע ברגליים משוכלות תחת הגוף. בבדיחות: 2906
- ישכימו לפתחו
- ינהרו וירבו לבוא אליו. בבדיחות: 2615
- ישמח משה
- קטע מתפילת שחרית של שבת בבדיחות: 1116
- ישמעאלים קאי
- ביטוי ארמי: ׳הכוונה לישמעאלים (מוסלמים)׳. בבדיחות: 2067
- ישנות
- חפצים ישנים, גרוטאות. בבדיחות: 1445
- ישתטה
- ישתגע, ייצא מדעתו. בבדיחות: 1551
- יתגדל ויתקדש שמיה רבא
- מילות-הפתיחה של הקדיש (ארמית: ׳יתגדל ויתקדש שמו הגדול׳). בבדיחות: 171
- יתהפך בקברו
- ניב: המת ׳מתהפך׳ בקברו מבושה על מעשי החיים. בבדיחות: 1411
- יתלונן בצילה
- ילון, יחסה בה (על-פי „בצל שדי יתלונן", תהלים צא, א) בבדיחות: 594
- י״ט כסלו
- ׳חג הגאולה׳ של חסידי חב״ד, יום שחרורו של אדמו״ר הזקן ממאסר. בבדיחות: 673
כ
- כ"ף תמוז
- העשרים בחודש תמוז, יום-פטירתו של הרצל. בבדיחות: 2937
- כאחת הנשים תדבר
- גערה על-פי דברי איוב לאשתו, למי שמשמיע דברי-נבלה או טיפשות. בבדיחות: 174
- כבד אוזן
- חירש או קשה־שמיעה. בבדיחות: 1133
- כבוד הבריות
- עיקרון הלכתי של שמירה על כבוד-האדם. בבדיחות: 2202
- כבידת-פה
- מגמגמת, כמשה רבנו („כבד פה וכבד לשון") בבדיחות: 1472
- כבש כביש
- סלל דרך על-ידי דריסה והידוק הקרקע. בבדיחות: 388
- כדאי לפני המקום
- ראוי וזכאי בעיני האל בבדיחות: 1615
- כדרך כל הארץ
- מוות טבעי, כדרכם של כל בני האדם. בבדיחות: 2576
- כהווייתם
- כפי שהם באמת, כפשוטם. בבדיחות: 1307
- כהן הדיוט
- כוהן רגיל, להבדיל מן הכוהן הגדול; אסור בגרושה. בבדיחות: 702
- כהנה וכהנה
- לשון מקראית — הרבה יותר, עוד ועוד. בבדיחות: 255
- כובד אוזן
- לקות-שמיעה, קושי לשמוע. בבדיחות: 1471
- כובען
- עושה כובעים, בעל מלאכה המייצר כובעים. בבדיחות: 2173
- כובש פני מבושה
- מסתיר את פניו מרוב בושה בבדיחות: 2176
- כובש שכר שכיר
- המעכב או מונע מן הפועל את שכרו — עברה חמורה בהלכה. בבדיחות: 151
- כובשים כביש
- סוללים דרך בבדיחות: 388
- כוהן חצר
- כומר המשרת בחצר המלך או השליט. בבדיחות: 2003
- כוהן לוי ישראל
- שלוש קטגוריות הייחוס בעם ישראל, הקובעות את סדר הקריאה והעלייה לתורה. בבדיחות: 2993
- כוכב-שבט
- שביט, כוכב בעל-זנב. בבדיחות: 3127
- כולו בשר ודם
- גס וכבד־גוף בבדיחות: 1901
- כולי האי למה
- ארמית: כל-כך הרבה בשביל מה? בבדיחות: 2711
- כומר
- איש-דת נוצרי. בבדיחות: 175 820 1386 1387 1389 1390 1391 1392 1393 1401 1405 1411 1423 1949 1951 1953 1954 2006 2010 2021 2022 2029 2030 2031 2066
- כומר מסית
- מיסיונר בבדיחות: 175
- כוס של אליהו
- הכוס הגדולה שמוזגים בליל הסדר לכבוד אליהו הנביא. בבדיחות: 856
- כופתאות
- כדורי-בצק מבושלים (קניידלך) הנאכלים בעיקר בפסח. בבדיחות: 1222
- כופתות
- כדורי-מצה (קניידלך) ושאר מאכלי החג הנאכלים בליל-הסדר. בבדיחות: 814 818 819 1136 1221 1222 1223 1776
- כורך-ספרים
- בעל-מלאכה הכורך ומכריך ספרים. בבדיחות: 1248
- כותבי רשומות
- היסטוריונים, רושמי-קורות. בבדיחות: 1911
- כותל-מזרח
- הקיר הפונה לירושלים בבית הכנסת, ומקומות התפילה הסמוכים אליו — המכובדים ביותר. בבדיחות: 69 376 1195 1196 1197 2061 2150
- כזית של עשו
- נגיסה בשיעור של זללן בבדיחות: 1746
- כחול שוויוהו רבנן
- מימרה תלמודית ארמית: ״חכמים עשאוהו כיום-חול״. בבדיחות: 2249
- כחומר ביד היוצר
- דימוי מפיוט יום-כיפור: האדם כחומר רך ביד האל היוצר. בבדיחות: 951
- כחח
- כחכח, השתעל-גמגם בבדיחות: 696
- כחל ושרק
- איפור — צביעת עיניים וסומק על הפנים. בבדיחות: 2936
- כחש
- רזה, איבד מבשרו. בבדיחות: 1639
- כיהודה ועוד לקרא
- ניב תלמודי — להביא פסוק-ראיה נוסף לאותו עניין. בבדיחות: 618
- כיוונו את השעה
- תזמנו בבדיחות: 1050
- כיחח
- השמיע קול גרון, השתעל בזלזול או בהיסוס. בבדיחות: 696
- כייס
- גנב הפושט יד לכיסי הבריות. בבדיחות: 1329
- כייר
- לסייד, לקשט ולעטר את קירות הבית; ׳כייר׳ הוא בעל המלאכה העושה זאת. בבדיחות: 223
- כיירים
- בעלי המלאכה העושים זאת בבדיחות: 223
- כיסא הכבוד
- מקום-שכינתו של הקדוש-ברוך-הוא בשמים. בבדיחות: 349
- כיסניות
- קרעפלך: כיסוני בצק ממולאים בבשר בבדיחות: 2468
- כיעה
- שיעול או כיחכוח-גרון. בבדיחות: 2534
- כיעור
- מעשה מגונה ובזוי. בבדיחות: 1805
- כיפר פניו
- פייס ושיחד כדי להשקיט את כעסו. בבדיחות: 1927
- כיפר פניו במנחה
- פייס אותו במתנה, כלומר בשוחד (על-פי לשון יעקב לקראת פגישתו עם עשו, בראשית לב) בבדיחות: 1927
- כירכורים
- העמדות-פנים ונימוסים מיותרים. בבדיחות: 1678
- כיתת רגליו
- הילך מרחק רב ברגל וטרח בהליכה. בבדיחות: 360
- כיתת רגליים
- הלך הרבה והתעייף בדרכים לחינם. בבדיחות: 56
- ככי
- שיניים (ארמית). בבדיחות: 8
- כל דכפין ייתי וייכול
- ארמית מן ההגדה — כל הרעב יבוא ויאכל. בבדיחות: 240
- כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש
- עיקרון שהמקדש אישה עושה זאת על דעת חכמים ובסמכותם. בבדיחות: 2325
- כל דעביד רחמנא לטב עביד
- מימרה תלמודית ארמית: כל מה שעושה ה׳ — לטובה הוא עושה. בבדיחות: 201
- כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו
- מאמר תלמודי: ככל שאדם גדול יותר, כך גם יצר-הרע שלו גדול יותר. בבדיחות: 1527
- כל הפוסל במומו פוסל
- כלל תלמודי — המטיל דופי בזולת חושף בכך את מומו-שלו. בבדיחות: 2398
- כל חמירא
- נוסח ביטול-החמץ הנאמר לפני הפסח. בבדיחות: 1222
- כל כהאי ריתחא
- ביטוי ארמי: ״כל הזעם הזה!״ — תרעומת גדולה על דבר קטן. בבדיחות: 1722
- כלא חשיב
- בארמית: נחשב כאין וכאפס, חסר ערך עצמאי. בבדיחות: 983
- כלבת
- מחלת-השיגעון המידבקת מנשיכת כלב. בבדיחות: 1551
- כלה השמן מן הפך
- אזל הכסף בבדיחות: 1514
- כלולות
- נישואין, חתונה. בבדיחות: 1806
- כלחוז
- קולחוז — המשק החקלאי הקולקטיבי בברית-המועצות. בבדיחות: 2822
- כליזמר
- נגן יהודי בלהקת-נגנים עממית (לחתונות ולשמחות). בבדיחות: 722
- כלכלה
- סל. בבדיחות: 1911
- כמאן דאמר
- ארמית — כדעת התנא או האמורא שאמר כך. בבדיחות: 370
- כמה (פועל)
- השתוקק וערג למשהו. בבדיחות: 2337
- כמה שנאמר
- נוסחת-ציטוט למדנית („כמו שנאמר") להסמכת דברים על פסוק או מאמר; בפי מתחכמים — קישוט ריק. בבדיחות: 1297
- כמלוא נימה
- כעובי שׂערה, כלומר כמעט כלום. בבדיחות: 33
- כמסיח לפי תומו
- כמי שמדבר דרך אגב, בלי כוונה נסתרת בבדיחות: 1145
- כסיות
- כפפות לידיים. בבדיחות: 2214
- כסף משנה
- שם פירוש על משנה-תורה לרמב״ם (לר׳ יוסף קארו), ובכפל-לשון — כסף וממון. בבדיחות: 414
- כסף עובר לסוחר
- כסף כשר ומקובל לתשלום, מטבע עובר-לסוחר. בבדיחות: 2062
- כעכנא
- ביטוי ארמי — „כנחש זה״, לתיאור נחיל סואן ומקיף. בבדיחות: 2504
- כעסנים הם הכוהנים
- אמרה עממית בבדיחות: 2194
- כף חובה
- ״דן לכף-חובה״ — שפט אדם לרעה וייחס לו אשמה. בבדיחות: 1762
- כפה את ההר כגיגית
- ביטוי מן התלמוד לכפייה גמורה ושלילת חופש-הבחירה (על-פי מדרש מעמד-סיני). בבדיחות: 777
- כפר פניו
- פייס אותו וריצה את כעסו. בבדיחות: 2035
- כפרן
- מי שמתכחש ומכחיש. בבדיחות: 1078
- כפרת-עוונות
- מחילה וסליחה על החטאים. בבדיחות: 1840
- כפשוטו
- כמשמעו הפשוט והישיר. בבדיחות: 541
- כפתור ופרח
- ביטוי-שבח לדבר מושלם ומשובח. בבדיחות: 3020
- כרבולת
- הציצית הבשרנית האדומה שעל ראש התרנגול, הדומה למסרק. בבדיחות: 474
- כרוב כבוש
- כרוב מוחמץ. בבדיחות: 905
- כרוך אחר
- דבק במישהו מתוך אהבה עזה ומשיכה. בבדיחות: 1705
- כרוכים אחריו
- מחבבים אותו מאוד בבדיחות: 2284
- כריס
- בטן גדולה. בבדיחות: 2577
- כרכשאות
- נקניקי מעיים ממולאים בבדיחות: 1851
- כרכשה
- מעי-ממולא, נקניק. בבדיחות: 1851
- כרמלית
- רשות-ביניים הלכתית, בין רשות-היחיד לרשות-הרבים. בבדיחות: 2348
- כרסה בין שיניה
- ביטוי ציורי לאישה שהיא שוב בהיריון. בבדיחות: 4
- כרסו בין שיניו
- בטנו בולטת עד פיו בבדיחות: 78
- כרסני
- עבה ובעל-נפח רב (על ספר). בבדיחות: 2540
- כרפלך
- כיסונים במילוי-בשר (יידיש), קרעפלאך. בבדיחות: 2468
- כרשינה
- מין קטנית גסה המשמשת מאכל-בהמה. בבדיחות: 2134
- כשררה
- כאדון מפונק בבדיחות: 2770
- כתב המדינה
- הכתב הרשמי של המדינה (הכתב הרוסי-הקירילי), שיהודים רבים לא ידעו לכותבו. בבדיחות: 84
- כתב יד
- חיבור הכתוב בכתב יד, טרם הדפסתו. בבדיחות: 2485
- כתב קבצנות
- תעודה רשמית מטעם רב או גבאי המאשרת את עוניו של אדם ומתירה לו לאסוף נדבות. בבדיחות: 302
- כתב רבנות
- מסמך מינוי רשמי המסמיך אדם לכהן כרב בקהילה. בבדיחות: 2323
- כתב רש״י
- גופן עברי מיוחד שבו נדפס פירוש רש"י וספרים נוספים. בבדיחות: 2908
- כתב-יוחסין
- תעודה המעידה על שלשלת המוצא והייחוס המשפחתי. בבדיחות: 2710
- כתב-סתרים
- צופן, כתב סודי. בבדיחות: 2958
- כתיב חסר ומלא
- שתי שיטות-איות — בלא אותיות-אם (חסר) ועם אותיות-אם (מלא). בבדיחות: 875
- כתיב מלא וחסר
- כתיבת המילה עם אותיות אם-הקריאה (מלא) או בלעדיהן (חסר). בבדיחות: 874
- כתם פז
- זהב מובחר וטהור. בבדיחות: 2151
ל
- לא בשמים היא
- ביטוי (דברים ל) שהתורה אינה בשמים אלא נתונה לכל הלומד אותה. בבדיחות: 447
- לא דובים ולא יער
- ניב: לא היו דברים מעולם, אין בכך שמץ של אמת. בבדיחות: 5
- לא הוציא שנתו
- מת בתוך שנה בבדיחות: 2503
- לא היה בקו־הבריאות
- לא חש בטוב בבדיחות: 760
- לא היה הבלו עולה
- „הבלו" — ההבל, האד שלו: האדים לא עלו מן המרק. בבדיחות: 1676
- לא הן ולא שכרן
- סירוב מוחלט: לא את הטובה ולא את התשלום עליה. בבדיחות: 1621
- לא הנייא לו
- ארמית — אין הוא נהנה, לא נוח לו. בבדיחות: 2618
- לא ייבצר
- לא יימנע, יהיה בידי לעשות. בבדיחות: 1482
- לא יינקה מידי בעל-דינו
- לא ייחלץ ממנו בבדיחות: 2062
- לא כל-שכן
- ביטוי תלמודי: על אחת כמה וכמה, מקל וחומר. בבדיחות: 135 539 699 915 1087 1215 1635 1696 1727 2145 2210 2342
- לא מפיך אני חי
- ׳איני תלוי בדבריך׳, אינך מפרנסי. בבדיחות: 1771
- לא נביא אנוכי ולא בן נביא
- ציטוט מעמוס (ז, יד); כאן: איני נביא, והסקתי מן ההיגיון בלבד. בבדיחות: 103
- לא נגהו פניו
- פניו לא אורו, לא שמח בבדיחות: 2887
- לא נהג סילסול בעצמו
- לא נהג בעצמו חשיבות והידור בבדיחות: 644
- לא ניפנה על אורחו
- לא התפנה אליו בבדיחות: 2064
- לא נתן דומי
- לא הניח ולא נתן מנוחה. בבדיחות: 940
- לא עליך
- נוסחת-נימוס הנלווית לאזכור צרה או מחלה — שלא תבוא על השומע. בבדיחות: 18 396 468 778 1134 1196 1382 1759 2132 2958
- לא פיטפט ביצרו
- לא נאבק ביצרו (בלשון חכמים „פטפט ביצרו" — התגבר עליו) בבדיחות: 3029
- לא קשיה
- ארמית מבית-המדרש: 'אין כאן קושיה/סתירה' — הדבר מתיישב, אין כל קושי. בקורפוס בכתיב 'לא קשיה'; הצורה התקנית: 'לא קשיא'. בבדיחות: 213 802 874
- לא תוהו בראה לשבת יצרה
- ׳לא לתוהו ברא אלא לשבת׳ (ישעיהו מה) — בסיס חובת היישוב והפרייה. בבדיחות: 1011
- לא תקום פעמיים צרה
- פסוק (נחום) שמשמעו: האסון לא יישנה. בבדיחות: 1582
- לא תרווי ולא תחטי
- ארמית (חז״ל) — אל תשתכר ולא תחטא. בבדיחות: 880
- לאו כל כמיניה
- ארמית — אין הדבר בכוחו או בסמכותו, לא ייתכן. בבדיחות: 1050
- לאו כל כמינך
- ארמית — ״אין בכוחך [לטעון אחרת]״. בבדיחות: 1058
- לאו כל כמינם
- אין הדבר בכוחם, כלומר לא ייתכן בבדיחות: 1050
- לב נשבר ונדכה
- ביטוי מתהילים לתפילה רצויה — מתוך ענווה, חרטה ושפלות-רוח. בבדיחות: 512
- לבי חלל בקרבי
- לשון תהלים: לבי שבור בבדיחות: 2017
- לבלר
- פקיד-רושם, כותב. בבדיחות: 1928
- לבנים צואים
- כבסים מטונפים בבדיחות: 345
- לבנת הספיר
- דימוי מקראי לזוהר ולבהירות (ממראה הר-סיני, שמות כד). בבדיחות: 591
- לדפוק על קופתו
- לשוב ולבקש כסף בבדיחות: 12
- להבדיל
- נוסח סייג המפריד בין קודש לחול או בין יהודי לנוכרי. בבדיחות: 1031 1112 1240 1246 1351 2108 2155
- להדיא
- מילה ארמית: בפירוש, בבירור. בבדיחות: 409
- להזכיר נשמתם ברגלים
- תפילת יזכור בחגים בבדיחות: 1688
- להחזיר על הפתחים
- לחזר מבית לבית לבקש נדבה בבדיחות: 221
- להטים
- תעלולים וקסמים, מעשי אחיזת עיניים. בבדיחות: 1965
- להיות לפה
- לשמש דובר ומליץ בעבור אחר. בבדיחות: 648
- להיסמך
- לקבל הסמכה רשמית לעסוק במקצוע. בבדיחות: 1915
- להכניס ראשו בין הרים גדולים
- להתערב במחלוקת בין גדולים. בבדיחות: 1781
- להערים
- להתחכם בבדיחות: 1097
- להקיף
- למכור בהקפה, כלומר באשראי בבדיחות: 80
- להקציע
- להחליק בשיוף בבדיחות: 1034
- להקשות ולתרץ
- למצוא קושיות בסוגיה וליישבן, מבחן החריפות המקובל לחתן מיועד בבדיחות: 2253
- להתאכר
- להיעשות איכר בבדיחות: 2660
- לוויתן
- דג ענק מיתולוגי שלפי האגדה (בבא בתרא עד ע״ב) בשרו יוגש לצדיקים בסעודת העתיד־לבוא; ׳חלק בלוויתן׳ — חלק בעולם הבא ובשכר הצדיקים. בקורפוס גם בכתיב ׳לויתן׳ ו׳לוייתן׳. בבדיחות: 236 400 539 1236 2423
- לוי
- בן שבט-לוי, הנקרא שני לעלייה לתורה אחר הכהן. בבדיחות: 3147
- לועזית
- שפה זרה שאינה עברית. בבדיחות: 586
- לופטמנש
- יידיש: ‚איש-אוויר׳ — חולם חסר-פרנסה הרודף עסקים שנכשלים. בבדיחות: 22
- לופטמענטש
- ביידיש, אדם חסר עיסוק והון המתפרנס ״מן האוויר״ ומתקיים על תקווה לעסקה אקראית. בבדיחות: 18 55
- לוקה ארבעים
- קבלת מלקות (ארבעים חסר אחת) כעונש או כתשובה. בבדיחות: 650
- לזור
- לסור, להתרחק ולסטות מדבר. בבדיחות: 1406
- לחומרא ולקולא
- ניסוח הלכתי של הכרעה המחמירה בצד אחד ומקלה בצד אחר. בבדיחות: 3000
- לחזור על בתולה
- לבקש דווקא בתולה, דבר תמוה לזקן מכובד בבדיחות: 1623
- לחלוק כבוד
- להצדיע בבדיחות: 2722
- לחם אביונים
- המצה, ׳לחם העוני׳ שאוכלים בפסח. בבדיחות: 2966
- לחם משנה
- שם פירוש על משנה-תורה לרמב״ם, ובכפל-לשון — לחם ופרנסה. בבדיחות: 414
- לחם נקודים
- לחם יבש ומתפורר, פת-קשה (לשון יהושע ט). בבדיחות: 2440
- לחפון
- לאסוף במלוא היד בבדיחות: 623
- לחש
- לחישת-קמע, סגולה מילולית לריפוי. בבדיחות: 921
- לטהרם
- לנקותם בבדיחות: 345
- לטח
- כינוי-סלנג לגניבה ולקיחה בלא רשות. בבדיחות: 1342
- לי אתה מספר
- ניב — ״אתה חושב שלך קשה? לי גרוע יותר / אני יודע היטב״. בבדיחות: 715
- לי אתה מספר?
- ניב שפירושו: אל תספר לי על צרות, אני מכיר אותן היטב, ואצלי גרוע יותר בבדיחות: 715
- ליגלג
- לעג, התלוצץ והתל. בבדיחות: 1091
- לידע להודיע ולהיוודע
- נוסחה רשמית בלשון תקנות ושטרות: שיהיה ידוע לכל. בבדיחות: 2170
- ליחוש מר
- בארמית התלמודית: „שמא יחשוש אדוני ל־…" — לשון כבוד שבה מציעים לבן-השיח לתת דעתו על מקור או דעה החולקים עליו; „מר" — כינוי כבוד, אדוני. בבדיחות: 2319
- ליטא
- ׳ארורה׳ (ארמית; ׳ליטא ארעא׳ = ארורה האדמה), במשחק על ליטא. בבדיחות: 2691
- ליטאי
- יהודי בן ליטא; בפתגם העממי — אדם פיקח, מפוכח וקר־מזג. בבדיחות: 447 460 461 586 1023 1212 1296 1519 2689 2690 2691 2692 2693 2694 2695 2696 2699 2702 2704 2960 3098
- ליטוואק
- יהודי מליטא, שיוחסו לו קרירות, רציונליות והתנגדות לחסידות. בבדיחות: 2696
- ליטול את נפשו
- לשים קץ לחייו, להתאבד. בבדיחות: 2985
- ליטול את נפשי
- להתאבד בבדיחות: 2985
- ליידות
- לזרוק, להשליך (אבנים). בבדיחות: 597
- ליישן
- להחזיק את התבואה באחסון עד שיעלה מחירה בבדיחות: 45
- ליכא
- מילה ארמית: אין, לא קיים. בבדיחות: 1439
- ליכסן
- העיף מבט מן הצד. בבדיחות: 247
- ליכסן עינו
- נתן בה מבט עקום, חשדני בבדיחות: 247
- ליצן
- בעל לשון שנון ומלגלג, איש הלצה. בבדיחות: 3 232 409 424 445 488 506 631 705 875 965 1201 1559 1563 1564 1594 1657 1666 1773 1782 2018 2048 2137 2191 2193 2194 2195 2558 2571 3035
- לית טבא דנפיק מן בישא
- ארמית: אין טוב יוצא מן הרע בבדיחות: 2036
- לית טבא דנפיק מנו בישא
- פתגם ארמי: אין טוב יוצא מן הרע. בבדיחות: 2036
- לית לן בה
- אין לנו בכך בעיה, אין זה מזיק (ארמית). בבדיחות: 1890
- ליתר תוקף
- לשון-נוסח משפטית: לחיזוק ולביטחון נוסף. בבדיחות: 392
- לך ושאל את הרב
- ביטוי שגור בבית היהודי המסורתי: כל ספק הלכתי — בענייני כשרות ומטבח בפרט — מפנים להכרעת הרב, הפוסק המוסמך של הקהילה. בלשון הדיבור משמש הביטוי גם כגערה לגלגנית לדחיית שאלה טרחנית, כאומר „אל תטריד אותי בשטויות". בבדיחות: 2315
- לכייר
- לטייח ולעטר את קירות הבית בבדיחות: 223
- לכפר פנים
- לפייס בבדיחות: 1393
- לכרסם את האדמה
- לשון עממית למות, לשכב בעפר בבדיחות: 2460
- לכשיבוא המשיח
- ניב: ״כשיבוא המשיח״ — כלומר לעולם לא, או בעתיד רחוק ובלתי-מוגדר. בבדיחות: 89
- לכתחילה
- במצב האידיאלי, מלכתחילה וכפי שראוי. בבדיחות: 5 95 199 380 934 1323 1452 1509 2166 2409 2725 3170
- ללמד זכות
- לטעון לטובת מישהו, להגן עליו. בבדיחות: 1371
- ללקות
- לקבל מלקות כעונש. בבדיחות: 677
- למאן דאמר
- בארמית מבית המדרש: לדעת הסובר ש..., לפי הדעה ש... בבדיחות: 1913
- למדן
- תלמיד-חכם בקי בתורה ובתלמוד. בבדיחות: 137 397 460 1130 1183 1185 1186 1188 1189 1191 1194 1195 1228 1235 1242 1244 1257 1849 2084 2311 2313 2314 2358
- למה נפלינו
- למה קופחנו בבדיחות: 1028
- למה ריקם שבת
- למה חזרת בידיים ריקות בבדיחות: 974
- למכור במדינה
- בערי השדה, הרחק מן העיר בבדיחות: 168
- למשות
- להעלות מן המים בבדיחות: 1132
- למשל ולשנינה
- ניב: מושא ללעג ולבוז, שם-דבר לגנאי. בבדיחות: 2739
- לנדסמן
- ביידיש: בן אותה עיירה או אזור במזרח אירופה, בן־עיר. בבדיחות: 63
- לנעוץ חוטם
- לתחוב את האף, להתערב בעניינים בבדיחות: 2813
- לסדר
- ציון התאריך לפי פרשת-השבוע הנקראת בתורה („יום פלוני לסדר...״). בבדיחות: 2224
- לסדר פרקו
- לשנן כהלכה את הקטע הנלמד בבדיחות: 2876
- לעילוי נשמה
- מעשה טוב הנעשה לזכר המת ולטובת נשמתו. בבדיחות: 1265
- לעלות למזרח
- למקומות המכובדים שליד ארון הקודש בבדיחות: 1213
- לענה
- עשב מר שממנו מכינים משקה מר (כאבסינת). בבדיחות: 885
- לערבב את השטן
- מאמר חז״ל: תקיעת השופר נועדה לבלבל את המקטרג ביום-הדין. בבדיחות: 482
- לפני עיוור לא תתן מכשול
- איסור מן התורה (ויקרא יט) שלא להכשיל את הזולת ולא להוליכו לתקלה. בבדיחות: 1024 1681
- לפנים משורת-הדין
- ביתר חסד וטוב-לב ממה שמחייב הדין. בבדיחות: 728
- לפסוק
- לקצוב תשלום קבוע, כדרך שפוסקים מזונות בבדיחות: 1610
- לפקוד עקרות
- לברך נשים עקרות שייפקדו בילדים בבדיחות: 623
- לפת
- לאכול תוספת או תבלין יחד עם הלחם. בבדיחות: 235
- לץ
- ליצן, איש הלצה ולעג. בבדיחות: 699 807 919 1449 1451 1493 1535 1546 1547 1620 1730 1779 2138 2161 2574 2711
- לצאת ידי כל הדעות
- להחמיר ולקיים את כל שיטות-ההלכה כאחת, שלא להיכשל באף אחת מהן. בבדיחות: 850
- לצאת לנקבים
- לשון-נקייה לעשיית-צרכים. בבדיחות: 217
- לצוות לביתו
- לערוך צוואה, על-פי „צַו לביתך כי מת אתה" (ישעיהו לח, א) בבדיחות: 2303
- לקטנים
- לשון-נקייה לעשיית-צרכים קלים, השתנה. בבדיחות: 2972
- לקקן
- מי שאוהב לטעום ולגנוב מאכלים מתוקים. בבדיחות: 1652
- לראות ולהיראות
- פגישת היכרות לקראת שידוך בבדיחות: 732
- לרבות
- מונח-דרש — להוסיף ולכלול עוד דבר בכלל הדין. בבדיחות: 430
- לרדת לפני התיבה
- לשמש חזן בבדיחות: 666
- לשון רעה
- דיבור מזיק ומרושע — רכילות וקללות. בבדיחות: 1550
- לשון-הרע
- דיבור רע ומגנה על הזולת. בבדיחות: 1605
- לשיטתו
- לפי דרכו והשקפתו. בבדיחות: 2425
- לשיעורין
- בחלקים, בתשלומים מדורגים. בבדיחות: 246
- לשכון בערפל
- פסוק (מלכים): ׳ה׳ אמר לשכון בערפל׳; כאן משחק על ׳ערפל׳ — אובך ומרחק. בבדיחות: 1857
- לשם ייחוד
- נוסח-כוונה קבלי הנאמר לפני קיום מצווה („לשם ייחוד קודשא בריך-הוא ושכינתיה״). בבדיחות: 674
- לשם שמים
- לשם מצווה וכוונה טהורה, לכבוד-האל. בבדיחות: 1437
- לשמוע אל הרנה ואל התפלה
- מליצה מתפילת שלמה (מלכים־א ח, כח) ששימשה נוסח קבוע במודעות על הופעות חזנים בבדיחות: 518
- לשנה הבאה בירושלים
- נוסח-המשאלה החותם את ליל-הסדר ואת יום-כיפור — תקווה לשיבת-ציון. בבדיחות: 1222 2594
- לתהות על קנקנו
- לבחון מה טיבו בבדיחות: 2253
- לתור את הדרך
- לסייר בה בבדיחות: 2728
מ
- מאדיארי
- הונגרי (מבני העם המגיארי). בבדיחות: 1435
- מאה ועשרים
- ברכת אריכות ימים מסורתית — שיחיה עד גיל מאה ועשרים. בבדיחות: 151 194 246 318 335 399 1125 1491 1574 1993 2152 3095 3137
- מאה ועשרים שנה
- לשון-נקייה לפטירה, מתוך משאלה לאריכות-ימים. בבדיחות: 246 318 335 399 1125 1491 2152 3095
- מאווז אחריהם
- פועל שהמספר בודה בו-במקום: מדדה כאווז בעקבות אווזיו בבדיחות: 1289
- מאורעות
- פרעות ומהומות (כאן: מאורעות 1936–1939 בארץ-ישראל). בבדיחות: 2625 2631 2650 2651 2679 2680 2681
- מאי
- ארמית: מהו? מה? בבדיחות: 151 212 511 512 542 682 777 984 1188 1469 1480 1556 1632 1778 2093 2183 2197 2204 2222 2353 2398 2548 2626 2728 2836 2911 3039 3077
- מאי איכא למימר
- ביטוי תלמודי בארמית: ״מה יש לומר?״, ״ומה לגבי...?״. בבדיחות: 1632
- מאי חזית
- נימוק תלמודי (ארמית): ׳מה ראית שדמך אדום יותר׳ — אין להעדיף את עצמך על זולתך. בבדיחות: 2197
- מאי קא משמע לן
- בארמית מבית המדרש: מה בא ללמדנו, מה החידוש שבדבר. בבדיחות: 2093
- מאי-שנא אלו ומאי-שנא אלו
- ארמית מלשון בית-המדרש: במה שונים אלה מאלה בבדיחות: 2728
- מאימת המלכות
- מפחד השלטון ומוראו. בבדיחות: 2525
- מאין יבוא עזרו
- על־פי תהלים קכא: „אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי" בבדיחות: 384
- מאין יבוא עזרי
- מליצה על-פי תהילים („מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי״) — ציפייה לישועה ולעזרה. בבדיחות: 384 1279
- מאכל בן דרוסאי
- ביטוי תלמודי לתבשיל שבושל רק כשליש בישולו, כלומר מאכל גולמי ולקוי. בבדיחות: 803
- מאכלות אסורות
- מאכלי טריפה האסורים באכילה לפי דיני הכשרות. בבדיחות: 1736
- מאכלות אסורים
- מאכלים האסורים באכילה לפי דיני הכשרות. בבדיחות: 1877
- מארה
- קללה. בבדיחות: 1713
- מאריה דעלמא כולא
- בארמית: אדון כל העולם, כינוי לקדוש־ברוך־הוא. בבדיחות: 673
- מבגאי
- איכר, בן-כפר. בבדיחות: 1772
- מבוע
- מקור-מים, מעיין שממנו נובע הנהר. בבדיחות: 2527
- מבכירה
- אישה היולדת בפעם הראשונה. בבדיחות: 2952
- מבכר
- מעדיף. בבדיחות: 1620
- מבלי-עולם
- מחריבי-עולם, אנשים מזיקים ומשחיתים. בבדיחות: 2787
- מבעה
- אחד מאבות-הנזיקין; לפי שמואל — נזקי-השן (אכילת-בהמה). בבדיחות: 632
- מבריח ממון מן הקופה
- מגניב כסף לכיסו בבדיחות: 164
- מבריחה
- מעלימה וגונבת מן הבית בבדיחות: 385
- מברק
- טלגרמה, הודעה דחופה הנשלחת בתשלום למילה. בבדיחות: 1695
- מגבית
- מסע התרמה ואיסוף-כספים לצדקה. בבדיחות: 3150
- מגדיל מגדול
- חילוף נוסח בברכת המזון: ׳מגדיל ישועות׳ בחול ו׳מגדול ישועות׳ בשבת ובחג. בבדיחות: 1173
- מגדים
- מעדנים, פירות יקרים וממתקים משובחים. בבדיחות: 733
- מגדנת
- מעדן, ממתק או מאכל-תאווה. בבדיחות: 1652
- מגופה
- פקק או מכסה הסותם את פי החבית. בבדיחות: 484
- מגיד
- דרשן נודד שהתפרנס מנשיאת דרשות. בבדיחות: 331 367 454 462 466 476 486 677 1729 1858 2125 2409 3007 3010
- מגיד נווד
- דרשן נודד המתפרנס משכר דרשותיו בבדיחות: 3008
- מגידות
- מלאכת הדרשנות הנודדת בשכר. בבדיחות: 2149
- מגילת יוחסין
- מסמך המתעד את שושלת המשפחה וייחוסה לדורות. בבדיחות: 2583
- מגל
- כלי-קציר מעוקל וחד. בבדיחות: 1365
- מגלגל
- מתקיים בדוחק, מסתדר בקושי. בבדיחות: 977
- מגלגלין זכות על ידי זכאי
- כלל תלמודי: דבר-מצווה מתגלגל ובא לעולם דווקא על-ידי אדם הגון וזכאי. בבדיחות: 984
- מדברי-סופרים
- דבר שמקורו בתקנת חכמים, ו„מניין ש… מדברי-סופרים" היא תבנית של שאלה למדנית בבדיחות: 2128
- מדורה
- אש גדולה ובוערת. בבדיחות: 2005
- מדיצינה
- רפואה (מילה לועזית). בבדיחות: 450
- מדיר עצמו
- נמנע ומתרחק מדבר, לעיתים בנדר. בבדיחות: 2145
- מדכי
- הגייה עממית של מרדכי בבדיחות: 4 112 150 229 363 364 365 375 1370 1425 1506 1548 1609 1611 1612 1613 1614 1615 1892 2170 2171 2172 2173 2174 2175 2176 2177 2178 2179 3106 3139
- מדן ועד באר שבע
- מקצה-הארץ ועד קצהּ — כל ארץ-ישראל. בבדיחות: 2681
- מדנים
- מריבות וקטטות; ״אשת מדנים״ היא אישה רבת-ריב. בבדיחות: 1552
- מדעתי אותך
- מהיכרותי אותך בבדיחות: 2583
- מדרבנן
- דין או איסור שמקורו בתקנת חכמים, ולא מן התורה. בבדיחות: 331
- מדרש פורים
- פרודיה היתולית על סגנון המדרש והפלפול, הנאמרת לשם שעשוע בפורים. בבדיחות: 1913
- מדרש פליאה
- ז׳אנר של מאמרי-חז״ל סתומים או מומצאים, המזמינים פלפול ויישוב. בבדיחות: 2192
- מדרש-עניים
- מדרש עממי-פרודי השם דרשה שנונה בפי העני. בבדיחות: 185
- מה ... אף
- תבנית-היקש מדרשית: כשם ש... כך גם... בבדיחות: 471
- מה דמות יש להם
- איך הם נראים בבדיחות: 2740
- מה חרי האף
- ביטוי מן התורה (דברים כט): לשון תמיהה על חרון וכעס גדול; ׳אף׳ הוא גם כעס וגם חוטם. בבדיחות: 1453 1471
- מה חרי-האף הגדול הזה
- לשון מקראית: מה הכעס הגדול בבדיחות: 1471
- מה טובו
- תפילת הפתיחה (׳מה טובו אהליך יעקב׳) הנאמרת בכניסה לבית הכנסת בבוקר. בבדיחות: 2873
- מה ילד יום
- ביטוי: מי יודע מה יקרה ומה צופן המחר. בבדיחות: 2360
- מה עניין שמיטה אצל הר סיני
- ביטוי תמיהה על קשר בין שני דברים שאין ביניהם שייכות. בבדיחות: 113
- מה פרצת עליך פרץ
- מה החיפזון והדחיקה האלה (על-פי בראשית לח, כט) בבדיחות: 1455
- מה ראית
- מה הביא אותך לכך, מהי הסיבה. בבדיחות: 84 162 178 378 494 554 556 619 659 676 677 700 958 990 1077 1095 1223 1340 1358 1587 1588 1616 1650 1981 2078 2134 2353 2606 2684 2737 3142
- מה שלמעלה ומה שלמטה
- ביטוי ממשנת חגיגה: העיון האסור בנסתרות — מה שמעל העולם ומתחתיו. בבדיחות: 1059
- מהדרין
- המקפידים ומדקדקים ביותר בקיום המצוות (׳כשר למהדרין׳ — בכשרות הקפדנית ביותר). בבדיחות: 797 3012
- מהודרת
- מליצה שיבוחית במקום „יפה": נאה ומהודרת. בבדיחות: 2097
- מהיות טוב אל תקרי רע
- פתגם: כיוון שאפשר לעשות טוב, אל תפנה לרע (לא יזיק לנסות). בבדיחות: 3072
- מהיכא מייתינן לה
- ארמית — ״מניין נביא זאת?״. בבדיחות: 505
- מהר״ם שיף
- חיבור פלפול תלמודי נודע מאת רבי מאיר שיף. בבדיחות: 1363
- מו"ל
- מוציא-לאור, מי שמדפיס ומפיץ ספרים. בבדיחות: 587
- מודה אני
- המשפט הראשון הנאמר עם הקימה בבוקר, בהודיה על השבת-הנשמה. בבדיחות: 24 267 365 366 468 814 1405 1464 1517 1775 1836 2030 2117 2223 2291 2330 2380 2739 2850 3020 3074 3147
- מודה במקצת
- בדיני ממונות: מי שמודה בחלק מן התביעה ונשבע על שאר הסכום שהוא כופר בו. בבדיחות: 2183
- מודה ועוזב
- ניב ממשלי — מי שמתוודה על חטאו ועוזב אותו. בבדיחות: 1078
- מודים
- ברכת-ההודיה שבעמידה, הנאמרת בכריעה. בבדיחות: 1359
- מודיעה
- מעידה בבדיחות: 654
- מוהר״ר
- ראשי-תיבות ״מורנו ורבנו הרב״. בבדיחות: 2088
- מוזה
- בת-השיר, השראת-היצירה. בבדיחות: 2541
- מוחין
- בלשון חסידית: צלילות-הדעת והתרחבות-התודעה. בבדיחות: 2217
- מוך
- צמר-גפן רך לסתימה ולספיגה. בבדיחות: 931
- מוכן ומזומן
- ביטוי ליטורגי: ׳הנני מוכן ומזומן׳ לפני קיום מצווה. בבדיחות: 144 972 1951 1978 2215 2488 2628 2751 2952
- מוכסן
- חוכר זכויות גבייה, פונדק או מכס מן הפריץ בעל האחוזה. בבדיחות: 237 298 620 956 957 966 992 1199 1205 1209 1223 1227 1321 1349 1504 1691 1910 1916 1918 3084
- מוכסנו
- היהודי החוכר ממנו פונדק או מכס, שאין לו כל מגן מפני גחמות אדונו בבדיחות: 1919
- מולד
- רגע התחדשות הירח בתחילת החודש העברי. בבדיחות: 196
- מולידי
- הורי ואבותי. בבדיחות: 1895
- מום קבוע
- פגם-גוף קבוע ובלתי-נרפא (כאן: הפוטר מן השירות הצבאי). בבדיחות: 2712
- מום שבצנעה
- פגם במקום מוצנע בגוף, שיש לו משקל הלכתי. בבדיחות: 1520
- מומר
- יהודי שהמיר את דתו (בדרך-כלל לנצרות) או נטש בגלוי את אורח-החיים היהודי. נושא רגיש וכואב בקהילה; בבדיחות מופיע לעיתים באירוניה — מומר שעדיין נותר קשור בלבו ליהדותו. בבדיחות: 1386 1391 1441 1941 1992 2503
- מוסף
- תפילה נוספת הנאמרת בשבת, בחגים ובראשי חודשים. בבדיחות: 143 508 509 514 519 666 1202 1212 1227 1746 1842 2429 3006
- מועד קטן
- חג משני שאין בו איסור-מלאכה. בבדיחות: 2018
- מועל בקודשים
- מי שנהנה שלא כדין מרכוש המקודש למקדש. בבדיחות: 1745
- מועל בשליחות
- בוגד בתפקיד שהוטל עליו: שולחים את היין לקיבה והוא עולה לראש בבדיחות: 860
- מופלג
- גדול ומופרז במידתו; ׳עשיר מופלג׳ — עשיר עצום. בבדיחות: 103 219 342 360 397 441 545 697 699 854 1019 1021 1085 1091 1117 1124 1130 1191 1377 1683 1797 2010 2098 2161 2298 2314 2431 2472 2542 2967 3163
- מופלגי-התורה
- תלמידי-חכמים מצטיינים ובקיאים בתורה. בבדיחות: 2097
- מופתי
- פוסק-הלכה מוסלמי בכיר (כאן: מופתי-ירושלים). בבדיחות: 2681
- מופתים
- הנסים המיוחסים לרביים, סלע המחלוקת הקבוע בין חסידים ל„מתנגדים", יריבי החסידות בבדיחות: 599 610 614 1417
- מוצא שפתיך תשמור ועשית
- פסוק מן התורה (דברים כג): חובה לקיים את ההבטחה והנדר שהוצאת מפיך. בבדיחות: 1503
- מוציא ידי חובה
- כלל הלכתי: אדם אחד אומר ברכה או תפילה ובכוונתו פוטר בכך את כל השומעים מחובתם. בבדיחות: 177
- מוקיון
- ליצן, בדרן המצחיק קהל במעשי-שטות. בבדיחות: 2580
- מוראה
- הזפק שבעוף — שק-המזון שבגרונו, שמסירים בהקרבת קרבן-העוף. בבדיחות: 2884
- מוראה של מלכות
- פחד ואימה מפני השלטון ורדיפותיו. בבדיחות: 2553
- מורה הוראה
- רב הפוסק הלכה למעשה; בליטא כינו כך (או „רב״ סתם) את רבם של המתנגדים. בבדיחות: 444
- מורנו
- תואר כבוד לאדם נכבד, המוכרז בעת קריאתו לתורה (יעמוד מורנו). בבדיחות: 870 1029 1236 1343 1454 1863 1869 1892 2215 2304 2656 2807 3006 3111 3159
- מושכות
- רצועות-ההיגוי שבהן מנהיגים את הסוס. בבדיחות: 407
- מושקה
- כינוי גנאי ליהודי, סירוס של השם משה. בבדיחות: 1965
- מזוזה
- קלף-הקודש הקבוע במזוזת-הפתח, שנושקים בכניסה וביציאה. בבדיחות: 1059
- מזור
- כאן: אַלת-עץ שחובטים בה את הכביסה. בבדיחות: 1089
- מזיקים
- שדים ורוחות רעות המזיקים לאדם, לפי האמונה העממית. בבדיחות: 573
- מזמור לתודה
- תהילים ק׳, הנאמר בשחרית ומושמט בערב-פסח. בבדיחות: 578
- מזמרה
- מזמרת-גיזום, כלי לחיתוך ענפים. בבדיחות: 2960
- מזרח
- קיר הכבוד בבית הכנסת, הפונה לכיוון ירושלים ושמורים בו מקומות הנכבדים. בבדיחות: 69 1043 1048 1162 1195 1196 1230 2704
- מזרקה
- כאן: משאבת-כיבוי (מזרק-מים) לכיבוי שרֵפות. בבדיחות: 1042
- מחדד את תלמידיו
- מרגיל אותם בשאלות של חריפות בבדיחות: 2885
- מחודד
- איש שנון וחד-לשון. בבדיחות: 483 497 498 713 871 872 873 889 1424 1494 1534 1607 1685 1816 1898 2068 2071 2212 2213 2222 2226 2227 2228 2239 2777 2797 3071 3114
- מחוור
- ברור ומבורר היטב. בבדיחות: 1112
- מחול של מצוה
- ריקוד בשמחה של מצווה, כגון בחתונה. בבדיחות: 2105
- מחזיק ברכה
- רווחי ומבורך, מכניס רווח רב. בבדיחות: 50
- מחזיר על פתחי נדיבים
- מקבץ נדבות מבית לבית בבדיחות: 714
- מחזרים על הפתחים
- מקבצים נדבות מדלת לדלת בבדיחות: 2706
- מחטט שיניו
- מנקה את שיניו משאריות מזון. בבדיחות: 2995
- מחיה המתים
- כינוי לאל המחזיר את המתים לחיים, מברכת העמידה. בבדיחות: 2445
- מחיית עמלק
- מצוות מחיקת זכר עמלק (אויב ישראל הקדום). בבדיחות: 1255
- מחירים קצובים
- קבועים, שאין מזיזים אותם בבדיחות: 29
- מחל על כבודו
- ויתר על עלבונו בבדיחות: 594
- מחללי-שבת
- יהודים שאינם שומרים שבת בבדיחות: 1989
- מחמר
- המנהיג בהמת-משא ההולך אחריה ומאיץ בה. בבדיחות: 684
- מחמרים
- מוליכים בהמת-משא ומזרזים אותה מאחור בבדיחות: 684
- מחמת
- מפני, בגלל (לשון גבוהה). בבדיחות: 1610
- מחצלת
- מרבד-קש שטוח לכיסוי או לישיבה. בבדיחות: 1037
- מחר יהיה עפר לחמך
- בקרוב תמות ותיקבר בבדיחות: 702
- מחרף ומגדף
- מקלל ומחרף בגסות. בבדיחות: 107
- מחרשה
- כלי לחרישת האדמה. בבדיחות: 2045
- מחתה
- כלי-מתכת לגחלים ולקטורת, מחתת-קטורת. בבדיחות: 2039
- מחתת קטורת
- כלי הקטורת שבפולחן הכנסייה בבדיחות: 2039
- מטה
- האלונקה שעליה נושאים את המת; ״הוצאת המטה״ — תחילת הלוויה. בבדיחות: 479
- מטה נודדים
- מקל ההליכה של הנווד, סמל לגלות ולנדודי היהודי. בבדיחות: 2493
- מטופל
- עמוס ואחראי לפרנסה; ״מטופל בבנים״ — עמוס בילדים רבים. בבדיחות: 190
- מטופל ב־
- עמוס, כורע תחת נטל בבדיחות: 190
- מטיח דברים כלפי מעלה
- מתלונן ומתריס כלפי האל. בבדיחות: 2215
- מטיחים כותל בכותל
- מזווגים בכוח זיווגים שאינם מתאימים בבדיחות: 1485
- מטיל מים
- משתין בבדיחות: 682
- מטיל קנאה בסעודה
- ביטוי תלמודי — מעורר קנאה בין המסובים. בבדיחות: 288
- מטיף מן המתוקנים
- דרשן רפורמי בבדיחות: 487
- מטמון
- אוצר טמון באדמה. בבדיחות: 2045
- מטעימה אותו כוח-ידיה
- מכה אותו בבדיחות: 1653
- מי יגלה עפר מעיניך
- ביטוי-קינה לנפטר: ׳לו יכולת לקום מקברך ולראות׳. בבדיחות: 2627
- מי קדושה
- מי-טבילה נוצריים (׳מים קדושים׳). בבדיחות: 2001
- מי קרלסבד
- מי מרפא ממעיינות קרלסבד, ששתו אותם לבריאות. בבדיחות: 1925
- מי רגליים
- שתן. בבדיחות: 946
- מידת סדום
- קמצנות זדונית — מניעת טובה מן הזולת גם כשאינה עולה לך דבר. בבדיחות: 1624
- מיוחמה… כלפיתה
- לוהטת ופרועה בבדיחות: 2749
- מיוחס
- בעל ייחוס ומעמד בבדיחות: 2789
- מיוער
- מכוסה שיער רב, בעל זקן ושיער עבותים. בבדיחות: 2807
- מיוער פנים וראש
- שעיר, מגודל שיער עבות בפניו ובראשו; כאן: רעמת השיער והזקן המפורסמת של מרקס. בבדיחות: 2807
- מיזמוז
- כינוי ארצישראלי לפלירט וחיזור. בבדיחות: 1803
- מייחד ייחודים
- מכוון כוונות קבליות לייחוד שמות הקודש, עיסוקם הלילי של צדיקים מיסטיקנים בבדיחות: 609
- מילתא זוטרתא
- ביטוי ארמי: ׳עניין קטן׳, ׳דבר פעוט׳. בבדיחות: 2997
- מים קדושים
- מים שהרבי בירך עליהם, הנחשבים בעלי כוח סגולי לישועה ולרפואה. בבדיחות: 963
- מימי
- השתן (׳מימיו׳ — שתנו). בבדיחות: 947
- מימיך
- השתן שלך בבדיחות: 947
- מיסיון
- פעילות-שליחות נוצרית לשכנע יהודים להמיר דתם. בבדיחות: 2501
- מיסיונר
- שליח-דת נוצרי המנסה לקרב ולהמיר. בבדיחות: 2501
- מיעוט הלבנה
- התמעטות הירח במהלך מחזורו החודשי. בבדיחות: 2125
- מירק
- ניקה, צירף וכיפר (על עוונות). בבדיחות: 1870
- מיתגר
- מתגרה בבדיחות: 1283
- מיתלה
- מוט או מתקן-תלייה (כאן: מתקן-לוליינות בקרקס). בבדיחות: 2751
- מכבש
- מכונה כבדה ומתגלגלת לכבישת ויישור כבישים. בבדיחות: 2900
- מכה
- בלשון העם — כלום, אפס שבאפס; כאן במשחק על מכות מצרים שבהגדה. בבדיחות: 16
- מכילתא
- מדרש הלכה קדום על ספר שמות. בבדיחות: 115
- מכירת עליות
- מכירה פומבית של כיבודי-הקריאה בתורה. בבדיחות: 2061
- מכעכע
- מנקה את גרונו ומשתעל בבדיחות: 2534
- מכפלה
- כאן — חדר תחתון וקריר; רומז למערת-המכפלה, מקום-הקבורה. בבדיחות: 278
- מכת כינים
- המכה השלישית מעשר-המכות שהוכו המצרים. בבדיחות: 661
- מכת מצרים
- ביטוי לפגע או מום קשה (על-שם עשר המכות). בבדיחות: 1482
- מכת-מצרים שבראשך
- לשון נקייה לנגע מכוער בקרקפת (מעין גזזת), על שם מכות מצרים בבדיחות: 1482
- מכתב אמנה
- מכתב אשראי, אישור־התחייבות לתשלום סכום כסף. בבדיחות: 2523
- מכתש
- כלי שבו כותשים וטוחנים. בבדיחות: 1569
- מכתת רגליו
- מהלך ומתייגע בדרכים בבדיחות: 56
- מלאך דומה
- המלאך הממונה על המתים בקבר. בבדיחות: 1827
- מלאך-המוות
- המלאך הממונה על נטילת נפשם של בני-אדם. בבדיחות: 79 340 600 699 898 916 918 1229 1510 1576 1619 1622 1634 2164 2230 2392 2445
- מלאכה רמיה
- עשיית עבודה בעצלות ובמרמה (על-פי ׳ארור עושה מלאכת ה׳ רמיה׳). בבדיחות: 557
- מלאכת מחשבת
- מלאכה מכוונת ויצירתית, שדווקא היא נאסרה בשבת. בבדיחות: 2256
- מלאכת-שמים
- עבודה שבקדושה, עיסוק בענייני-דת. בבדיחות: 1057
- מלאכתך רמייה
- עשית את עבודתך ברמאות, על-פי "ארור עֹשה מלאכת ה' רמיה" (ירמיהו מח, י) בבדיחות: 154 2714
- מלבינה
- בית-חרושת ללבֵנים, מלבן. בבדיחות: 2349
- מלבנה
- בית-חרושת ללבנים בבדיחות: 2349
- מלה בסלע
- מאמר תלמודי: מילה שווה סלע ושתיקה שתיים — ערך הדיבור והשתיקה. בבדיחות: 687
- מלוא לוגמיו
- כמות הנוזל הממלאת את הלוע — שיעור השתייה המזערי הנדרש בהלכה. בבדיחות: 854
- מלוה מלכה
- הסעודה הרביעית הנערכת במוצאי-שבת ללוויית השבת היוצאת. בבדיחות: 2094
- מלווה בריבית
- מי שמלווה כסף תמורת ריבית (נשך). בבדיחות: 1065
- מלווה מלכה
- סעודה הנערכת במוצאי-שבת ללוויית ה״מלכה״ (השבת). בבדיחות: 2152
- מלווה נשך
- מלווה בריבית קצוצה בבדיחות: 2409
- מלומד בצרות
- מי שרגיל בייסורים ובצרות. בבדיחות: 568
- מלח
- ספן, איש-צוות באונייה. בבדיחות: 48
- מלח ממון חסר
- מימרה (כתובות סו): הדרך לשמר ולקיים ממון היא לחסרו בצדקה ובחסד. בבדיחות: 303
- מליחה
- הכשרת הבשר במלח להוצאת הדם, מדיני הכשרות. בבדיחות: 1854
- מלך המשיח
- המשיח, הגואל העתיד לבוא. בבדיחות: 2928
- מלך פורץ לעשות לו דרך
- דין מן המשנה: המלך רשאי לפרוץ גדר וחומה כדי לסלול לעצמו דרך, ואין מעכבים בידו. בבדיחות: 2264
- מלכים
- קלפי המלך, החזקים שבחפיסה בבדיחות: 1323
- מלמד
- מורה לילדים ב׳חדר׳, בית הספר המסורתי. בבדיחות: 4 182 234 333 536 546 551 848 948 1057 1104 1625 1667 1678 2057 2095 2096 2432 2799 3012
- מלמד פרשה
- ביטוי עממי על מי שמציק ומצר לחברו (״מלמדו פרשה בלק״). בבדיחות: 15
- מלסטם את המלכות
- גוזל את אוצר המדינה בבדיחות: 1448
- מלעיזים
- מוציאי דיבה, מרכלים ומדברים סרה באחרים. בבדיחות: 2473
- ממה נפשך
- ביטוי תלמודי: בכל מקרה, מכל אחת מן האפשרויות יוצא אותו דבר. בבדיחות: 305 370 467 526 554 557 833 978 1244 1328 1465 1968 2087 2117 2196 2214 2608 2720
- ממון מתדבק בממון
- פתגם (מן היידיש „צו געלד קלעבט געלד״) שמשמעו העושר מושך עושר והעשיר מתעשר עוד. בבדיחות: 234
- ממון קרח
- ניב להון רב וכסף מזומן בשפע. בבדיחות: 1474
- ממיך
- משפיל בבדיחות: 233
- ממלחה
- כלי שמחזיקים בו מלח על השולחן. בבדיחות: 616
- ממללים באצבעותיהם
- מסמנים בידיים מחוות של מיקוח, כדרך הסוחרים בבדיחות: 8
- ממעך
- לוחץ ומועך בבדיקה בבדיחות: 924
- ממש
- ממשות, תוכן ממשי וערך אמיתי. בבדיחות: 2317
- ממשה עד משה לא קם כמשה
- אמרת-שבח: ממשה רבנו עד הרמב״ם לא קם כמותו (נוסחת-גדוּלה). בבדיחות: 1171
- ממשנתם של לצים
- פרודיה על ניסוח המשנה (״שלושה… פגיעתן רעה״ הוא מטבע תלמודי) בבדיחות: 1589
- מן
- המזון השמימי שירד לבני-ישראל במדבר (שמות טז). בבדיחות: 1950
- מן המשומר
- לשון „יין המשומר" השמור לצדיקים, כלומר יין משובח בבדיחות: 1296
- מנא הני מילי
- ׳מניין הדברים האלה?׳ (ארמית) — מהיכן לומדים זאת. בבדיחות: 961
- מנא לך
- ביטוי ארמי: מניין לך, כיצד אתה יודע? בבדיחות: 2199
- מנהג
- נוהג מקובל שאינו דין-תורה מפורש אך נשמר כמחייב. בבדיחות: 1345
- מנהג דרך-ארץ
- התנהגות מנומסת ומכובדת. בבדיחות: 757
- מנהגו של עולם
- הדרך המקובלת והנהוגה בעולם, דרך ארץ. בבדיחות: 24 100 466 1014 1565 1580 1910 2103 2500
- מנהיג
- כאן — נהג-הקטר המוביל את הרכבת. בבדיחות: 761
- מנחה (מתנה)
- מתנה או דורון שנותנים לאדם (כמנחת יעקב לעשו). בבדיחות: 2307
- מנחה בעשרה
- תפילת מנחה במניין, עשרה גברים בבדיחות: 2231
- מנחת עני
- קרבן המנחה הזול ביותר, של סולת, שמביא העני שאין ידו משגת בהמה. בבדיחות: 1503
- מניח מעותיו על קרן־הצבי
- ניב תלמודי לכסף אבוד שאין לו תקומה בבדיחות: 230
- מניין ל
- נוסחת-דרשה תלמודית: מהיכן לומדים ש...? בבדיחות: 431
- מניין ל… ש…
- נוסחת פתיחה של דרשה תלמודית בבדיחות: 1555
- מנצח
- המוליך והמתאם נגינת תזמורת או מקהלה. בבדיחות: 2515
- מסברא דנפשי
- ארמית: מתוך סברת-עצמי, מהיגיוני האישי. בבדיחות: 1122
- מסובים
- היושבים אל השולחן בסעודה. בבדיחות: 41 122 205 670 733 780 800 878 1122 1151 1236 1265 1270 1292 1297 1435 1778 1806 1852 2018 2167 2265 2296 2493 2499 2529 2573 3015
- מסובין
- יושבים בהסבה סביב השולחן, כמנהג ליל הסדר. בבדיחות: 1292
- מסוכסכת
- סוג של פגימה בסכין-השחיטה שאינה פוסלת. בבדיחות: 492
- מסורה
- גוף ההערות המונה צורות ומילים חוזרות בנוסח-המקרא לשמירת דיוקו. בבדיחות: 559
- מסטר
- סוטר, מכה בכף-היד על הלחי (׳מסטרך׳ — אסטור לך). בבדיחות: 3117
- מסטרך
- אסטור לך בבדיחות: 3117
- מסילת-הברזל
- פסי-הרכבת; מערכת הרכבות. בבדיחות: 3130
- מסית
- מי שמפתה יהודי לעבוד עבודה-זרה או להמיר את דתו. בבדיחות: 175 1390 1950 1999 2000 2001 2002 2004
- מסכנים
- מסננים בבדיחות: 789
- מסכת ביצה
- מסכת בתלמוד העוסקת בדיני יום טוב ובמלאכות המותרות והאסורות בו. בבדיחות: 543
- מסכת חולין
- מסכת בתלמוד העוסקת בדיני שחיטה ובאכילת בשר חולין. בבדיחות: 493
- מספּרים והולכים
- משוחחים תוך כדי הליכה, לא שוחים בבדיחות: 2942
- מספג
- נייר סופג ששימש לייבוש דיו רטוב. בבדיחות: 81
- מספר עם אדם
- משוחח עמו בבדיחות: 1287
- מסתמא
- מתעוור, נעשה סומא (מלשון ״סומא״). בבדיחות: 2552
- מעגילה
- מוט עץ ארוך לגלגול בצק או כביסה. בבדיחות: 1036
- מעדר
- כלי-חפירה חקלאי. בבדיחות: 1625
- מעון
- מקום-מגורים, דירה (לשון גבוהה). בבדיחות: 239
- מעז יצא מתוק
- ביטוי מחידת שמשון (שופטים יד): מן הדבר הקשה והעז יצא דבר טוב ומתוק. בבדיחות: 1923
- מעי עיוור
- התוספתן, איבר בקצה-המעי הנחשב חסר-תפקיד. בבדיחות: 3122
- מעיו לוקים
- המעיים נפגעים, כואבת לו הבטן. בבדיחות: 186
- מעיקרא
- מילה ארמית שמשמעה „מלכתחילה, מן ההתחלה״. בבדיחות: 1544
- מעל בשליחות
- בגד בתפקידו ובאמון שניתן בו (לשון מעילה). בבדיחות: 860
- מעלה הקברים
- החלקה המכובדת שבבית העלמין, שורת הרבנים בבדיחות: 2357
- מעלתו
- לשון כבוד בפנייה לאדם נכבד — כבודו, אדוני. בבדיחות: 23 26 42 47 550 644 754 936 1196 1216 1253 2056 2333 2741
- מעמד
- משרה ומקור-פרנסה קבוע; כאן: משרת-הוראה. בבדיחות: 549
- מענה את הדין
- משהה את פסק-הדין בכוונה בבדיחות: 420
- מענה לשון
- ספר תפילות ותחנונים הנאמרות על קברי-מתים. בבדיחות: 1210
- מעניינא דיומא
- ארמית: מענייני היום, מן הנושאים האקטואליים. בבדיחות: 1216
- מענינא דיומא
- ביטוי ארמי: ׳בענייני היום׳, בנושא האקטואלי. בבדיחות: 477
- מעציר
- גורם עצירות בבדיחות: 949
- מערכת
- צוות העורכים של עיתון ומשרדו. בבדיחות: 2625
- מעשה יהודה ותמר
- הסיפור המקראי (בראשית לח) שבו בא יהודה על תמר שהתחפשה לזונה והשאיר בידה עירבון. בבדיחות: 1782
- מעשה שררה
- בדרך של אדנות ושלטון, כמנהג אדון. בבדיחות: 2160
- מעשר כספים
- נתינת עשירית מן הרווחים לצדקה. בבדיחות: 199
- מפא"י
- מפלגת-פועלי-ארץ-ישראל, מפלגת-השמאל המרכזית ביישוב. בבדיחות: 2641
- מפגר
- בלשון השעונים: הולך לאט מדי בבדיחות: 132
- מפוזמקת פוזמק כחול
- נתונה בגרב כחול בבדיחות: 1138
- מפוח
- כלי-ניפוח אוויר ללבות אש. בבדיחות: 480
- מפוחמת
- מלוכלכת בפיח ובפחם, ידיה שחורות מעבודה. בבדיחות: 2315
- מפוטם
- שפיטמוהו והשמינוהו (אווז או עוף מפוטם). בבדיחות: 420
- מפלה כליו
- בודק את בגדיו מכינים ומפרעושים בבדיחות: 2203
- מפלפולא
- ארמית — מתוך פלפול ודיון למדני. בבדיחות: 505
- מפלפולא מייתינן לה
- מן הפלפול אנו מביאים אותה (ארמית) בבדיחות: 505
- מפני אהבת הקיצור
- לשם תמצות וחיסכון במילים. בבדיחות: 1895
- מפני חטאינו גלינו מארצנו
- פסוק מתפילת המוסף של הרגלים, המבטא שגלות ישראל מארצו באה כעונש על חטאיו. בבדיחות: 104
- מפרפרת
- מפרכסת, עדיין בין חיים למוות בבדיחות: 1726
- מצא או מוצא
- שאלה תלמודית לחתן — האם נישואיו „מצא אשה מצא טוב״ או „מוצא אני מר ממוות את האשה״. בבדיחות: 1524
- מצא מין את מינו
- ׳כל אחד מוצא את הדומה לו׳ — זוג תואם. בבדיחות: 2391
- מצד הדין
- מבחינת ההלכה והחוק, באופן עקרוני. בבדיחות: 386
- מצה
- לחם דק שלא הוחמץ, הנאכל בפסח. בבדיחות: 71 986 1223 1279 1375 1524 1777 1852 1994 2138 2160 2174 2788 2994 3155
- מצוה
- ציווי דתי או מעשה-טוב. בבדיחות: 349 365 430 494 694 734 977 983 1203 1303 1326 1328 1362 1638 1658 1690 1797 1878 2052 2105 2113 2127 2154 2280 2511 2616 2617 2971 2972 2992
- מצוות התלויות בארץ
- מצוות החקלאות החלות רק בארץ-ישראל, כגון תרומות, מעשרות ושמיטה. בבדיחות: 48
- מצוות עשה שהזמן גרמן
- מצוות-עשה התלויות בזמן מסוים, שנשים פטורות מהן. בבדיחות: 1470
- מצוות-עשה שהזמן גרמה
- מצווה התלויה בזמן מסוים, שנשים פטורות ממנה לרוב. בבדיחות: 1657
- מצוי אצל יין
- שתיין קבוע בבדיחות: 846
- מציב גבול אלמנה
- מן הברכה „ברוך... מציב גבול אלמנה״ הנאמרת על ראיית בתי-ישראל ביישובם (הארץ השוממה כ„אלמנה״). בבדיחות: 2614 2645
- מצנט
- נדבן ופטרון התומך באמנים ובאמנות. בבדיחות: 3105
- מצנטים
- פטרוני אמנות עשירים (על שם מֶצֶנָס, פטרון המשוררים ברומא העתיקה) בבדיחות: 3105
- מצנפת שעירה
- כובע פרווה בבדיחות: 1721
- מצקלון
- תרמיל-צידה, ילקוט מזון לדרך. בבדיחות: 235
- מקדיח את התבשיל
- מקלקל ומחריב את המאכל. בבדיחות: 827
- מקדיח תבשילו ברבים
- ניב חז"לי למי שחוטא בפרהסיה בבדיחות: 2010
- מקדים לפתחן של נקבות
- מחזר על פתחי נשים ומקפיד בגינוני "גברת תחילה" בבדיחות: 2346
- מקדש מעט
- כינוי לבית-הכנסת, ׳מקדש קטן׳ במקום בית-המקדש. בבדיחות: 971
- מקובל
- בעל-קבלה, חכם בתורת-הנסתר. בבדיחות: 1728
- מקובלנות
- תלונות וטרוניות. בבדיחות: 201
- מקולס
- צלוי שלם על האש (כדרך צליית קרבן-הפסח). בבדיחות: 2764
- מקום טהור
- כינוי עממי לבית הקברות. בבדיחות: 3073
- מקח
- קנייה ועסקת מכר; ׳זכה במקחך׳ — נסגרה העסקה, קח לך. בבדיחות: 2 18 48 424 524 718 1031 1049 1253 1277 1314 1575 1656 1948 2110 2661 3012
- מקח וממכר בעלמא
- קנייה ומכירה סתם, בלי רווח בבדיחות: 2
- מקטרג
- המאשים, השטן התובע דין על האדם בשמים. בבדיחות: 482
- מקלי-עולם
- קלי-דעת, פורקי עול בבדיחות: 1750
- מקנה
- בהמות, צאן ובקר. בבדיחות: 2307
- מקצת היום ככולו
- כלל תלמודי שלפיו חלק מן היום נחשב במקרים מסוימים כיום שלם. בבדיחות: 70
- מקרי לילה
- פליטת זרע בשינה, עניין הלכתי-מוסרי. בבדיחות: 2275
- מראית עין
- חשש הלכתי שמעשה כשר ייראה לעיני הבריות כפסול ויעורר חשד. בבדיחות: 434
- מראשות
- המקום שליד הראש (במיטה); ״עומד מראשותיו״ — ניצב לצדו של הגוסס. בבדיחות: 79
- מרבק
- פיטום; ״שור מרבק״ = שור מפוטם. בבדיחות: 3138
- מרגלותיו
- ליד רגליו, בקצה התחתון של המיטה. בבדיחות: 662
- מרדנית
- אישה המורדת בבעלה ואינה נשמעת לו (מונח הלכתי: מורדת). בבדיחות: 1573
- מרה
- כיס-המרה שבבהמה. בבדיחות: 2408
- מרופש
- מלוכלך בבוץ, רפש ובוצי. בבדיחות: 2840
- מרחץ
- בית-מרחץ ציבורי. בבדיחות: 208 307 380 404 435 546 642 649 726 793 800 973 1034 1052 1061 1080 1249 2279 2704 2849 2862 2869 3139 3140
- מריש
- קורת-עץ או ברזל ראשית בבניין. בבדיחות: 961
- מרכז רוחני
- חזון אחד-העם: ארץ-ישראל כמוקד תרבותי-רוחני המקרין על כלל העם היהודי. בבדיחות: 2652
- מרעין בישין
- חוליים רעים (ארמית). בבדיחות: 641
- מרק מזויף
- מנת מרק-חיקוי המחקה מרק עשיר יותר. בבדיחות: 791
- מרקוליס
- עבודה-זרה שדרך עבודתה היתה השלכת אבן עליה; „זורק אבן למרקוליס״ — עושה מעשה נטול-תועלת ואף מזיק. בבדיחות: 304
- מרקיז
- תואר אצולה אירופי, בדרגה בין דוכס לרוזן. בבדיחות: 2905
- משבירים
- ספקי אספקה לצבא, עסק שהעשיר את בעליו בבדיחות: 1441
- משגיח
- הממונה בישיבה על התנהגותם ומוסרם של התלמידים. בבדיחות: 2283
- משה
- העלה והוציא מן המים. בבדיחות: 1132
- משה אמת ותורתו אמת
- ביטוי-אישור: התורה אמיתית ודברי משה נכונים. בבדיחות: 2090
- משוח-מלחמה
- המפקד הראשי המוסמך להנהיג את הצבא בקרב. בבדיחות: 2757
- משוחות
- מודדי-קרקע מטעם השלטון. בבדיחות: 2112
- משומד להכעיס
- מי שחוטא מתוך מרד מכוון בבדיחות: 737
- משור
- מסור בבדיחות: 1168
- משחק בקוביה
- הימור בקוביות, מעשה הפסול בהלכה. בבדיחות: 736
- משטח
- מצע רביצה בבדיחות: 387
- משיא את בתו
- מחתן אותה, על כל הוצאות הנדוניה בבדיחות: 270
- משיח
- הגואל המצופה לאחרית-הימים. בבדיחות: 89 103 175 637 957 992 1385 1399 1829 1834 1835 1836 1837 2075 2079 2223 2411 2483 2501 2590 2597 2710 2846 2928 3013 3014 3107
- משיח בן-דוד
- הגואל הסופי מבית-דוד שיביא את הגאולה השלמה. בבדיחות: 2597
- משיח בן-יוסף
- במסורת — המשיח הראשון שייהרג במלחמות-הגאולה, קודם למשיח בן-דוד. בבדיחות: 2597
- משכיל
- בן תנועת ההשכלה — משכיל הדוגל בהשכלה כללית ולעיתים בחילון, מול שומרי המסורת. בבדיחות: 5 393 436 584 635 1081 1120 1121 1270 1426 1663 1816 1838 1843 2199 2249 2324 2346 2347 2426 2973 3014 3148
- משכים
- קם עם שחר בבדיחות: 2872
- משכימים ומעריבים
- באים בוקר וערב, פוקדים מקום בתדירות. בבדיחות: 216
- משכלתה אבילות
- משתמו ימי האבל בבדיחות: 1615
- משלוח מנות
- מנהג-פורים לשלוח מנות-מאכל לרֵעים. בבדיחות: 2189
- משלח יד
- מקצוע בבדיחות: 3048
- משנה מקום משנה מזל
- פתגם: שינוי מקום עשוי לשנות את הגורל לטובה. בבדיחות: 205
- משנה של ליצנים
- פרודיה על ברכות „הרואה" שבמשנה ברכות (הרואה ברק אומר… הרואה קשת אומר…) בבדיחות: 1274 1327
- משקאות שתוקים
- סחורה מוברחת שלא שולם עליה מס בבדיחות: 1448
- משרפת יין שרף
- מבשלה ומזקקה של משקה חריף (לרוב מתפוחי אדמה). בבדיחות: 1366
- משתלם כנגדו
- מתחזק כפיצוי בבדיחות: 2114
- משתעי
- ארמית: מדבר, עוסק (‚משתעי קרא׳ — הכתוב מדבר). בבדיחות: 212
- מת עליו אביו
- לשון חז"ל: אביו נפטר בבדיחות: 2564
- מת-מצווה
- מת שאין לו קוברים, וחובה על כל הרואה אותו לקברו. בבדיחות: 1880
- מתבולל
- יהודי הנוטש את דתו ומנהגיו ומתערה בסביבה הלא-יהודית. בבדיחות: 1865
- מתוקן
- כינוי (אירוני) למשכיל או מתבולל שאינו שומר מצוות. בבדיחות: 1263
- מתחוהו על העמוד
- קשרו אותו לעמוד המלקות בבדיחות: 1393
- מתחייב בנפשו
- מסכן את חייו, מביא על עצמו סכנת-מוות. בבדיחות: 3151
- מתיר אסורים
- מלשון הברכה — משחרר כבולים; ובמשחק-מילים, מתיר דברים אסורים. בבדיחות: 455
- מתלבטת בלשונה
- מגמגמת בבדיחות: 1518
- מתמיד
- מי ששוקד על לימוד-התורה בהתמדה בלי הרף. בבדיחות: 401
- מתן בסתר יכפה אף
- פסוק ממשלי (כא, יד): מתנה הניתנת בחשאי משככת כעס; כאן נדרש על נדוניה הכופה מום. בבדיחות: 1453
- מתנאה
- מתקשט ומתייפה; ״המתנאים לפני המקום״ — המייפים את עבודת-ה׳ בחיצוניות. בבדיחות: 480
- מתנגד
- יהודי 'מתנגד' — בן הזרם הליטאי שהתנגד לתנועת החסידות. הדגיש לימוד תורה ותלמוד, דקדוק הלכתי ופיכחון שכלי, והסתייג מעבודת ה'רבי', מההתלהבות הרגשית וממעשי-הניסים שייחסו לצדיקים. בבדיחות הוא לרוב הקול הספקני והלמדני מול החסיד הנלהב. בבדיחות: 589 610 613 614 616 618 626 639 640 652 656 657 660 661 662 663 664 665 667 668 669 671 675 683 686 2338 3148
- מתנגדים
- הזרם ביהדות שהתנגד לחסידות (בעיקר ליטאים). בבדיחות: 444 452 589 610 617 634 645 646 653 654 655 657 666 668 673 678 963 1654 3015 3148
- מתנות כהונה
- החלקים והמתנות שניתנו לכוהנים מן הקרבנות ומן היבול. בבדיחות: 1804
- מתנת רגל
- מתנה שנהגו לשלוח לרב לכבוד חג עלייה לרגל. בבדיחות: 413
- מתפדרת
- מורחת פודרה ואיפור על פניה. בבדיחות: 2935
- מתפלפל
- עוסק בפלפול — דיון תלמודי חריף ומפותל. בבדיחות: 48
- מתקני הסידור
- אנשי הרפורמה, שמחקו ו„תיקנו" בנוסח התפילה כל מה שנראה להם מיושן בבדיחות: 1863
- מתקנים
- אנשי תנועת הרפורמה ביהדות הדוגלים בשינוי המסורת. בבדיחות: 2325
- מ״ם סתומה
- האות מ בצורתה הסופית (ם). בבדיחות: 2458
נ
- נאהאיקה
- מגלב (רוסית). בבדיחות: 2948
- נאורים
- המשכילים, מחנה ההשכלה היהודית שדרש מודרניזציה. בבדיחות: 942
- נאמן אני להעיד
- לשון עדות כשרה בבית דין בבדיחות: 1552
- נאמן להעיד
- מי שעדותו מתקבלת בדין כאמינה ומהימנה. בבדיחות: 1302
- נאפמן
- סוחר שהתעשר מן המדיניות הכלכלית החדשה (נא״פ) ברוסיה הסובייטית. בבדיחות: 2806
- נא״פ
- המדיניות הכלכלית החדשה של לנין, שהתירה מסחר פרטי מוגבל. בבדיחות: 2806
- נבובים
- חלולים בבדיחות: 1280
- נבקעו מעיינות תהום-רבה
- לשון המבול (בראשית); כאן כדימוי לזרם רב. בבדיחות: 927
- נגלה ונסתר
- תורת-הנגלה (תלמוד והלכה) ותורת-הנסתר (קבלה). בבדיחות: 205
- נגעי לבב
- צרות וייסורים שבלב, מכאובי-הנפש. בבדיחות: 11
- נדבת ימי חיים
- מנהג עממי לתרום ימים משנות-חייך כדי להאריך את חיי חולה מסוכן. בבדיחות: 690
- נדון דידן
- ביטוי תלמודי-ארמי שמשמעו „המקרה שלפנינו״. בבדיחות: 444
- נדוניה
- הסכום שאב נותן לבתו עם נישואיה. בבדיחות: 15 93 103 246 280 966 1057 1474 1487 1490 1501 1502 1503 1504 1538 1624 1683 1718 1752 2266 2272 2295 2446 2629 2976 3019 3020
- נדר
- התחייבות שאדם מקבל על עצמו, ובכלל זה התחייבות לתרום לצדקה. בבדיחות: 6 844 865 1108 1465 2030 2573
- נהג לחומרה
- פסק או נהג בדרך המחמירה. בבדיחות: 1241
- נהגו סלסול בעצמם
- התפנקו בבדיחות: 2387
- נהימה
- קול נמוך וגס, רטינה. בבדיחות: 1691
- נהפך עליו הגלגל
- מצבו השתנה לרעה, מזלו התהפך. בבדיחות: 247
- נואל
- לנהוג בטיפשות; ״נואלתי״ — נהגתי כשוטה. בבדיחות: 1489
- נוח לו לאדם שלא נברא
- מאמר תלמודי: מוטב היה לו לאדם שלא נברא מאשר שנברא. בבדיחות: 1137
- נוטריקון
- ראשי תיבות, ושיטת פירוש מילה כראשי תיבות. בבדיחות: 398 501 832 1186 2276 2289 2445 2490 2661
- נוער
- משמיע את קול החמור, נוהֵם. בבדיחות: 517
- נופת-צופים
- דבש-צוף, ביטוי למתיקות ולטעם משובח. בבדיחות: 1777
- נוצרים לשונם משקר
- שומרים על פיהם מִשקר (על דרך „נְצֹר לשונך מרע", תהלים לד, יד) בבדיחות: 2364
- נוקטת עלי נפשי
- נגעלת בבדיחות: 792
- נוקם ונוטר
- שומר טינה ומתנקם במי שפגע בו. בבדיחות: 526
- נושך
- מלווה בריבית גבוהה המנצל את הלווה. בבדיחות: 68
- נותן בכוס עינו
- ניב מקראי — שתיין הלהוט אחר יין. בבדיחות: 848
- נו״ן כפופה
- האות נ בצורתה הרגילה (לא-סופית). בבדיחות: 2458
- נזדווג לשחקנית
- התחבר אליה בבדיחות: 271
- נזיד
- תבשיל או מרק; ׳נזיד גריסים׳ — מרק דליל של גרגרי דגן גרוסים. בבדיחות: 293
- נזיד־גריסים
- מרק דליל של גריסים, לעומת הדייסה הסמיכה בבדיחות: 293
- נזם
- תכשיט-טבעת התלוי באף או באוזן. בבדיחות: 2790
- נזק שלם
- מונח הלכתי בדיני נזיקין: תשלום מלא של הנזק שנגרם. בבדיחות: 1076
- נזקק
- מזדווג (לשון נקייה לעניין מיני). בבדיחות: 536
- נזקק להם
- נדרש להם, משתמש בהם בבדיחות: 1880
- נחלה
- אחוזת-קרקע, נכס. בבדיחות: 2661
- נחלת אבות
- אדמה ורכוש העוברים בירושה מדור לדור. בבדיחות: 2493
- נחש עקלתון
- נחש מתפתל ומעוקל (על-פי ישעיהו כז). בבדיחות: 594
- נטייה
- הטיה דקדוקית של מילה לפי גוף, מין ומספר. בבדיחות: 541
- נטל גדולה
- התיימר לכבוד ולמעמד שאינו ראוי לו. בבדיחות: 526
- נטל ידיים
- רחיצת-ידיים בכוונת-מצווה (נטילת-ידיים). בבדיחות: 669
- נטר
- שמר טינה וזכר עוול לאורך זמן. בבדיחות: 413
- ניגף
- הובס, נחל מפלה. בבדיחות: 2581
- ניגפו
- הובסו בבדיחות: 2581
- נידוי
- חרם ועונש של הרחקת אדם מן הקהילה. בבדיחות: 1526
- ניהום-כריסך אין אתה שווה
- אינך שווה אפילו את נהמת בטנך הרעבה בבדיחות: 1164
- ניהום־כריסו
- נהמת בטנו הריקה בבדיחות: 139
- נייר אשר-יצר
- כינוי מעודן לנייר טואלט, על שם ברכת „אשר יצר" הנאמרת לאחר עשיית הצרכים בבדיחות: 37
- נייר שמיר
- נייר זכוכית, הנייר המחוספס המשמש לליטוש עץ ומתכת בבדיחות: 37
- ניכה שטר
- ניכיון — מסירת שטר לבנק לקבלת ערכו במזומן מיד, בניכוי עמלה. בבדיחות: 58
- נימנו וגמרו
- ביטוי תלמודי: נמנו והכריעו בהצבעה. בבדיחות: 618 621 870 1022 1026 1034 1137 1790 1829 1855 1867 1885 1992 2598 2694
- ניער כפיו
- מחוות ייאוש, רחץ ידיו מן המקרה בבדיחות: 914
- ניצול מצרים
- נטילת זהב וכסף מן המצרים ביציאת-מצרים. בבדיחות: 2191
- ניציון
- קטטה, מלשון „ניצים" (רבים) בבדיחות: 2641
- ניקור
- הוצאת החֵלֶב וגיד-הנשה האסורים מן הבהמה לשם הכשרתה. בבדיחות: 1210
- ניקח ב…
- נקנה ב… בבדיחות: 1499
- נישואי־חולין
- נישואים אזרחיים, שאלה שסערה באירופה בסוף המאה ה־19 בבדיחות: 2027
- נכי
- ניכוי בבדיחות: 173
- נכמרו רחמיו
- התעוררו רחמיו והתמלא חמלה. בבדיחות: 916
- נכסי דלא ניידי
- ארמית — רכוש שאינו מיטלטל, מקרקעין (בתים וקרקעות). בבדיחות: 195
- נכפה
- חולה-נפילה, מי שלקה במחלת הכפייה (אפילפסיה). בבדיחות: 455
- נמלכתי
- נמלכתי בדעתי, החלטתי בבדיחות: 103 245 345 1079 1330 1349 1355 1420 2078 2096 2720 2946 3056 3170
- נמנו וגזרו
- ניב תלמודי: חברי בית-הדין נמנו (הצביעו) והתקינו תקנה או גזירה. בבדיחות: 9
- נסיכים
- אצילי רוסיה, שיהודים מקורבים שימשו להם סוכנים ואנשי עסקים בבדיחות: 1922
- נסתאבה
- מונח תלמודי מעולם הקורבנות: בהמה שהוקדשה למזבח, נפל בה מום ונפסלה בבדיחות: 1699
- נסתמא
- התעוור ואיבד את ראייתו. בבדיחות: 1885
- נסתתמו דבריו
- נאלם ולא ידע מה לומר. בבדיחות: 2945
- נע ונד
- נודד בלי מנוחה ממקום למקום. בבדיחות: 336
- נעגל-וואסער
- ביידיש — מי-נטילת-הידיים של הבוקר. בבדיחות: 1075
- נעיצת היתד
- כאן — שבירת-הצום, האכילה והשתייה הראשונות לאחר הצום. בבדיחות: 2052
- נעלם
- מי שאינו רשום בספרי הרשויות וחי בהסתר מפניהן — למשל כדי להיפטר מעבודת-הצבא; וכן נוסע סמוי הנחבא מפני מבקר הכרטיסים. בבדיחות: 746 1059 1373 1448
- נענה ואמר
- פתח ואמר, הגיב בדבריו על מה שלפניו. בבדיחות: 100 231 242 243 260 278 364 422 488 520 691 845 855 914 959 982 1050 1112 1129 1166 1259 1302 1303 1308 1342 1359 1386 1445 1458 1463 1477 1627 1651 1669 1691 1827 1835 1894 1924 1955 2043 2044 2091 2097 2098 2104 2117 2137 2185 2193 2254 2287 2321 2348 2372 2431 2456 2499 2558 2560 2666 2687 2700 2806 2819 2919 2967 2977 3003 3014 3035 3078 3085 3148 3151
- נענועים
- הנפת הלולב לארבע רוחות-השמים ולמעלה ולמטה בחג-הסוכות. בבדיחות: 2377
- נעצר על בנים
- ניב: להיות עקר, להימנע מהולדת ילדים. בבדיחות: 189
- נעצרים על בנים
- עקרים, מנועים מלהוליד בבדיחות: 189
- נערה המאורסה
- נערה מאורסת; ממנה נלמד דין-האונס. בבדיחות: 518
- נערה המאורשה
- נערה מאורסת; בהלכה דיניה המיוחדים (דברים כב). בבדיחות: 2151
- נעשה בשרו חידודין־חידודין
- סמר בשרו מזעזוע בבדיחות: 717
- נעשה צהוב לו
- ניב חז"לי: נעשה עוין לו בבדיחות: 2016
- נעשתה שעתו דחוקה
- ירד מנכסיו בבדיחות: 3037
- נפנה למקום שנפנה
- לשון נקייה ליציאה לבית-הכיסא בבדיחות: 2196
- נפסל קולו
- קולו נחלש והתקלקל ואינו ראוי עוד לחזנות. בבדיחות: 516
- נפרע ממנו
- גמל לו רעה, נקם בו או הענישו. בבדיחות: 1160
- נצחוני בני
- ביטוי מאגדת ׳תנורו של עכנאי׳: האל מחייך ואומר ׳ניצחוני בניי׳ (החכמים הכריעו על-פי שכלם). בבדיחות: 1747
- נציב מלח
- גוש מלח; על שם אשת לוט שהביטה לאחור ונהפכה לעמוד מלח (בראשית יט). בבדיחות: 873
- נציב עליון
- המושל הבריטי העליון בארץ-ישראל בימי המנדט. בבדיחות: 2680
- נצר את לשונו
- שמר את פיו ונמנע מלדבר. בבדיחות: 2695
- נצרך
- עני הזקוק לעזרה ולנדבה. בבדיחות: 276
- נקטה נפשי
- ניב מקראי: חשתי גועל ובחילה. בבדיחות: 792
- נקיטת חפץ
- שבועה חמורה הנעשית תוך אחיזת חפץ-קודש (כגון ספר-תורה). בבדיחות: 1042
- נקניקן
- יצרן או מוכר נקניקים. בבדיחות: 2601
- נקרן
- דקדקן המחמיר על עצמו ביותר. בבדיחות: 400
- נקרנים
- דקדקנים מחמירים בבדיחות: 400
- נר נשמה
- נר המודלק לזכר נפטר. בבדיחות: 1092
- נר של חלב
- נר העשוי משומן-בהמה (חֵלֶב), בלתי-אכיל. בבדיחות: 1081
- נר תמיד
- נר הדולק תמיד בבית הכנסת מעל ארון הקודש. בבדיחות: 2385
- נרתיק
- נדן, תיק או מכסה. בבדיחות: 590
- נשאו פניך
- רוחשים לך כבוד (מאימת ההלשנה) בבדיחות: 1448
- נשאת ונתת באמונה
- ׳האם נהגת ביושר במסחר?׳ — משאלות הדין השמימי. בבדיחות: 2161
- נשי
- חוב או הלוואה (מלשון נשייה); ״פורטים את נשייהם״ — מפרטים את חובותיהם. בבדיחות: 100
- נשיאת-כפיים
- ברכת-הכוהנים הנאמרת מן הדוכן בפרישת-כפיים. בבדיחות: 2618
- נשישקה
- נשיקה קטנה ומחבבת (יידיש). בבדיחות: 3025
- נשמה יתרה
- לפי המסורת, נשמה נוספת הניתנת ליהודי בשבת ונוטלת ממנו במוצאי-שבת. בבדיחות: 670
- נשמתו יצאה ביהדות
- מת בעודו יהודי, לפני שהמיר את דתו. בבדיחות: 2010
- נשפטה באש
- נענשה בשרפה בבדיחות: 2968
- נשתטה
- נטרף בדעתו, השתגע. בבדיחות: 678
- נשתטחה על הקבר
- השתרעה עליו בבכי ובתחינה, כמנהג המשתטחים על קברי יקיריהם בבדיחות: 1604
- נשתפו
- נרפאו, נתרפאו (מילה ארכאית מן השורש הארמי שפא — לרפא). בבדיחות: 56
- נתאכסן
- התארח, לן בבית או בפונדק. בבדיחות: 727
- נתבסם
- השתכר מעט והתבשם מן היין, נעשה שתוי-עליז. בבדיחות: 294
- נתחלה
- נעמיד פני חולים בבדיחות: 2736
- נתיישבה דעתו
- נרגע ושבה אליו מנוחת-הנפש. בבדיחות: 642
- נתינות
- ההתחייבויות הכספיות של שני הצדדים בבדיחות: 1520
- נתכרכמו פניו
- פניו חוורו או השתנו מרוב מבוכה, בושה או צער. בבדיחות: 262 333 403 529 749 1203 1437 3133
- נתנה עיניה ב־
- חשקה בו בבדיחות: 3041
- נתפס למלכות
- נעצר בידי השלטון (הצארי). בבדיחות: 381
- נתפסו למלכות
- נעצרו בידי השלטונות, פחד ממשי ברוסיה הצארית, שמעצריה היו שרירותיים ודינם קשה בבדיחות: 381
- נתפקר
- נעשה אפיקורוס ונטש את הדת והמצוות. בבדיחות: 668
- נתפרדה החבילה
- ביטוי: הקבוצה התפזרה והברית התפרקה. בבדיחות: 2710
- נתקררו הדעות
- נחה דעתם בבדיחות: 2057
- נתר
- חומר ניקוי קדום, כעין סודה, ששימש לכביסה ולרחצה. בבדיחות: 483
ס
- סבל־הירושה
- המטען המורש מדורות בבדיחות: 2047
- סבר פנים חמוצות
- היפוך „סבר פנים יפות": קבלת-פנים זעופה בבדיחות: 1008
- סבר פנים יפות
- ארשת-פנים מאירה ומסבירה, קבלת-פנים חמה. בבדיחות: 171 251 262 469 1008 1441 1462 1485 2105 2838 3010
- סברה
- היגיון ושיקול שכלי; ׳הסברה מחייבת׳ — ההיגיון מחייב. בבדיחות: 68 416 507 801 1122 1664 2116 2217 2285 2770
- סגולה
- אמצעי מיסטי או מעשה מקובל להשגת תוצאה רצויה, כגון רפואה. בבדיחות: 183 207 234 256 308 778 863 897 898 907 963 1109 1269 1594 1600 2076 2103 2110 2133 2135 2453 2776 2777 2807
- סגולה לבנים
- אמצעי־פלא או מעשה מאגי שנועד לסייע לאישה להרות וללדת בנים. בבדיחות: 963
- סגפנות
- פרישות וסבל עצמי מתוך אדיקות והימנעות מהנאות. בבדיחות: 616
- סדנא דארעא חד הוא
- מאמר ארמי: ״תשתית-הארץ אחת היא״ — הקרקע דומה בכל מקום. בבדיחות: 1109
- סדר זמנים
- מניין הזמן וסדרו, התלוי במהלך השמש והירח. בבדיחות: 2426
- סדרה
- פרשת-השבוע הנקראת בתורה. בבדיחות: 1339
- סדרים
- שישה סדרי המשנה והתלמוד בבדיחות: 1459
- סהדי במרומים
- ביטוי: עֵדִי בשמים, אלוהים עד לדבריי. בבדיחות: 1376
- סוור
- ערימה או מצבור (כאן: ערימת-עצים). בבדיחות: 3052
- סוטה
- אישה שבעלה חושד בה בניאוף, ובמקרא — טקס-הבדיקה הנוגע לה. בבדיחות: 1239
- סוכה
- צריף ארעי מכוסה סכך שיושבים בו בחג הסוכות. בבדיחות: 1310 1638 1657 1658 1733 1957 2713 2998 3155
- סוכה מקושטה
- ביתן-המכירה של הנשף בבדיחות: 1957
- סוכנות יהודית
- הגוף שהנהיג את היישוב היהודי בארץ-ישראל בימי-המנדט. בבדיחות: 2601
- סוכנת
- כאן: נערה המשרתת ומחממת את הזקן (כאבישג שחיממה את דוד). בבדיחות: 1796
- סולת
- הקמח המשובח בבדיחות: 2770
- סוף אדם למות
- אמרה תלמודית — בסופו של דבר כל אדם מת (״סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה״). בבדיחות: 5
- סוף הזמן
- תום תקופת-הלימוד בחדר/בישיבה, מועד תשלום שכר המלמדים. בבדיחות: 552
- סורה נא
- לשון מקראית-מנומסת — סור הצידה והיכנס נא. בבדיחות: 35
- סידור
- ספר התפילה. בבדיחות: 926 1176 1190 1191 1192 1216 1232 1235 1262 1438 1648 2067 2188 2873 3084 3099 3150
- סידור גט
- עריכת הגירושין בידי רב, שירות בתשלום בבדיחות: 1648
- סיהרא
- ארמית — ירח, לבנה. בבדיחות: 370
- סיטון
- סוחר סיטונאי, המוכר סחורה בכמויות גדולות. בבדיחות: 80
- סיטוני
- סוחר המוכר סחורה בכמויות גדולות (סיטונאי). בבדיחות: 23 26 38 88 89 168 172 173 714 1000 1145 1359 1367 2978
- סיים
- הפרלמנט הפולני. בבדיחות: 2360
- סייעתא דשמיא
- ביטוי ארמי שמשמעו „עזרה מן השמים״, סיוע אלוהי. בבדיחות: 394
- סייף
- חרב. בבדיחות: 2257
- סימן
- אות מבשרת; ובהגדה — סימני זיכרון לעשר המכות. בבדיחות: 1696
- סימן ברכה
- אות לטובה ולשפע; לפגוש אדם נושא כלים מלאים נחשב סימן-ברכה, וכלים ריקים — סימן רע. בבדיחות: 974
- סימנים
- מאכלים סמליים הנאכלים בראש-השנה בלוויית תפילה לשנה טובה. בבדיחות: 998
- סין־הברזל
- פין המתכת הנועל את הבריח בבדיחות: 1083
- סינמה
- בית-קולנוע (לשון-לעז). בבדיחות: 2620
- סיפק בידי
- יכולת ואמצעים בבדיחות: 848
- סיפק בידך
- אפשרות בידך בבדיחות: 1283
- סיקל
- סילק אבנים מן הדרך או מן השדה. בבדיחות: 3051
- סיר לילה
- כלי-לילה לעשיית-צרכים. בבדיחות: 2961
- סכין של חלב
- סכין חלבית, המיועדת למאכלי-חלב בלבד. בבדיחות: 1381
- סכנה דוחה אבלות
- עיקרון הלכתי שלפיו סכנת חיים דוחה את דיני האבלות. בבדיחות: 2205
- סכסן
- איש-מדנים, מי שמרבה בריב ובמחלוקת. בבדיחות: 1114
- סליחה
- קובץ תפילות הסליחות של הימים הנוראים בבדיחות: 1220
- סליחות
- תפילות תחנונים הנאמרות באשמורת הבוקר בימי אלול ובימים הנוראים. בבדיחות: 69 473 531 930 1039 1159 1248 1347 1682 1840
- סלקא דעתך
- בארמית מבית המדרש: וכי עולה על דעתך? הנחה ראשונית שנדחית. בבדיחות: 158 750 1313 1322 1971 2059 3012
- סם
- מרכיב-בושם או חומר (כאן: מסממני-הקטורת). בבדיחות: 2361
- סם לפתוח את המעיים
- משלשל בבדיחות: 928
- סם מיישן
- חומר הרדמה בבדיחות: 2980
- סמוך על שולחן חותנו
- ניזון על חשבונו, כמנהג ה״קֶסט״, שבו מפרנס החותן את החתן הצעיר בבדיחות: 1719
- סמיכה
- הסמכה רשמית לרבנות. בבדיחות: 398
- סנגוריה
- לימוד-זכות, הגנה והמלצה טובה על מישהו. בבדיחות: 351
- סנדלר
- בעל-מלאכה התופר נעליים; ובהשאלה — עושה מלאכה גסה ומקולקלת. בבדיחות: 128 129 905 1131 1217 1432 1462 1514 1561 1570 1929 2042 2094 2328 2348 2370 2789 3064
- סנדק
- המחזיק את התינוק על ברכיו בעת ברית-המילה. בבדיחות: 972
- סנט בו סניטה
- עקץ אותו, נזף בו בבדיחות: 2534
- סנטה בו
- נזפה בו בבדיחות: 2523
- סנטוריון
- בית-הבראה לחולים ולנופשים. בבדיחות: 1567
- סניגור
- עורך-דין מגן, פרקליט-ההגנה. בבדיחות: 1371
- סעודה מפסקת
- הסעודה האחרונה לפני צום (כתשעה-באב או יום-כיפור), הנאכלת סמוך לכניסתו. בבדיחות: 2414
- סעודה שלישית
- סעודת השבת השלישית, הנאכלת בין מנחה למעריב. בבדיחות: 670
- סעודה שמנה
- ארוחה דשנה ועשירה במזון. בבדיחות: 186
- ספסל צהוב
- ספסל נפרד שהוקצה ליהודים בגרמניה הנאצית. בבדיחות: 3061
- ספק ברכה
- מצב של ספק אם חייבים לברך, שבו נמנעים מן הברכה שמא תהיה לבטלה. בבדיחות: 2383
- ספק דאורייתא לחומרא
- כלל הלכתי: ספק בדין מן התורה מכריעים בו להחמיר. בבדיחות: 849
- ספק כפיים
- להכות כף אל כף מתוך תדהמה או צער. בבדיחות: 379
- ספק ספיקא
- ספק כפול; כלל הלכתי הקובע שאין חוששים לחשש שיש בו ספק על ספק. בבדיחות: 2103
- ספר
- אזור-הגבול. בבדיחות: 2958
- ספר הקנה
- חיבור קבלי הקובע דרישות רוחניות מחמירות, ובכלל זה לשוחט. בבדיחות: 494
- ספר רזיאל
- ספר רזיאל המלאך: חיבור קבלי־מאגי שהחזקתו בבית נחשבה סגולה לשמירה מפני אש. בבדיחות: 273
- ספרי פקודים
- מרשמי אוכלוסין שהנהיג שלטון הצאר, בין השאר לצורכי גיוס בבדיחות: 2223
- ספרים כרסנים
- ספרים עבי כרס בבדיחות: 2540
- סקילה
- עונש מיתה בבית דין, בסקילת אבנים; העונש החמור ביותר. בבדיחות: 1773
- סרח
- חטא, סטה מן הדרך הישרה. בבדיחות: 2022
- סרנדה
- שיר-לילה רומנטי המושמע תחת חלון. בבדיחות: 2961
- סתם
- בלשון הלכה: כברירת מחדל, כל עוד אין ידיעה אחרת. בבדיחות: 396
- סתם חזן שוטה
- פתגם עממי הלועג לחזנים כיהירים וקלי-דעת. בבדיחות: 501
- סתר-המדריגה
- מצב נסתר וצנוע, ענווה שאינה גלויה לעין. בבדיחות: 647
ע
- עבודה
- עבודת-ה׳: תפילה וכוונה (בהקשר דתי). בבדיחות: 417
- עבודה בגשמיות
- תפיסה חסידית של עבודת-ה׳ דרך תענוגות חומריים. בבדיחות: 651
- עבודת מלך
- השירות הצבאי; הגיוס לצבא הצאר. בבדיחות: 1123
- עביט-לילה
- סיר-לילה. בבדיחות: 1958
- עברה לשמה
- תפיסה חסידית שלפיה אפשר לעבור עברה למטרה קדושה. בבדיחות: 617
- עברית בעברית
- שיטת לימוד עברית באמצעות עברית בלבד, בלא תרגום. בבדיחות: 3091
- עגונה
- אישה שבעלה נעלם והיא ״כבולה״ ואסורה להינשא. בבדיחות: 1529
- עגלון
- נהג העגלה הרתומה לסוס, המסיע נוסעים בשכר. בבדיחות: 18 141 142 143 144 145 388 389 439 440 645 762 1049 1053 1342 1519 1774 1775 2006 2273 2316 2400 3076 3128 3129
- עגמו פניו
- פניו נעצבו ונפלו. בבדיחות: 330
- עד ארבעין שנין מיכלא מעלי
- מאמר ארמי (שבת קנב): עד גיל ארבעים האכילה מועילה לגוף, ומכאן ואילך השתייה מועילה. בבדיחות: 833
- עד יעבור זעם
- עד שתחלוף הסכנה והפורענות. בבדיחות: 1946
- עד מאה ועשרים
- ברכה יהודית לאריכות ימים, שיזכה האדם לחיות עד גיל מאה ועשרים כמשה רבנו. בבדיחות: 1125 1993
- עד שיבוא אליהו
- ביטוי לדבר שיישאר ללא הכרעה עד בוא אליהו הנביא באחרית הימים. בבדיחות: 1033
- עדה
- קהילה, ציבור (׳צורכי-העדה׳ — צורכי הקהילה). בבדיחות: 327 365 411 1039 1259 1338 1867 1868 2230 2268 2323 2326 2328 2357 2384 2684 2686 2837 3011 3042 3050 3159
- עדי-עד
- לעולמי-עולמים, לנצח. בבדיחות: 605
- עדלידע
- תהלוכת תחפושות וקרנבל של פורים בתל אביב. בבדיחות: 2905
- עובר ללבישתו
- לפני הלבישה בבדיחות: 380
- עוברים על דת
- מי שאינם שומרים מצוות, מחללי-דת. בבדיחות: 3157
- עולי אשכנז
- יהודי גרמניה, ה"יקים", שנודעו בדבקותם בלשונם ובתרבותם הגרמנית גם אחרי שעלו ארצה בבדיחות: 2685
- עולם הזה
- החיים הגשמיים בעולמנו, להבדיל מעולם-הבא. בבדיחות: 239 408 488 1419 1432 1538 1598 1745 1828 2434 2458 2503 2703 2974
- עולם-הבא
- העולם הרוחני שלאחר המוות, מקום השכר והעונש לנשמה. בבדיחות: 33 239 488 904 915 1432 1598 1743 1803 1821 1828 1870 2503 2703 2974
- עולם-השקר
- כינוי לעולם-הזה, עולם החיים. בבדיחות: 1770
- עולש
- ציקוריה — תוסף-זול שהיו מערבים בקפה. בבדיחות: 807
- עומד על גבו
- משגיח ומפקח עליו מקרוב. בבדיחות: 3055
- עונג שבת
- מצוות העונג בשבת, ובכלל זה אכילה ושתייה ומנוחה. בבדיחות: 1766
- עונה
- חובת-האישות של הבעל כלפי אשתו (ובמשחק-מילים: ׳המשיב׳). בבדיחות: 1231
- עורלה
- פיסת-העור הנימולה בברית-המילה. בבדיחות: 2507
- עוררין
- מערערים, מי שמתנגדים וטוענים כנגד. בבדיחות: 2262
- עושה פלסתר
- מרוקן מתוכן, מבטל בבדיחות: 1869
- עושה שלום
- סיום תפילת-העמידה, שבו פוסעים שלוש פסיעות לאחור. בבדיחות: 1032
- עז שבעזים
- ביטוי-הפלגה: המשובחת שבעזים. בבדיחות: 551
- עזי-נפש
- חצופים ועזי-מצח. בבדיחות: 677
- עזין
- עזי-מצח ונועזים (׳עזין שבחיות׳ — הנועזות שבחיות). בבדיחות: 1607
- עטישה
- התעטשות, הוצאת אוויר בקול מן האף. בבדיחות: 2640
- עיבר את השנה
- הוספת חודש (אדר שני) ללוח העברי כדי ליישבו עם מהלך השמש. בבדיחות: 2111
- עין הרע
- אמונה שמבט-קנאה של אדם מזיק; ׳עין-רעה׳. בבדיחות: 1617
- עין יעקב
- קובץ האגדות שבתלמוד, מן הספרים העממיים והאהובים ביותר בבדיחות: 2345
- עינבל
- הלשון המתכתית התלויה בתוך פעמון ומקישה בו. בבדיחות: 2060
- עינה את הדין
- עיכב וגרר את פסק-הדין במכוון. בבדיחות: 420
- עינו צרה
- קמצן, ממעט לתת ולא מרוצה מהנאת אחרים. בבדיחות: 347
- עינוי-הדרך
- תלאות הנסיעה והדרך. בבדיחות: 1840
- עיניה עגלים
- בולטות כעיני עגל בבדיחות: 1496
- עיניה רכות
- חלושות, כלשון הכתוב על לאה (בראשית כט, יז) בבדיחות: 1472
- עיניים להם ולא יראו
- מלעג המזמור לאלילים (תהלים קטו, ה) בבדיחות: 2734
- עיקם את חוטמו
- הביע בוז או מורת-רוח. בבדיחות: 178
- עיקם הכתוב שמונה אותיות
- כלל תלמודי: התורה האריכה בלשון נקייה כדי שלא לומר מילה מגונה. בבדיחות: 3102
- עיר ואם בישראל
- קהילה גדולה וחשובה בבדיחות: 2968
- עיר וקדיש
- כינוי לאיש קדוש ונשגב (מלשון דניאל — מלאך עליון). בבדיחות: 2656
- עירבון
- פיקדון הניתן כערובה להתחייבות. בבדיחות: 2195
- עירוב תבשילין
- מצווה (הנחת תבשיל מבעוד-יום) המתירה לבשל ביום-טוב הסמוך לשבת לצורך השבת. בבדיחות: 1229 962
- עיתים שוטה
- משוגע לפרקים בבדיחות: 2779
- עכר
- קלקל והרס; ׳עכרתיני׳ — קלקלת לי. בבדיחות: 726
- על אפכם ועל חמתכם
- ניב: למרות כעסכם, בעל-כורחכם. בבדיחות: 1209
- על גחון
- על הבטן, בזחילה. בבדיחות: 1291
- על גחוני
- על בטני, בזחילה בבדיחות: 1291
- על דרך ההפלגה
- במידה מופלגת, בהצטיינות בבדיחות: 126
- על הסוכר
- מנהג-חיסכון של לגימת תה דרך חתיכת-סוכר המוחזקת בין השיניים. בבדיחות: 889
- על כרחך אתה אומר
- ביטוי תלמודי — ״בהכרח עליך לומר ש...״. בבדיחות: 515
- על לב ריק
- על קיבה ריקה בבדיחות: 2700
- על עסקי בנים
- לבקש מרפא לעקרותה בבדיחות: 920
- על שלושה דברים העולם עומד
- ׳על התורה, על העבודה ועל גמילות-חסדים׳ (אבות א, ב). בבדיחות: 2971
- עלה לגדולה ברשות
- התקדם למשרה רמה בשירות השלטון („הרשות"). בבדיחות: 1409
- עלה לראשו של קרא
- חזור לתחילת הפסוק בבדיחות: 2002
- עלות השחר
- עלות-הבוקר, תחילת-היום ההלכתי. בבדיחות: 1751
- עלי
- בוכנה שכותשים בה במכתש. בבדיחות: 1569
- עליו השלום
- ביטוי-כבוד לנפטר: ׳ינוח בשלום׳. בבדיחות: 52 77 295 343 464 594 598 611 614 632 642 643 699 1011 1019 1052 1069 1133 1199 1212 1216 1230 1252 1259 1275 1286 1558 1594 1686 1692 1887 2006 2063 2140 2156 2164 2210 2221 2997 3078 3119 3121
- עליית גג
- הקומה העליונה או חלל הגג של בית. בבדיחות: 36
- עליך ועל בניך
- נוסחת-נימוס הנלווית לאזכור דבר טוב — שיבוא גם על השומע ועל בניו. בבדיחות: 1134
- עלילת דם
- האשמת שווא שיהודים רוצחים נוצרים לצורכי דמם. בבדיחות: 1945
- עלילת המצות
- האשמת שווא שיהודים משתמשים בדם נוצרי לאפיית מצות לפסח. בבדיחות: 1945
- עלילת-הדם
- האשמת-שווא אנטישמית שיהודים משתמשים בדם נוצרים לצורכי-דת. בבדיחות: 1427
- עלתה למעלה
- כפל משמעות: עלתה השמימה, וגם טיפסה אל הגג בבדיחות: 1586
- עמד בפרץ
- התייצב להגן ולמנוע רעה. בבדיחות: 870
- עמוד (חזנות)
- דוכן שליח-הציבור בבית-הכנסת (׳עובר לפני העמוד׳ — מוביל את התפילה). בבדיחות: 2397
- עמוד-השחר
- אור-ראשון, תחילת זריחת היום. בבדיחות: 985
- עמודי-העולם
- גדולי החכמים, עמודי-התורה. בבדיחות: 1188
- עמידה
- תפילת ה״עמידה״ (שמונה-עשרה), עיקר התפילה הנאמרת בעמידה. בבדיחות: 619
- ענבי בוסר
- ניב: מי שנכשל מכריז שלא רצה כלל בדבר. בבדיחות: 742
- עני בריא
- כינוי עממי (ביידיש: „אַ געזונטער אָרעמאַן", הערה [5]) לעני גמור שאין לו כלום בבדיחות: 186
- עני חשוב כמת
- מאמר חז״ל המונה את העני בין הנחשבים כמתים (לצד הסומא, המצורע ומי שאין לו בנים). בבדיחות: 204 203 202
- עני מרוד
- עני מרוד, דל מאוד וחסר-כול. בבדיחות: 647
- עניי עירך קודמים
- כלל הלכתי: עניי עירו של אדם קודמים בצדקה לעניי עיר אחרת. בבדיחות: 332
- עננו ביום קראנו
- חרוז חוזר בתפילת ההקפות של שמחת-תורה, שפירושו „ענה לנו ביום שנקרא אליך״. בבדיחות: 84
- עפרא לפומיה
- קללה ארמית: עפר לפיו (שיירקב פיו על שאמר דבר רע). בבדיחות: 1856
- עצמי ובשרי
- ביטוי מקראי לקרבת-דם: בן-משפחה קרוב. בבדיחות: 277
- עקדה
- סיפור עקדת-יצחק, שבו עמד אברהם לשחוט את בנו במצוות ה׳. בבדיחות: 2192
- עקידת יצחק
- סיפור עקידת-יצחק (בראשית כב), הנזכר בתפילות ראש-השנה. בבדיחות: 1841
- ערב
- נעים ומתוק (כגון ׳ערבה עליו שנתו׳ — שנתו מתוקה). בבדיחות: 17
- ערב פסח שלהם
- ערב הפסחא בבדיחות: 2039
- ערב שמיטה
- ניב: מי שעומד לפני מחיקת חובותיו — חדל-פירעון, אביון. בבדיחות: 209
- ערב שמש
- עם שקיעת השמש, בין-הערביים. בבדיחות: 360
- ערב-רב
- אספסוף; ההמון המעורב שיצא עם ישראל ממצרים. בבדיחות: 2310
- ערבא טבא
- ״ערב טוב״ בארמית/יידיש. בבדיחות: 1772
- ערבון
- משכון בבדיחות: 1978
- ערוות-דבר
- לשון התורה לעילת-גירושין, דבר מגונה באישה. בבדיחות: 1528
- ערום
- פיקח וערמומי. בבדיחות: 305
- עריבה
- כלי-לישה גדול ושטוח. בבדיחות: 2427
- ערירי
- מי שמת בלא ילדים ובלא יורשים. בבדיחות: 1904
- ערכאה של גיוס
- ועדת הגיוס בבדיחות: 2779
- ערק
- משקה אלכוהולי חריף בטעם אניס. בבדיחות: 2616
- עשה אוזנך כאפרכסת
- לשון חז"ל: הטה אוזן והקשב היטב בבדיחות: 1448
- עשה סחורה בחמאה
- סחר בחמאה בבדיחות: 654
- עשה פלסתר
- ניב: ביטל, הפך לחסר-ערך וחשף ככזב. בבדיחות: 1869
- עשה שבתך חול
- מאמר תלמודי: חיה בשבת בצניעות ואל תיזקק לצדקה. בבדיחות: 1769
- עשה שנה
- שהה שנה בבדיחות: 1287
- עשו שפטים
- הכו ופרעו בבדיחות: 1083
- עשירי למניין
- האיש העשירי המשלים את מניין-העשרה הדרוש לתפילה בציבור. בבדיחות: 592
- עשרה בטבת
- יום-צום לזכר תחילת המצור על ירושלים. בבדיחות: 1751
- עת ספוד ועת רקוד
- מרשימת „לכל זמן ועת" שבקהלת (ג, ד בבדיחות: 586
- עתיק
- יָשָׁן (בארמית; כאן ׳חמר חיוורין עתיק׳ — יין לבן יָשָׁן). בבדיחות: 1191
- עתרת דברים
- ריבוי מילים ודיבור מיותר. בבדיחות: 1895
פ
- פאני
- ׳אדון׳ (פולנית), פנייה מכובדת. בבדיחות: 2041
- פאקיר
- נזיר הודי, שנודע בלהטוטים כקבורה-חיה. בבדיחות: 2996
- פאקירים
- סגפנים הודים שנודעו בלהטוט של קבורה בחיים, שממנה הם יוצאים בשלום בבדיחות: 2996
- פגה
- תאֵנה בוסרית; ובהשאלה — צעירה מדי. בבדיחות: 1480
- פגם עובר
- מום חולף בבדיחות: 1477
- פגר
- גופת מת, נבלה. בבדיחות: 1965
- פדה
- החזיר את החוב וקיבל בחזרה את החפץ הממושכן. בבדיחות: 66
- פדחת
- מצח. בבדיחות: 992
- פדיון
- כסף שחסידים נותנים לרבי כפדיון נפש ובקשת ברכה. בבדיחות: 28 601 603 620 622 623 624 626 646 1529 3013
- פדיון נפש
- סכום-כסף שחסיד נותן לרבי בבואו לבקש ברכה או ישועה (פדיון). בבדיחות: 624
- פוד
- יחידת משקל רוסית, כארבעים ליטרה (כ־16 ק״ג). בבדיחות: 3073
- פוזיציה
- עמדה, ובמלחמה — עמדת קרב (מילה לועזית). בבדיחות: 2766
- פוזיציות
- עמדות בחזית, בלשון מהדורות המלחמה בבדיחות: 2766
- פוזמקנית
- סורגת-גרביים (מן ׳פוזמק׳ — גרב). בבדיחות: 1057
- פוליטיקון
- עסקן פוליטי, פוליטיקאי (כתיב ישן). בבדיחות: 2955
- פוליציה
- המשטרה (לשון-לעז). בבדיחות: 3050
- פולסא דנורא
- מלקות-אש שמלקה מלאך-הקבר את המת (׳פולסים׳). בבדיחות: 1827
- פונדק
- אכסניה, מקום לינה ומזון לעוברי דרכים. בבדיחות: 205 295 345 440 594 606 804 813 855 856 954 991 1058 1070 1139 1243 1342 1346 1347 1405 1734 1797 2060 2082 2360 2400 2421 2479
- פועלי צדק
- חברת בעלי־מלאכה שהחזיקה בית־מדרש משלה, כנהוג בעיירות מזרח־אירופה בבדיחות: 128
- פוקד לשלום
- שולח דרישת-שלום ומברך בשלום. בבדיחות: 1267
- פוקדים את עוונו עליהם
- מטיחים את חטאו בחסידיו בבדיחות: 617
- פוקס
- ביידיש/גרמנית שועל; כאן פרוות-שועל, פריט-אופנה יקר (ובהערת-השוליים: מין כלב-בית). בבדיחות: 19
- פוקר, מופקר
- כופר ופרוץ בבדיחות: 2998
- פורטים את נשייהם
- מונים את חובותיהם בבדיחות: 100
- פורנה
- זונה, יצאנית. בבדיחות: 1819
- פורפה
- צליל רשרוש של בד. בבדיחות: 360
- פורק עול
- מי שמשליך מעליו את עול המצוות והמסורת, מורד בדת. בבדיחות: 2053
- פותחת
- מפתח-שלד הפותח מנעולים; כלי-פריצה. בבדיחות: 1339
- פחי נפש
- דכדוך, אכזבה ומפח-לב. בבדיחות: 604
- פטיציה
- עצומה, בקשה רשמית בכתב (לשון-לעז). בבדיחות: 2680
- פטל חי
- פטל טרי בבדיחות: 1384
- פטמו
- האביסו, כדרך שמפטמים אווז בבדיחות: 670
- פטר חמור
- בכור-החמור הטעון פדייה (שמות יג, יג). בבדיחות: 2491
- פטר רחם
- ״פותח-הרחם״, הבכור; וכאן שם של קטע-תפילה. בבדיחות: 1199
- פיוט
- שיר דתי הנאמר או מושר בתפילה, בעיקר בחגים ובמועדים. בבדיחות: 1213
- פיוס
- ׳ריצוי׳; כאן לשון-נקייה לשוחד. בבדיחות: 1931
- פיזר נתן
- על-פי תהילים („פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים״) — חילק צדקה ביד רחבה. בבדיחות: 264
- פיטוס
- חבית או כד גדול. בבדיחות: 1037
- פיטם
- האביס והשמין (כדרך שמפטמים בהמה). בבדיחות: 670
- פיטר
- שילח, נפטר ממישהו (כאן: בנתינה מועטת). בבדיחות: 272
- פילפול
- דיון תלמודי חריף ומפותל וניתוח דק של סברות. בבדיחות: 186
- פינטעלע ייד
- יידיש (חב״ד) — ״נקודת-היהדות״ הפנימית והנצחית שבנפש כל יהודי. בבדיחות: 1430
- פיקדון
- כסף הנמסר לשמירה בבדיחות: 368
- פיקוח-נפש
- עיקרון הלכתי שהצלת חיים דוחה כמעט כל איסור שבתורה. בבדיחות: 821 844 1429 1755 1800 2171 2413
- פיקח
- אדם שעיניו רואות (היפך סומא); וגם נבון וחריף. בבדיחות: 39 180 319 642 829 1033 1044 1112 1179 1293 1323 1454 1501 1634 1697 1803 1924 2032 2163 2234 2283 2294 2299 2314 2682 2765 2808 3115
- פיקח בגל
- לפנות ולסלק ערימת-הריסות. בבדיחות: 1831
- פירכה
- הפרכה או קושיה הסותרת טענה. בבדיחות: 2227
- פירש הימנה
- עזב אותה בבדיחות: 1544
- פישפש
- פשפש, החרק הטפיל בבדיחות: 1963
- פיתגם
- אמרה קצרה וקולעת, מכתם. בבדיחות: 2505
- פיתחון פה
- עילה לטענה או לקטרוג. בבדיחות: 2841
- פלגאה
- איש מדון וריב, בעל מחלוקת קנטרן. בבדיחות: 443
- פלדפבל
- (גרמנית) סמל, מפקד-זוטר בצבא. בבדיחות: 2719
- פלוני בן-פלוני
- כינוי לאדם ששמו אינו ידוע או אינו נזכר; מאן דהוא. בבדיחות: 72 77 90 93 95 102 103 452 521 601 947 1071 1224 1475 1499 1526 1820 1925 2064 2086 2331 2334 2344 2365 2397
- פלוש
- פרוזדור או מבוא, חדר הכניסה (כאן של בית הכנסת). בבדיחות: 2473
- פליטה
- שארית שניצלה (במקרא); וכאן במשחק-מילים — פליט הבורח מנושיו. בבדיחות: 105
- פלעטן
- מילה יידית: כרטיסי-אירוח שחילקו לעניים לסעודות-שבת אצל בעלי-בתים. בבדיחות: 347
- פני יהושע
- חיבור פלפול ועיון תלמודי נודע מאת רבי יעקב יהושע פלק. בבדיחות: 1363
- פניו עטופות
- לחיו חבושה במטפחת, כדרך מי שחש בשיניו בבדיחות: 1719
- פנים
- בעולם-הספר: הטקסט המרכזי שעל הדף, להבדיל מן הפירוש סביבו. בבדיחות: 572
- פנים לכאן ופנים לכאן
- יש בו צדדים לכאן ולכאן, טיעונים לשני הכיוונים. בבדיחות: 2092
- פנקס
- ספר-רישום או מחברת-חשבונות. בבדיחות: 67 77 172 221 369 478 770 1016 1033 1040 1057 1112 2080 2170 2224
- פנקס הקהל
- ספר הרשומות הרשמי של הקהילה, שבו נרשמו החלטות ותקנות. בבדיחות: 1033
- פסו אמונים
- ׳אזלו הנאמנים׳ — תמה הנאמנות מן הבריות (לשון תהלים יב). בבדיחות: 3161
- פסול משפחה
- פגם בייחוס-המשפחה הפוסל לעניין נישואין או מעמד. בבדיחות: 2562
- פסוק שני שבשיר השירים
- לשון-נקייה מלגלגת לעלבון גס: רמז לפסוק „יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר-השירים א, ב), בפי מי שמבקש לפטור מעליו תובע או טרדן. בבדיחות: 109 111
- פסוקי-דזמרה
- קובץ מזמורי-תהילים הנאמרים בפתח תפילת שחרית. בבדיחות: 578
- פסח שני
- הקרבת קורבן-הפסח חודש לאחר המועד, למי שהיה טמא או רחוק. בבדיחות: 2262
- פסחה
- חג הפסחא הנוצרי-האורתודוקסי. בבדיחות: 2796
- פסיעה גסה
- צעד רחב ומהיר, שלפי חז״ל גורע אחד מחמש-מאות ממאור-עיניו של אדם. בבדיחות: 424
- פסק
- קבע או הקציב סכום. בבדיחות: 246
- פעה
- השמיע קול של כבשׂים (פעייה). בבדיחות: 581
- פעוט
- ילד קטן; כאן במשמעות נער-רחוב. בבדיחות: 7
- פעור-פה
- בפה פתוח בבדיחות: 1966
- פקד עקרות
- בירך נשים חשׂוכות־ילדים שייפקדו ויזכו ללדת. בבדיחות: 623
- פקטור
- סוכן או גורם יהודי שניהל את קניותיו ועסקיו של אציל. בבדיחות: 19
- פרה אדומה
- חוק מן התורה (במדבר יט): אפר-הפרה מטהר טמאי-מת אך מטמא את העוסקים בו — סמל למצווה שאין השכל משיגהּ. בבדיחות: 2284 2665
- פרו ורבו
- מצוות הרבייה — „פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ״ (בראשית א). בבדיחות: 705 849 1664 1715
- פרוזדור
- מסדרון, חדר-כניסה לפני החדר הפנימי. בבדיחות: 2310
- פרוספריטי
- שגשוג, מונח הכלכלה שרווח אז בבדיחות: 2635
- פרוע ראש
- ראש מגולה ולא מכוסה (נחשב לפריצות באישה נשואה). בבדיחות: 475
- פרוקורור
- התובע הכללי, התובע במשפט (לשון-לעז). בבדיחות: 2510
- פרוש מן האשה
- מתנזר מיחסי-אישות עם אשתו. בבדיחות: 1662
- פרושים
- תלמידים נשואים הפורשים מבתיהם ללימוד תורה מלא. בבדיחות: 2275
- פרט
- כלי מדרשי המוציא דבר מן הכלל הכללי (‚פרט ל-׳). בבדיחות: 2
- פרייה ורבייה
- מצוות הולדת ילדים. בבדיחות: 1011
- פריץ
- אציל פולני בעל אחוזה. בבדיחות: 43 308 684 821 956 992 1174 1910 1916 1918 1920 1921 2052 2094 3013
- פריצה
- צורת הנקבה של ״פריץ״ — אשת בעל-האחוזה הנוצרי, בת מעמד האצולה ובעלי-הקרקעות. בבדיחות: 43 44 1174 1279 1921 2052
- פרנס
- ראש הקהילה ומנהיגהּ, מן הנבחרים לנהל את ענייני הציבור. בבדיחות: 282 364 366 406 1338 1340 1798 2173 2336
- פרנסה כדי חיונה
- מחיה מספקת בבדיחות: 1250
- פרעו בישראל
- ערכו פוגרום בבדיחות: 3016
- פרפר
- מפרכס וגוסס; ׳עדיין מפרפרת׳ — עדיין נאבקת על חייה. בבדיחות: 1726
- פרק המוכר את הספינה
- פרק בתלמוד (בבא בתרא) העוסק בדיני מקח־וממכר ובדיני ספינות. בבדיחות: 383
- פרק משא
- ניב-נקייה: נפנה לצרכיו. בבדיחות: 729
- פרק שירה
- חיבור שבו כל ברואי-העולם ״משוררים״ פסוק מקראי ההולם אותם. בבדיחות: 499
- פרקדן
- שכוב על הגב, פנים כלפי מעלה. בבדיחות: 2160
- פרקו נאה
- הליכותיו והופעתו נאות בבדיחות: 2358
- פרקי-אבות
- מסכת-משנה ובה אמרות-מוסר וחכמה של חכמי-ישראל. בבדיחות: 2940
- פרקמטיא
- סחורה ומסחר; מילה ארמית-יוונית עתיקה לעסקי קנייה ומכירה. בבדיחות: 2
- פרש
- רוכב-סוס, חייל-פרשים. בבדיחות: 2257
- פרשה
- קטע התורה הנקרא בבית הכנסת בשבת, פרשת השבוע. בבדיחות: 15 77 130 165 180 448 453 476 537 538 689 965 970 975 1107 1182 1228 1557 1798 1814 2275 2583 3006 3094
- פרשה סתומה
- עניין סתום וקשה להבנה, חידה. בבדיחות: 180
- פרשת רחובות
- צומת-דרכים, מפגש רחובות. בבדיחות: 311
- פרתמים
- שרים, נכבדים ובני-מעלה. בבדיחות: 1122
- פשוט נבילה ואל תצטרך לבריות
- פתגם: מוטב לעסוק במלאכה נחותה ולהתפרנס בכבוד עצמי מלהיות תלוי בצדקת אחרים. בבדיחות: 2386
- פשט טלפיו
- מת; ביטוי על דרך ׳פשט את הרגל׳, מילולית — פשט את פרסותיו. בבדיחות: 843
- פשט יד לבריות
- חיזר על הפתחים בבדיחות: 1649
- פשט עורו
- ״פשט עורי מעלי״ — סחט אותי, עמד על המקח בקשיחות. בבדיחות: 280
- פשטידה
- מאכל יהודי אפוי (קוגל), אופייני לסעודת השבת. בבדיחות: 291 631 798 818 820 1242 1425 1736 1776
- פשיטות
- פשטות, דבר מובן-מאליו. בבדיחות: 395
- פשפש (מזיק)
- חרק טפיל קטן השורץ במיטות ובדירות. בבדיחות: 2867
- פשפש במעשיו
- בדק וחיטט במעשיו לשם חשבון-נפש ותשובה. בבדיחות: 320
- פשתני
- סוחר פשתן בבדיחות: 1665
- פת בסל
- ניב תלמודי: נוחות מי שצרכיו מצויים לו בהישג-יד (׳לחם בסל׳). בבדיחות: 1531
- פת עכו״ם
- לחם שאפה גוי, שיראי שמים נמנעים ממנו כחומרה. בבדיחות: 1686
- פתותי-חזה
- נתחי בשר-חזה, ממעדני סעודת השבת. בבדיחות: 820
- פתח עיניים
- צירוף מקראי (בראשית לח) למקום מושב בצד הדרך, צומת שעוברים בו רבים. בבדיחות: 313
- פתי
- תמים ונאיבי, מי שמאמין לכל דבר. בבדיחות: 53 179 499 551 696 842 868 1010 1084 1491 1979 2238 2574 2681 2974
- פתיתים
- מרגליות-בצק זעירות מבושלות („פארפעל״ ביידיש). בבדיחות: 834
- פ״נ
- ראשי-תיבות ׳פה נטמן׳ או ׳פה נקבר׳, פתיחת כתובת-מצבה. בבדיחות: 3160
צ
- צא וספר לגויים
- ניב — ״ספר את הכזב למי שיאמין; אנו יודעים אחרת״. בבדיחות: 1405
- צאינה וראינה
- עיבוד התורה ביידיש לנשים. בבדיחות: 975
- צאת הכוכבים
- רדת-הלילה, צאת שלושה כוכבים (סוף-היום ההלכתי). בבדיחות: 1751
- צבעו של עשו
- אדום, הצבע המזוהה עם עשו ועם עולם הגויים. בבדיחות: 1825
- צדקה
- נתינה לעניים, מצוות העזרה לנזקקים. בבדיחות: 2375
- צה"ר
- ראשי-תיבות ׳ציונים-רוויזיוניסטים׳, מפלגה ציונית ימנית. בבדיחות: 2641
- צהבו פניו
- פניו הוארו והאירו משמחה. בבדיחות: 30 42 58 175 347 378 394 846 923 970 984 1021 1045 1097 1178 1192 1318 2546 2614
- צהוב
- עוין ושונא; ׳נעשה צהוב לו׳ — נעשה עוין כלפיו. בבדיחות: 2016
- צהובים זה לזה
- עוינים ושונאים זה את זה. בבדיחות: 2470
- צו לביתך
- לשון מקראית: ערוך את ענייניך כי תמות (דברי ישעיהו לחזקיהו הגוסס). בבדיחות: 341
- צוהל
- משמיע את קול הסוס. בבדיחות: 517
- צוואת רבי יהודה החסיד
- אוסף מנהגים ואזהרות המיוחס לרבי יהודה החסיד (כגון שלא יישא חתן שם כשם חותנו). בבדיחות: 1507
- צולע על ירכו
- ביטוי מקראי: פוסח ברגלו, נכה-רגל. בבדיחות: 1472
- צום גדליה
- יום-צום (ג׳ בתשרי) לזכר רצח גדליה בן-אחיקם, שחתם את שארית האוטונומיה היהודית אחרי חורבן בית-ראשון. בבדיחות: 1744
- צורבא מרבנן
- תלמיד-חכם צעיר וחריף (ארמית). בבדיחות: 2332
- צורך קטן
- לשון-נקייה: נפנה למתן-שתן. בבדיחות: 1109
- צורכי-העדה
- צורכי הציבור בבדיחות: 327
- צורף
- אומן העובד בזהב ובכסף. בבדיחות: 2039
- צורת הפתח
- מבנה-פתח הלכתי (שני עמודים וחוט מעליהם) ליצירת מחיצת-עירוב. בבדיחות: 1879
- ציבי
- מילה ארמית: עצים, עצי-הסקה. בבדיחות: 2289
- צידד את עצמו
- נטה הצידה לפַנות דרך בבדיחות: 2531
- צידה לדרך
- מזון שלוקחים לדרך. בבדיחות: 298
- ציוני
- תומך בתנועה הציונית לשיבת היהודים לארץ ישראל. בבדיחות: 1982 2591 2594 2595 2601 2605 2655 2664 2670 2977 3096
- צייקן
- ביידיש: קמצן, צר־עין; ׳צייקנית׳ — קמצנית. בבדיחות: 353
- צייקנית
- קמצנית בבדיחות: 353
- ציציליסט
- סוציאליסט (בהגייה עממית). בבדיחות: 151
- ציצליסט
- „סוציאליסט‟ בהיגוי יהודי-עממי משובש; השיבוש מלגלג על המונח הלועזי ועל נושאיו. בבדיחות: 151
- ציקלון
- תרמיל בבדיחות: 2833
- ציר של קישואים
- מי הכבישה של מלפפונים חמוצים בבדיחות: 1296
- ציר-אמונים
- שליח נאמן. בבדיחות: 2038
- צלותא
- ארמית — תפילה. בבדיחות: 608
- צלם
- פסל או צלב נוצרי המשמש לפולחן. בבדיחות: 1997
- צלם אלוהים
- התפיסה שהאדם נברא בצלם האל, ובכלל זה צורתו (כגון הזקן). בבדיחות: 1684
- צמל
- קמל, נבל והזדקן. בבדיחות: 3029
- צנה
- קור. בבדיחות: 518
- צנון וחזרת
- מאכלי עניים זולים וחריפים בבדיחות: 2992
- צנזור
- הממונה על הצנזורה, הבודק תכנים ומתיר או פוסל אותם. בבדיחות: 1408 1436 1437 1438 2067 2485 2588
- צנזורה
- בקרה ופיקוח על תכנים לפני פרסומם, בעיקר מטעם השלטון. בבדיחות: 2485
- צפיחית בדבש
- מאכל מתוק; על שם טעם המן ׳כצפיחית בדבש׳ (שמות טז). בבדיחות: 2863
- צר
- מצייר, יוצר צורה בבדיחות: 1693
- צר צורה
- צייר דיוקן או תמונה. בבדיחות: 2496
- צרה בו עינה
- קצה נפשה בו, נעשתה צרת עין כלפיו בבדיחות: 243
- צרת רבים חצי נחמה
- פתגם: צרה המשותפת לרבים קלה יותר לשאתהּ. בבדיחות: 1882
ק
- קא חייך
- ארמית: צוחק בבדיחות: 1747
- קאדי
- שופט מוסלמי. בבדיחות: 1317
- קאזינו
- בית-קפה ובידור על שפת-הים (הקזינו של תל-אביב). בבדיחות: 3151
- קב (מידה)
- מידת-נפח עתיקה; ׳קבים׳ משמש כאן כמדד פיגורטיבי. בבדיחות: 1537
- קב חרובין
- מנת מזון דלה, סמל לעוני ולמחיה מצומצמת (לשון חז״ל). בבדיחות: 2615
- קבורת חמור
- ניב: קבורה משפילה ובזויה (כקבורת בהמה). בבדיחות: 2479
- קבלה בידינו
- מסורת המקובלת בידינו מדורות. בבדיחות: 1547
- קבלה היתה בידי
- מסורת שנמסרה לו איש מפי איש בבדיחות: 894
- קבע עתים
- הקדיש זמנים קבועים ללימוד תורה. בבדיחות: 1822
- קבעת עתים לתורה
- ׳האם הקצבת זמנים קבועים ללימוד-תורה?׳ — משאלות הדין השמימי. בבדיחות: 2161
- קבצן נוסח חדש
- שנורר מודרני בלבוש אדון: „צילינדר” הוא מגבעת גבוהה מהודרת, „אבוב” — כלי נשיפה בבדיחות: 306
- קבר ישראל
- קבורה כדין בבית קברות יהודי. בבדיחות: 2126
- קדח
- בער מכעס בבדיחות: 298
- קדיש
- תפילת שבח לאל, הנאמרת בין השאר בידי האבל לזכר הוריו שנפטרו. בבדיחות: 30 171 431 601 671 982 1233 1688 2089
- קהילה קדושה
- כינוי מכובד לקהילה יהודית. בבדיחות: 2105
- קהילת קודש
- קהילה יהודית (ק״ק בראשי תיבות). בבדיחות: 586
- קהתה עליה רגל
- נרדמה לה הרגל בבדיחות: 2906
- קוגל
- מאפה יהודי אפוי (מאטריות או מתפוחי-אדמה). בבדיחות: 291
- קודש הקדשים
- החדר הפנימי והמקודש ביותר בבית-המקדש. בבדיחות: 3111
- קודשא בריך הוא
- ביטוי ארמי שמשמעו „הקדוש-ברוך-הוא״. בבדיחות: 674
- קולר
- עול-צוואר, רצועה כבדה (מטפורה לעול הנישואין). בבדיחות: 1465
- קומוניסטון
- צורת זלזול: קומוניסט קטן בבדיחות: 2803
- קומיסריון
- משרד-ממשלה סובייטי. בבדיחות: 2821
- קומסומול
- ברית הנוער הקומוניסטי בברית המועצות. בבדיחות: 2833
- קונגרס ציוני
- הכינוס המרכזי של ההסתדרות הציונית. בבדיחות: 2605
- קונדוקטור
- מבקר הכרטיסים ברכבת (מילה לועזית). בבדיחות: 744 745 746 747 748 749 751 759 760 1073 1333 1901 1933 2043 2119 2199 2801 2810
- קונדיטוריה
- מאפייה-ממתקייה. בבדיחות: 809
- קונוסמנט
- שטר מטען, מסמך המעיד על משלוח סחורה. בבדיחות: 2786
- קונטר-רבולוציה
- תנועה או פעולה נגד המהפכה (לועזית). בבדיחות: 2816
- קונטרבנדה
- סחורת-הברחה, סחורה אסורה (לעז). בבדיחות: 2050
- קונטרול
- המפקח הבכיר הבודק את כרטיסי-הנוסעים ברכבת (קונטרולר). בבדיחות: 744
- קונם עלי
- לשון נדר בבדיחות: 766
- קוסטר
- גובה-מס או משרת-הוצאה-לפועל. בבדיחות: 370
- קוסטרים
- משרתי הקהל, גובים המוציאים לפועל בבדיחות: 370
- קופה
- תיבת כסף או קופסה לשמירת ממון ולצדקה. בבדיחות: 163 164 216 228 234 326 329 728 743 763 807 934 969 978 2964 3166
- קופה של ברזל
- כספת, תיבת מתכת לשמירת ממון בבדיחות: 216
- קופיץ
- סכין-קצבים כבדה וגדולה. בבדיחות: 1167
- קופצים
- לקוחות להוטים לקנות סחורה. בבדיחות: 88
- קופת הקהל
- קופת הכספים והצדקה של הקהילה. בבדיחות: 2173
- קופת מילווה
- בית עבוט או אגודת הלוואה, שבו ממשכנים חפצים תמורת הלוואת כסף. בבדיחות: 3166
- קופת רבי מאיר בעל-הנס
- קופת-צדקה המוקדשת לתנא רבי מאיר, שתורמים לה כסגולה למציאת אבידה ולהצלה. בבדיחות: 978
- קופת-צדקה
- תיבת-נדבות לאיסוף כספי-צדקה. בבדיחות: 1035
- קוצץ בנטיעות
- כינוי לכופר ולמומר, על שם אלישע בן אבויה (׳אַחֵר׳) שנטש את האמונה. בבדיחות: 1853
- קורא
- בעל-הקריאה בתורה בבדיחות: 1204
- קורנס
- פטיש; כאן בהשאלה — הלב הולם כפטיש. בבדיחות: 1279
- קושט אמרי אמת
- מליצה: דברי אמת לאמיתם בבדיחות: 1033
- קושיה
- שאלה קשה או בעיה המתעוררת בלימוד. בבדיחות: 100 400 461 476 486 862 878 1010 1188 1192 1260 1280 1301 2104 2195 2196 2208 2215 2426 2700 2879
- קותל
- נתח-בשר (׳קותל של חזיר׳ — חתיכת בשר-חזיר). בבדיחות: 821
- קותל של חזיר
- נתח בשר חזיר בבדיחות: 821
- קותלי-חזיר
- נתחי בשר-חזיר (מאכל לא-כשר). בבדיחות: 1425
- קטיגור
- מלאך-המקטרג, התובע בבית-הדין של מעלה. בבדיחות: 3008
- קטיגוריה
- (יוונית) דברי-תביעה והאשמה; מי שמקטרג ומאשים. בבדיחות: 589
- קטלן
- מי שנשותיו מתות בזו אחר זו, ולפי ההלכה אסור לו לשאת עוד. בבדיחות: 1587
- קטן
- ילד שטרם הגיע לגיל המצוות ופטור מקיומן. בבדיחות: 2695
- קטני-אמנה
- מי שאמונתו פחותה, ספקן. בבדיחות: 508
- קיבה קבלנית
- קיבה המקבלת עליה כל כמות, כקבלן בבדיחות: 283
- קידוש-לבנה
- ברכת הלבנה המתחדשת, טקס תפילה קצר הנאמר בלילה תחת כיפת השמיים. בבדיחות: 196 590 1056 1898 2454
- קידושא רבה
- קידוש שחרית של שבת, הנאמר על יין לפני הסעודה. בבדיחות: 874
- קידושי טעות
- קידושין שנעשו במצג-שווא והניתנים לביטול. בבדיחות: 1561
- קיטון
- תא או חדר קטן. בבדיחות: 628
- קיטע שתי רגליו
- מי ששתי רגליו נקטעו והוא נסמך על קביים בבדיחות: 2178
- קיימא לן
- בארמית: 'מקובל עלינו', 'כך נפסק להלכה' — פתיח תלמודי. בבדיחות: 13 115 126 210 236 662 855 878 1050 1343 1421 1923 2113 2136 2879
- קיימו וקיבלו
- לשון מגילת אסתר: קיבלו על עצמם את הגזרה במלואה בבדיחות: 1606
- קילוח
- סילון או זרם (כאן של שתן). בבדיחות: 1127
- קילוס
- שבח והלל. בבדיחות: 1435
- קילקול המידות
- השחתת המוסר בבדיחות: 2566
- קילקי של שערות
- פקעת שערות בבדיחות: 777
- קילקלו עם
- לשון נקייה: חטאו עם בבדיחות: 1050
- קיסר
- מלך-מלכים, שליט אימפריה (כניקולאי או וילהלם). בבדיחות: 546 553 1112 1286 1385 1915 1996 2104 2113 2510 2572 2573 2578 2582 2586 2744 2745 2752 2757 2760 2761 2772 2957
- קיצבה ידועה
- קצבה קבועה — סכום מוקצב הניתן למחיה דרך קבע. בבדיחות: 2522
- קיצץ בכתובים
- קטע פסוקים וציטט אותם באמצע, בלא הקשרם המלא. בבדיחות: 676
- קל-וחומר
- היסק לוגי מן הקל אל החמור — אם דבר נכון במקרה הקל, ודאי במקרה החמור. בבדיחות: 135 147 198 333 334 416 642 838 1087 1215 1329 2145 2206 2210 2220 2318 2342 2401 2406 3040
- קל-עולם
- אדם קל-דעת ופוחז. בבדיחות: 1750
- קלוזטים
- בתי-שימוש מודרניים בתוך הבית (water closet), שהחליפו את בית-הכיסא הישן שבחצר בבדיחות: 693
- קלושה
- חלשה, דלה בבדיחות: 2536
- קלחים
- גבעולי הירק בבדיחות: 1350
- קלע
- יורה קולע, צלף. בבדיחות: 2271
- קמה
- תבואה עומדת בשדה בטרם קצירה. בבדיחות: 1321
- קמחא דפסחא
- מילים ארמיות: ״קמח של פסח״ — שם נוסף למגבית מעות-החיטים. בבדיחות: 329
- קמעה
- מעט, במידה מועטת. בבדיחות: 478
- קנאין
- קנאים הפוגעים בעבריין בשם הדת (׳קנאין פוגעין בו׳). בבדיחות: 617
- קנה
- קנה-הנשימה, אחד משני הסימנים שחותך השוחט בשחיטה כשרה. בבדיחות: 494
- קנה לו שביתה
- השתקע דרך קבע בבדיחות: 244
- קנה שביתה
- ניב שמשמעו השתכן והתאכסן במקום בקביעות. בבדיחות: 244
- קנטוניסט
- יהודי שנחטף בילדותו לצבא הצאר בימי ניקולאי הראשון ושירת בו עשרות שנים. בבדיחות: 1193
- קניידלך
- יידיש — כופתאות-מצה לפסח. בבדיחות: 818
- קנים
- גבעולים בבדיחות: 387
- קסדור
- גובה מסים מטעם הרשות. בבדיחות: 2353
- קסרקטין
- מילה לועזית עתיקה (קסרנה) למשכן חיילים — מחנה או צריף צבא. בבדיחות: 6 2718 2720 2722 2726 2727 2767 3038
- קערה
- צלחת-מגבית לאיסוף תרומות (כאן ליישוב ארץ-ישראל). בבדיחות: 2591
- קפידה
- הקפדה, רוגז וכעס. בבדיחות: 1485
- קפלוט
- כרישה, מין בצל, בלשון חכמים בבדיחות: 2859
- קפלוטה
- מצנפת או כיסוי-ראש של אישה. בבדיחות: 1057
- קפצה עליו זיקנה
- ניב: הזיקנה באה עליו בבת-אחת. בבדיחות: 932
- קפרל
- רב-טוראי, דרגה צבאית נמוכה. בבדיחות: 2721
- קצה נפשו
- נמאס לו עד גועל, מאס בדבר. בבדיחות: 777
- קצפ
- כינוי-גנאי (בפי יהודים) לרוסי. בבדיחות: 1932
- קצרה נפשו
- אזלה סבלנותו, נמאס לו והתרגז. בבדיחות: 136
- קצת בממונך
- חוס על כספך בבדיחות: 2608
- קצתי בחיי מפני בנות חת
- דברי רבקה (בראשית כז, מו), שמאסה בחייה בגלל הנשים החִתיות בנות הארץ בבדיחות: 3046
- קקאו של ון-הוטן
- פרסומת נפוצה לקקאו ההולנדי המפורסם בבדיחות: 1007
- קרא למאניה מכבדותי
- מימרה תלמודית: רבי יוחנן כינה את בגדיו ׳מכבדַי׳, שהם מכבדים את לובשם (ארמית). בבדיחות: 2500
- קראי
- בן הזרם הקראי, הכופר בתורה-שבעל-פה ומקבל רק את המקרא. בבדיחות: 2247
- קרבון
- רובל, בלשון-העם. בבדיחות: 119
- קרבונים
- רובלים, בכינוים העממי בבדיחות: 119
- קרבן מנחה
- סידור תפילה עממי שהיה נפוץ בעיקר בידי נשים. בבדיחות: 976
- קרבן-תודה
- קרבן שלמים שהובא במקדש בלוויית לחם, להודיה על נס. בבדיחות: 578
- קרוא
- מוזמן, אורח שהוזמן לאירוע. בבדיחות: 1940
- קרוב למלכות
- מקורב לשלטון בבדיחות: 3050
- קרון-הרסטורן
- קרון-המסעדה של הרכבת בבדיחות: 1951
- קריאת שמע שעל המיטה
- אמירת ״שמע ישראל״ ותפילות נוספות לפני השינה. בבדיחות: 2132
- קריעה
- קריעת פיסת בגד לאות אבל על מת, כמנהג היהודי. בבדיחות: 1603
- קריש
- מאכל קרוש מרגלי-עגל (פֶּצֶ׳ה). בבדיחות: 820
- קרן הצבי
- ״הניח מעותיו על קרן-הצבי״ — איבד את כספו ללא סיכוי להשיבו. בבדיחות: 230
- קרן קיימת
- הקרן-הקיימת-לישראל, שרכשה אדמות ביישוב היהודי בארץ. בבדיחות: 2609
- קרע
- קריעת הבגד לאות אבל על המת. בבדיחות: 3080
- קרע קברים
- לפקוד קברי-מתים ולהתפלל שם לרפואה (מנהג-עם). בבדיחות: 951
- קרעכץ
- יידיש — אנחה, גניחה. בבדיחות: 938
- קרעפלאך
- יידיש: כיסוני-בצק ממולאים בשר, נאכלים בימים מסוימים. בבדיחות: 832
- קרפיף
- חצר אחורית או מגרש סגור מאחורי הבית. בבדיחות: 1617
- קרקפתא דלא מנח תפילין
- ׳גולגולת שלא הניחה תפילין׳ — כינוי תלמודי לחוטא חמור. בבדיחות: 1781
- קרתני
- בן עיירה קטנה ('קֶרֶת' = עיר קטנה) — איש-כפר תמים ולא-מנוסה אל מול 'יושב הכרך' המתוחכם. הכינוי נושא נימה של פרובינציאליות ותמימות, ולעיתים יומרה להידמות לבן-הכרך. ניגודו: 'יושב כרך'. בבדיחות: 8 25 26 82 85 714 715 716 717 718 720 721 722 723 725 726 727 728 729 730 732 733 734 735 736 737 760 762 766 808 922 929 1000 1004 1008 1287 1359 1368 1522 1523 1739 1824 1877 2751 2947 2955 2958 2975 3066 3100
- קשה עורף
- עיקש וסרבן, שאינו זז מדעתו (כינוי משה לישראל). בבדיחות: 3116
- קשה שוטה מרשע
- פתגם: נזקו של הטיפש קשה מנזקו של הרשע, שכן הוא פוגע בתום־לב. בבדיחות: 1153
- קשי-עורף
- עקשנים וסרבנים (כינוי מקראי לישראל). בבדיחות: 2020
- קשר של קיימא
- קשר קבוע ועמיד; ובהשאלה — קשר בר-קיום ומחזיק-מעמד. בבדיחות: 1452
- קתדרה
- כיסא-פרופסורה, משרת-הוראה אקדמית בכירה. בבדיחות: 1435
ר
- ראי
- מראָה בבדיחות: 1954
- ראיית כלה
- מפגש לראיית הכלה לפני האירוסין. בבדיחות: 3021
- ראינוע
- קולנוע (לועזי ישן). בבדיחות: 2898
- ראש המדינה
- רב ראשי של מחוז או של איזור שלם. בבדיחות: 1504
- ראש-חודש
- היום הראשון של החודש העברי, יום בעל מעמד מיוחד. בבדיחות: 173 590 1183 1227 1241 1681 1785 2189
- ראש־דוכנא
- עוזרו של מלמד ב„חדר" בבדיחות: 1106
- ראשון בראשון
- מונח קרבת-משפחה: הדרגה הקרובה ביותר. בבדיחות: 181
- רב חובל
- מפקד-הספינה, קברניט. בבדיחות: 1539
- רב מטעם
- רב הממונה בידי השלטון (לרוב משכיל), להבדיל מן הרב המסורתי שבחרה הקהילה. בבדיחות: 449 450 451 452 1622 2384
- רב-דוקטור
- רב מן הזרם המודרני בעל תואר דוקטור, שהיהדות המסורתית בזה לו. בבדיחות: 453 454 455 458 942 1814
- רבב
- כתם שומן או לכלוך. בבדיחות: 2855
- רבותא
- ׳חידוש או הישג גדול׳ (ארמית). בבדיחות: 2871
- רבי יהודי
- פנייה מקובלת ליהודי שאין יודעים את שמו בבדיחות: 35 41 223 268 269 285 289 333 345 717 763 959 1135 1200 1208 1243 1353 2170 2843 2975
- רבי קורח
- כינוי לעשיר קמצן, על שם קורח המקראי שנעשה באגדה סמל עושר („עשיר כקורח") בבדיחות: 2968
- רבנים דוקטורים
- רבנים רפורמים בעלי תואר אקדמי, שעסקו ב"תיקון" הסידור וקיצורו בבדיחות: 1262
- רבנית
- אשת הרב. בבדיחות: 39 378 379 380 381 382 387 397 410 413 999 1052 1140 1229 1324 1527 1557 1558 1561 1599 1631 2133 2255 2268 2342 2428 3001 3005 3042
- רבע חמאה
- רבע ליטרא, כמות זעומה בבדיחות: 2854
- רגל
- אחד משלושת חגי העלייה לרגל: פסח, שבועות וסוכות. בבדיחות: 413
- רגע כמימרה
- כהרף עין בבדיחות: 3003
- רדד
- יריעת-בד או ברזנט לכיסוי. בבדיחות: 2900
- רדופה לבקר
- מרבה לבקר בבדיחות: 2550
- רואה עולמי בחיי
- זוכה ליהנות מטובו של עולם בעודי חי. בבדיחות: 195
- רואה תעלומות
- מי שצופה בנסתרות; חוזה ובעל-עין-רואה. בבדיחות: 749
- רובא גנבי ישראל נינהו
- מאמר חז״ל-ארמי (המשמש בענייני חזקה): „רוב הגנבים — ישראל הם״. בבדיחות: 1344 1345
- רובריקה
- משבצת או שדה בטופס (לועזי). בבדיחות: 2078
- רוח המקום נוחה הימנו
- ביטוי: ה׳ (והבריות) מרוצים ממנו. בבדיחות: 2331
- רוח נקי
- ריווח נקי בבדיחות: 423
- רוכל
- סוחר נודד המוכר סחורה קטנה מבית לבית או בשוק. בבדיחות: 6 41 969 994 1317 1921 1952 1953 1963 1964 2076
- רופא אליל
- מרפא מתחזה ושרלטן, רופא הבל. בבדיחות: 896
- רופא למחלות-נשים
- גינקולוג בבדיחות: 1540
- רופא סניטרי
- רופא התברואה מטעם הרשות, שתקנותיה חייבו בית כיסא בכל בית בבדיחות: 2845
- רזין דרזין
- ארמית: ‚סודות שבסודות׳ — רזי-קבלה עמוקים. בבדיחות: 652
- רחמנא
- ׳הרחמן׳ — כינוי ארמי לאלוהים. בבדיחות: 175 201 518 593 718 815 985 1220 1478 2056 2134 2417 2717
- רחמנא ליבא בעי
- ביטוי תלמודי-ארמי: „הקדוש-ברוך-הוא חפץ בלב״ — העיקר הוא כוונת-הלב. בבדיחות: 1824
- רחמנים בני רחמנים
- כינוי לעם ישראל, המדגיש את מידת הרחמים כתכונה מורשת. בבדיחות: 1373
- רחפו עצמותיה
- רעדו עצמותיה מרוב פחד וזעזוע. בבדיחות: 2715
- ריב הלשונות
- הפולמוס בין דוברי העברית לדוברי היידיש על מעמד הלשונות. בבדיחות: 2956
- ריב ומדון
- מריבה, קטטה וסכסוך. בבדיחות: 1996
- ריבונו של עולם
- פנייה לאלוהים: ׳אדון העולם׳. בבדיחות: 198 998 1151 1159 1176 1279 1431 1553 1579 1581 1643 1833 2049 2050 2645 2783 2952
- ריבוני
- אדוני; לשון פנייה מכובדת לאדון. בבדיחות: 156
- ריבית קצוצה
- ריבית קבועה ומפורשת מראש, האסורה בתורה. בבדיחות: 70
- ריחיים על צווארי
- ביטוי לנטל כבד (אבן-רחיים תלויה על הצוואר). בבדיחות: 1467
- ריינש
- מטבע — גילדן רייני ששימש באירופה. בבדיחות: 1504
- רינטה
- קצבה או פנסיה, הכנסה קבועה וסדירה. בבדיחות: 2539
- רינן
- דיבר בגנותו של מישהו בלחש, הפיץ עליו שמועה רעה. בבדיחות: 163
- ריצף
- כיסה רצפה באבנים או במרצפות. בבדיחות: 337
- ריש-גלי
- בגלוי ובפרהסיה (ארמית). בבדיחות: 478
- רליגיה
- "דת" בלעז בבדיחות: 2669
- רמש
- חרק או יצור-זוחל קטן. בבדיחות: 1604
- רסוק אברים
- שבור ומרוסק לאיברים; ״תקיעות רסוקות״ — קולות שבורים ומקוטעים. בבדיחות: 450
- רע
- חבר קרוב, ידיד (לשון גבוהה). בבדיחות: 59
- רע לבריות ורע למקום
- רשע כלפי בני-אדם וכלפי אלוהים כאחד בבדיחות: 1433
- רעף
- אריח חרס לכיסוי גג. בבדיחות: 1586
- רפאים
- רוחות-המתים וצללי-השאול. בבדיחות: 917
- רפסודה
- משטח-עצים צף המשמש להובלת בולים על נהר. בבדיחות: 231
- רץ
- שליח-מרוצה הנושא הודעות במהירות. בבדיחות: 2057
- רצה לסוטרני חמש
- חמש סטירות בבדיחות: 1920
- רצונו של אדם הוא כבודו
- מאמר: יש לכבד את רצונו ומנהגיו של אדם. בבדיחות: 262
- רקיקי-ביצים
- מאפים דקים מבצק ביצים. בבדיחות: 820
- רקק
- ירק, פלט רוק מפיו כמחווה של מיאוס. בבדיחות: 187 641 688 759 795 856 922 985 988 1132 1193 1351 1381 1429 1522 1840 2055 2646 2859 2873 2973 3066 3137
- רקקית
- ספל-רקיקה, מרקקה. בבדיחות: 988
- רשות היחיד
- תחום פרטי וסגור (מושג בדיני הוצאה בשבת). בבדיחות: 1877
- רשכבה״ג
- ראשי-תיבות ״רבן של כל בני-הגולה״ — תואר-כבוד רבני עליון. בבדיחות: 1519
- רשע
- אדם רע; אחד מארבעת-הבנים שבהגדה. בבדיחות: 1881
- ר״ט
- רייכסטאלר, מטבע כסף גרמני. בבדיחות: 2266
ש
- ש"י עולמות
- 310 עולמות (ש״י = 310), השכר לכל צדיק לעתיד-לבוא. בבדיחות: 1891
- שאהיה כפרתך
- נוסח מסירות מקובל: שאטול על עצמי את הרעה המיועדת לך בבדיחות: 1579
- שאול
- מקום המתים בעולם התחתון לפי המקרא. בבדיחות: 2245
- שאלה
- כאן — שאלת-כשרות המובאת לרב להכרעה. בבדיחות: 1240
- שאלה אגררית
- סוגיית רפורמת-הקרקעות והבעלות על אדמה (פוליטיקה רוסית בת-הזמן). בבדיחות: 1585
- שאלת הריאה
- בדיקת ריאתה של בהמה שחוטה, שלפיה נקבע אם היא כשרה או טרפה בבדיחות: 399
- שאלת-חלום
- מנהג קבלי לשאול שאלה לפני השינה ולקבל מענה בחלום. בבדיחות: 1728
- שארית-הפליטה
- השריד שנותר; כאן רכושו הדל של אדם. בבדיחות: 2607
- שב ואל תעשה עדיף
- כלל הלכתי: עדיפה ההימנעות מן המעשה על פני עשייה. בבדיחות: 137
- שבועה
- הצהרה חגיגית בשם ה׳; בדין, הכופר בחוב עשוי להתחייב להישבע ואז להיפטר. בבדיחות: 91 119 120 2073 2694 2710 2715
- שבועה בנקיטת חפץ
- שבועה חמורה שנשבעים כשאוחזים בחפץ קדוש בבדיחות: 1042
- שבועת שווא
- שבועת-שקר; נשיאת שם-ה׳ לבטלה. בבדיחות: 119
- שבות
- מלאכה האסורה בשבת מדברי חכמים ולא מן התורה. בבדיחות: 2055
- שבחי צדיקים
- ז׳אנר סיפורי-המופת על הצדיקים והרביים. בבדיחות: 591
- שבירת הכלים
- מושג מן הקבלה (שלב בבריאה שבו נשברו ה„כלים״); ובהשאלה — מצב-רוח של משבר ועצבות. בבדיחות: 2134
- שבירת קדירות
- מנהג שבירת כלי חרס בעת כתיבת התנאים, לסימן גמירת הקשר. בבדיחות: 1486
- שבעה טובי העיר
- הנהגת הקהילה בבדיחות: 1033
- שבעת טובי-העיר
- מועצת נכבדי-העיר הרשמית. בבדיחות: 1728
- שברתי לו ידיו ורגליו
- היהודי שבר את צלב הזהב, ועליו דמות הצלוב, ומכר את המתכת בבדיחות: 2029
- שבת בראשית
- השבת שאחרי שמחת-תורה, שבה מתחילים מחדש בקריאת פרשת בראשית. בבדיחות: 2369
- שבת היא מלמכור
- על משקל לשון חז"ל "שבת היא מלזעוק" בבדיחות: 1263
- שבת מברכים
- השבת שלפני ראש חודש, שבה מברכים בבית הכנסת את החודש הבא. בבדיחות: 1053
- שבת שבתון
- כינוי לשבת וליום הכיפורים, יום של שביתה גמורה ממלאכה. בבדיחות: 1773
- שבת שירה
- השבת שבה קוראים בתורה את שירת הים. בבדיחות: 1116
- שבתאות
- תנועת-המשיחיות של שבתי-צבי, שנחשבה כפירה. בבדיחות: 2261
- שבתאי
- מאמין בשבתי-צבי (כת שנרדפה ככופרת). בבדיחות: 2261
- שגרון
- מחלת מפרקים כואבת, ראומטיזם. בבדיחות: 3095
- שגרונה
- שיגרון, ראומטיזם, שלחות מחמירה אותו בבדיחות: 3095
- שדכנית
- מתווכת-שידוכים, אישה העוסקת בשידוכים. בבדיחות: 1517
- שה"י פה"י
- ראשי תיבות: "שבת היום, פסח היום" — תירוצי דחייה שנועדו למשוך זמן בלי לומר לא (היום אי־אפשר — שבת; מחר אי־אפשר — פסח…). בהשאלה: דבר ריק, של מה־בכך, שאין מאחריו כלום. בבדיחות: 2629
- שה״י פה״י
- סכום זעום וחסר-ערך, פרוטות. בבדיחות: 2629
- שובר
- קבלה, מסמך המאשר תשלום או פירעון-חוב. בבדיחות: 2892
- שווא
- סימן-ניקוד של שתי נקודות זו מעל זו, המורה על היעדר תנועה. בבדיחות: 2420
- שוור
- לוליין-קרקס, אקרובט על מיתקנים. בבדיחות: 2751
- שוחט
- מי שמוסמך לשחוט בעלי חיים לאכילה לפי ההלכה. בבדיחות: 248 400 448 493 494 495 496 497 513 514 607 1087 1250 1429 1691 1980 2381
- שוחט ובודק
- מי ששוחט בהמות ועופות ובודק שאין בהם טריפה (שו״ב). בבדיחות: 514
- שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים
- פסוק ממשלי (כו, ג): יש טיפשות שאין לה תקנה אלא במקל ובעונש. בבדיחות: 1083
- שוטה
- טיפש; ובהלכה, מי שאינו בר-דעת. בבדיחות: 505
- שוטה שבשוטים
- הטיפש הגדול ביותר. בבדיחות: 1331
- שולי-קדירה
- תחתית סיר-הבישול המושחרת בפיח, דימוי שגור לשחרות. בבדיחות: 155
- שום למגיפה
- סגולה עממית בבדיחות: 1042
- שומו שמים
- קריאת-תדהמה: ‚השתוממו, שמים!׳ בבדיחות: 1142
- שומע כעונה
- כלל הלכתי: השומע ברכה או תפילה נחשב כמי שאמרהּ בעצמו. בבדיחות: 137
- שומר פתאים ה׳
- פסוק (תהילים קטז) המבטא ביטחון תמים שה׳ שומר על הפשוטים שאינם נזהרים. בבדיחות: 174 1113
- שופך דמים
- רוצח, מי שהורג בני אדם. בבדיחות: 2805
- שופרא שבשופרא
- ארמית: המשובח שבמשובח בבדיחות: 34
- שופרו של משיח
- התקיעה הגדולה המבשׂרת את בוא המשיח והגאולה (ישעיהו כז). בבדיחות: 2590
- שופרי דשופרי
- ארמית: המשובח שבמשובח בבדיחות: 1359
- שוק
- חלק-הרגל שבין הברך לקרסול (׳עצם השוק׳). בבדיחות: 2461
- שור המועד
- שור שנגח שלוש פעמים והוחזק כמזיק, שבעליו חייב מלא בנזקיו. בבדיחות: 513
- שורי־מרבק
- שוורים מפוטמים באבוס (מלשון המקרא, „עגל מרבק") בבדיחות: 3138
- שושבינים
- מלווי החתן והכלה אל החופה. בבדיחות: 2128
- שושנה
- דלקת-עור אדומה ונפוחה (אריזיפלס, ׳ורד׳). בבדיחות: 921
- שו״ת
- ספר ובו שאלות הלכתיות ותשובותיהן (״שאלות ותשובות״). בבדיחות: 65
- שחוטי חוץ
- איסור התורה לשחוט קודשים מחוץ לעזרת בית המקדש. בבדיחות: 493
- שחון
- יבש וחסר-גשמים; ׳שנה שחונה׳ — שנת-בצורת. בבדיחות: 1790
- שחוף
- כחוש וחולני, חולה-שחפת. בבדיחות: 2779
- שחיטה
- המתת בעל חיים לאכילה כדין, בידי שוחט מוסמך. בבדיחות: 400 492 493 496 1087 1088 1488 1854 2281 2423 2668
- שחיטה ובדיקה
- לפי ההלכה שוחטים תחילה ואחר כך בודקים את הריאה ושאר האיברים אם הבהמה כשרה בבדיחות: 1087 1088 1854
- שחפת
- מחלת-ריאות קטלנית (שׁחפת, ׳ישחף׳ — יחלה בה). בבדיחות: 557
- שחקני פורים
- שחקנים שהציגו מחזות היתוליים בפורים (פּורים-שפּיל). בבדיחות: 1310
- שחרית
- תפילת הבוקר. בבדיחות: 381 620 666 734 874 1118 1200 1202 1209 1212 1226 1339 1406 1503 1779 1842 1847 2424 2455 2827 2844 2873
- שטעטל
- עיירה יהודית קטנה במזרח אירופה. בבדיחות: 2056
- שטר
- מסמך התחייבות לתשלום, כעין המחאה דחויה; ׳שטר שעבר זמנו׳ הוא חוב שמועד פירעונו חלף. בבדיחות: 15 24 58 71 81 82 83 84 85 86 87 88 89 91 172 1065 1145 1313 1316 2030 2094 2808 2974 2978 3035 3132
- שטר מתנה של שכיב-מרע
- הקדשת נוטה-למות, שההלכה נותנת לה תוקף בלא מעשי קניין רגילים בבדיחות: 320
- שטר פטורין
- מסמך משפטי המאשר שאין לצד אחד שום תביעה על חברו. בבדיחות: 384
- שטריימל
- כובע-הפרווה שחובשים רביים וחסידים. בבדיחות: 629
- שיבוטה
- מין דג-נהר חשוב לסעודות שבת וחג. בבדיחות: 1278
- שיבוטה ואברומה
- דגי נהר משובחים, ממאכלי היסוד של סעודות שבת וחג בבדיחות: 1278
- שיבולת שועל
- גרגרי-מזון (oats) המשמשים בעיקר למאכל סוסים. בבדיחות: 141
- שיגדון
- מחלת-מפרקים (גאוט) הפוגעת בתנועת האיברים. בבדיחות: 1382
- שידוך
- התאמת בני-זוג לנישואין, וכן פגישת-ההיכרות לשם כך. בבדיחות: 280 411 697 731 1124 1298 1455 1462 1464 1468 1474 1477 1514 1705 2092 2161 2199 2629 2630 3020 3022
- שידל
- ניסה לשכנע ולפתות במילים. בבדיחות: 2835
- שיוציאה ויתן כתובה
- שיגרש אותה וישלם לה את סכום הכתובה, כדין מגרש בבדיחות: 1722
- שיזדקק לקושייתם
- שייתן דעתו עליה בבדיחות: 1260
- שיטה
- התל בו, לעג לו והתלוצץ על חשבונו. בבדיחות: 273
- שיטו
- לעגו, התלוצצו על מישהו. בבדיחות: 707
- שייקוב נדבתו
- שינקוב בסכום, יפרש כמה ייתן בבדיחות: 2968
- שיכור כלוט
- שתוי לחלוטין, על-שם שכרותו של לוט. בבדיחות: 871
- שיכור כשיכורו של לוט
- שיכור גמור, על שם לוט שבנותיו השקוהו יין עד עיוורון (בראשית יט) בבדיחות: 864 871
- שיכר
- בירה, משקה משכר עשוי משעורה. בבדיחות: 1916
- שילדה
- שלד; כינוי לאדם כחוש מאוד (יידיש). בבדיחות: 3031
- שילוחי-בת
- השאת בת ושילוחה מבית הוריה בבדיחות: 1493
- שילוחין
- הנדוניה והמתנות הניתנות לכלה בצאתה לבית-בעלה. בבדיחות: 3132
- שין ימנית ושמאלית
- שתי צורות ההגייה של האות ש — שׁ (ימנית) ו-שׂ (שמאלית), הנבדלות במיקום הנקודה. בבדיחות: 2276
- שינוי מעשה
- עיקרון שחפץ-גנוב ששינה את צורתו נעשה קניין הגנב. בבדיחות: 2371
- שיננית ולסתנית
- בעלת שיניים ולסתות בולטות בבדיחות: 1523
- שיסה
- הסית וגירה מישהו לפעולה. בבדיחות: 1164
- שיעור
- יחידת-לימוד תורנית, פרק הנלמד. בבדיחות: 2197
- שיקרא לא קאי
- השקר אינו מתקיים ואינו עומד לאורך זמן (ארמית). בבדיחות: 2350
- שיר המעלות
- מזמור קכא בתהלים, שנהגו לתלותו כקמע בחדר היולדת לשמירה. בבדיחות: 1263
- שיראה ברכה
- שעסקו יצליח בבדיחות: 654
- שירבב לה את לשונו
- הוציא לה לשון, כילד בבדיחות: 742
- שירבב לשון
- הוציא את לשונו, מחוות-בוז. בבדיחות: 742
- שיתין נישמין
- שישים נשימות: שיעור שנת-היום המותרת על-פי הגמרא (סוכה כו ע"ב), שכך נהג דוד המלך בבדיחות: 2769
- שיתין נשמין
- ביטוי ארמי: שישים נשימות; מידת השינה הקצרה המרעננת שבתלמוד. בבדיחות: 2769
- שיתק
- אדם משותק או נכה שאינו שולט בתנועת אבריו (מיידיש: געלאהמטער). בבדיחות: 743
- שיתק לשון
- לקה בשיתוק הלשון ונעשה אילם בבדיחות: 826
- שכוי
- תרנגול; מן ברכת-השחר ״הנותן לשכוי בינה״. בבדיחות: 378
- שכיב מרע
- נוטה למות; ״מתנת שכיב-מרע״ — מתנת גוסס, התקפה הלכתית בלא קנייני-העברה רגילים. בבדיחות: 320
- שכינה
- הנוכחות האלוהית בעולם, המתואר כצד ה„נקבי״ של הקדושה (שכינתיה). בבדיחות: 205 630 674 1207 2151 2656
- שכר-בטלה
- פיצוי על אובדן השתכרות בזמן שאדם בטל ממלאכתו. בבדיחות: 558
- שכר-הנאה
- תשלום עבור הנאה או תועלת שקיבל אדם. בבדיחות: 808
- של חלב
- כלי או מאכל המיועד לחלב (חלבי) בדיני הכשרות. בבדיחות: 444 606 732 1081 1242 1381 1721 1735 2858 3000
- שלא כדרכו — מלמטה למעלה
- הרופא מורה להחדיר את היין בחוקן בבדיחות: 846
- שלא תחליד לשונן
- שלא תעלה חלודה בבדיחות: 1559
- שלהי
- סוף, קצה (׳שלהי חורף׳). בבדיחות: 2111
- שלוחי-מצווה אינן ניזוקין
- כלל תלמודי — העוסקים במצווה אינם ניזוקים בדרכם. בבדיחות: 1638
- שלום עליכם
- פיוט הנאמר בכניסת השבת לקבלת מלאכי-השרת; ״צאתכם לשלום״ — חתימתו, פרידה מן המלאכים. בבדיחות: 101 585 734 810 1072 1213 1898
- שלומי-אמונים
- כינוי-כבוד דתי לנאמני-ישראל; כאן בא באירוניה. בבדיחות: 57
- שלוש עשרה מידות
- שלוש-עשרה מידות-הרחמים של ה' (״ה' ה' אל רחום וחנון״), הנאמרות בימים-הנוראים. בבדיחות: 3069
- שלוש רגלים
- שלושת חגי-העלייה-לרגל: פסח, שבועות וסוכות. בבדיחות: 367
- שלושים
- שלושים ימי-האבל הראשונים אחרי הפטירה. בבדיחות: 202
- שלושים ושבע בַּצֵּל
- מעלות חום הנמדדות במקום מוצל בבדיחות: 2643
- שלח לדבר באשתו
- לשון שידוכין: „לדבר בו/בה" — לשלוח שליח להציע נישואין. בבדיחות: 2249
- שלחופית
- שק אוויר או בועה צפה, כעין כרית אוויר. בבדיחות: 2103
- שלחתי יד בנפשי
- התאבדתי בבדיחות: 1878
- שליאכטיטש
- אציל פולני (מן השליאכטה, מעמד-האצולה בפולין). בבדיחות: 3057
- שליח
- מי שנשלח בשם אחר לבצע פעולה (בדיני שליחות). בבדיחות: 413 505 870 1046 1112 1159 1362 1596 1763 1956 2032 2059 2080 2082 2097 2346 2363 2609 2671 2705 2821
- שלישי
- העלייה השלישית לתורה, הנחשבת עליית כבוד בבדיחות: 2339
- שלישי ושישי
- העליות השלישית והשישית בקריאת התורה, הנחשבות מכובדות במיוחד. בבדיחות: 1043
- שלך
- עוף-מים טמא הנזכר במקרא (כעין שחף או קורמורן). בבדיחות: 537
- שלכטה
- האצולה הפולנית. בבדיחות: 72
- שלשל
- הכניס או נתן לתוך (‚שלשל לידו׳ — מסר לידו כסף). בבדיחות: 272
- שלשלת יוחסין
- שרשרת-האבות והמוצא המשפחתי של אדם. בבדיחות: 1914
- שם הויה
- שם האל המפורש, הקדוש שבשמות. בבדיחות: 2155
- שם המפורש
- שם ההוי״ה (י-ה-ו-ה), שם-האל המפורש שאין מבטאים אותו כצורתו. בבדיחות: 364
- שמא גרים
- האמונה שהשם שאדם נקרא בו משפיע על גורלו ועל טבעו. בבדיחות: 2452
- שמד
- המרת דת ונטישת היהדות. בבדיחות: 175 954 1306 1389 1399 1400 1412 1419 1999 2000 2001 2004 2005 2006 2008 2710
- שמונה עשרה
- תפילת העמידה, שבזמן אמירתה אסור להפסיק ולדבר. בבדיחות: 324 1117 1201 1202 1211 1234 1267 1359 1381 1445 2022 2302
- שמחה
- מאורע משפחתי משמח (חתונה, ברית) שמזמינים אליו אורחים. בבדיחות: 245
- שמחת תורה
- החג החותם את קריאת התורה השנתית, שנהוג להרבות בו בשתייה ובריקודים. בבדיחות: 120 852 866 930 968 1198
- שמט
- פשט את הרגל וביטל את חובותיו. בבדיחות: 57 80 84 95 98 99 100 101 102 103 104 105 106 108 109 110 113 115 427 2199
- שמטו לקוחותיכם
- פשטו לקוחותיכם את הרגל והפסדתם את כספכם בבדיחות: 92
- שמיא
- מילה ארמית: שמים. בבדיחות: 2309
- שמים ברזל
- ניב: ״השמים כברזל״ — כלומר אין יורד גשם. בבדיחות: 1159
- שמיני עצרת
- החג החותם את סוכות, שבו פותחים בתפילת-הגשם. בבדיחות: 510
- שמיני של פסח
- היום השמיני (האחרון) של פסח בגולה. בבדיחות: 2481
- שמיר
- חומר שוחק וקשה; ׳נייר שמיר׳ הוא נייר-זכוכית ללטישה ושפשוף. בבדיחות: 37
- שמירת המת
- המנהג לשמור על גוף הנפטר ולא להניחו לבדו עד לקבורה. בבדיחות: 203
- שמע מינה
- ארמית: מכאן נלמד, מסקנה העולה מן הדבר. בבדיחות: 31 507 678 923 983 1026 1095 1195 1425 1565 2201
- שמש
- משרת בית-הכנסת או בית-הדין, האחראי על הסדר ועל קריאת העולים לתורה. בבדיחות: 6 98 178 196 442 470 573 699 936 970 1038 1205 1375 1763 2311 2369 2375 2656 3009 3156
- שנאת חינם
- שנאה חסרת עילה כלפי הזולת, שנחשבה לסיבת חורבן בית המקדש. בבדיחות: 1886
- שנה שחונה
- שנת בצורת בבדיחות: 1790
- שנה שיכורה
- רוויה, מוצפת גשם בבדיחות: 1790
- שנות רעבון
- שנות בצורת ורעב. בבדיחות: 1661
- שני
- חוט אדום (תולעת-שני), המשמש כסימן או כסגולה. בבדיחות: 1061
- שני בשני
- מונח קרבת-משפחה: קרובים מדרגה שנייה, בני-דודים רחוקים. בבדיחות: 181
- שנית
- מחלה זיהומית (סקרלטינה) המאופיינת בפריחה אדומה, שכיחה בעיקר בילדים. בבדיחות: 903
- שעבוד מלכיות
- כפיפותו של עם ישראל לשלטון האומות בגלות, שתתבטל בבוא המשיח. בבדיחות: 2223
- שעטנז
- תערובת צמר ופשתים בבגד, האסורה מן התורה. בבדיחות: 769
- שעיר המשתלח
- השעיר שנשלח למדבר ביום-הכיפורים לכפרה. בבדיחות: 349
- שערי דמעות
- מושג תלמודי: שערי-הדמעות בשמים אינם ננעלים, ותפילה בדמעות תמיד מתקבלת. בבדיחות: 1157
- שערי רחמים
- שערי-התפילה שבשמים, שלעתים ״ננעלים״ ואין התפילות עוברות בהם. בבדיחות: 1340
- שעת רווחה
- עת מרווחת ונוחה, בלא דוחק. בבדיחות: 1399
- שעת רחמים
- עת מסוגלת לרחמים ולתפילה בשמים. בבדיחות: 1601
- שפה ברורה
- אגודה לעברית מדוברת בימי תחיית-הלשון. בבדיחות: 1261
- שפוך חמתך
- קטע בהגדה הנאמר בסוף הסדר, שבו פותחים את הדלת לאליהו. בבדיחות: 1375
- שפות על הכירה
- עומד על האש בבדיחות: 1652
- שפיכות-דמים
- רצח, אחת משלוש העבירות החמורות. בבדיחות: 1515
- שפיל לסופה
- ביטוי ארמי: ״רד לסופו של הדבר״, עיין בהמשך. בבדיחות: 2352
- שפיל לסופיה דקרא
- ביטוי ארמי: רד לסוף הפסוק, עיין בהמשכו. בבדיחות: 539
- שפילו לסופו של קרא
- הביטו בסוף הפסוק בבדיחות: 2711
- שפך שיח
- שפך את לבו, סיפר את צרותיו. בבדיחות: 977
- שפכים
- מי-שופכין, פסולת נוזלית. בבדיחות: 795
- שקוטה
- בעלת צוואר עקום ושקוע — מום, כלשון התוספתא (בכורות ה׳): צווארו שמוט ושקוט. בבדיחות: 1518
- שקילא טיבותייכו ושדיא אחיזרי
- ביטוי ארמי: ״טובתכם נטולה ומושלכת על הקוצים״ — תודה, אך אין בה ממש. בבדיחות: 2752
- שקלא וטריא
- ארמית: משא ומתן של דיון ושקילת טענות; ׳שקלו וטרו׳ — דנו ושקלו. בבדיחות: 1026
- שקץ תשקצנו
- פסוק (דברים ז) שנהגו לומר בעוברים על-פני כנסייה או עבודה-זרה: ׳תתעב אותו תיעוב׳. בבדיחות: 1407
- שקצים
- כינוי גנאי לנערים גויים בבדיחות: 597
- שר של אומה
- המלאך הממונה בשמים על אומה מסוימת, לפי התפיסה שלכל עם שר שמימי. בבדיחות: 3016
- שר של המלכות
- על-פי תפיסת המדרש יש לכל אומה מלאך ממונה בשמים, ואפשר לתבוע אותו לדין של מעלה בבדיחות: 3016
- שריון
- מגן-מתכת או שכפ"ץ המגן על החזה. בבדיחות: 2737
- שריר וקיים
- נוסחת סיום ארמית של שטרות וחוזים, שמשמעה תקף ומחייב. בבדיחות: 76
- שרץ
- יצור קטן ונמאס (רמש); כאן שיבוש קומי של ׳צאצאים׳. בבדיחות: 477
- שתה בעציצו
- לשון נקייה לקיום יחסים; במקורה — דין האונס במשנה (כתובות ג, ד): חייב לשאת את הנערה ואסור לו לגרשה לעולם, כמי שנידון לשתות כל ימיו מן הכלי הפגום שבחר לו. בבדיחות: 2309 3029
- שתי פתילות בנר אחד
- ניב לאישה הבוגדת ומשותפת לשני גברים. בבדיחות: 1667
- ש״ך
- ״שפתי-כהן״, מפרש חשוב של השולחן-ערוך (וכינוי למחברו). בבדיחות: 1849
- ש״ס קטן
- כינוי לעגני למשחק קלפים, כאילו עוסקים בלימוד תלמוד. בבדיחות: 1596
ת
- תאודיציה
- הצדקת צדקת האל לנוכח קיומו של הרע בעולם. בבדיחות: 201
- תביר
- שם של טעם-מקרא, שמשמעו כמילה רגילה — שָׁבוּר. בבדיחות: 224
- תבן וכרשינה
- קש וקטנית מספוא, מאכל בהמות מובהק בבדיחות: 2134
- תבן לעפריים
- פתגם תלמודי — הבאת דבר למקום שכבר מלא בו, מעשה מיותר. בבדיחות: 1665
- תברא
- ארמית — ״יש כאן סתירה״, הכרזה ששני מקורות סותרים. בבדיחות: 2268
- תג
- כתר זעיר שהסופר מוסיף מעל אותיות מסוימות בספר-תורה. בבדיחות: 601
- תגמאי
- תלגמי, תשתי מלוא הפה בבדיחות: 1600
- תדע שכך
- נוסחת-הוכחה מעין-תלמודית — ״הסימן לדבר הוא...״. בבדיחות: 233 562 1060 1697 1826 1969 2114 2216 2434
- תהא הלכה כמותך
- נוסח תלמודי של ויתור לבר-הפלוגתא בבדיחות: 1948
- תהילים
- ספר-תהילים; אמירתו כתפילה וכסגולה לרפואה ולישועה. בבדיחות: 147 255 256 700 949 951 960 1153 1193 1216 1264 1269 1306 1311 1340 1921 2385
- תוך שנים-עשר חודש
- עוד בתוך שנת האבל, שבסופה נהג אלמן לשוב ולשאת אישה בבדיחות: 2092
- תוספות
- בעלי-התוספות — קבוצת מפרשים על התלמוד, הנדפסת לצד פירוש רש״י. בבדיחות: 409
- תופינים
- עוגות ומאפים אפויים. בבדיחות: 809
- תופס מקום
- ניב כפול: תופס שטח פיזי, וגם חשוב בעיני עצמו. בבדיחות: 2435
- תוקע
- מי שתוקע בשופר בראש-השנה. בבדיחות: 482
- תורה מחזרת על אכסניה שלה
- מימרה — הלמדנות נוטה לחזור באותן משפחות. בבדיחות: 1335
- תורה עם דרך ארץ
- סיסמת האורתודוקסיה החדשה — שילוב תורה עם השכלה וחיי-מעשה. בבדיחות: 459
- תורה-שבעל-פה
- המסורת הפרשנית וההלכתית שנמסרה בעל-פה (משנה, תלמוד), לצד התורה-שבכתב. בבדיחות: 2247 2726
- תורת-השילוש
- אמונת הנצרות בשלושה שהם אחד: האב, הבן ורוח-הקודש. בבדיחות: 2007
- תורתך אומנותך
- כל עיסוקך בתורה בלבד בבדיחות: 3021
- תחום שבת
- גבול המרחק שמותר לצאת ממנו בשבת מן היישוב. בבדיחות: 1766
- תחום-מושב
- האזורים ברוסיה הצארית שבהם בלבד הותר ליהודים לגור. בבדיחות: 1930
- תחינות
- תפילות-בקשה עממיות, בעיקר של נשים. בבדיחות: 997
- תחלה
- תֶּחֱלֶה — תיפול למשכב ותחלה (מלשון מחלה). בבדיחות: 3056
- תחת
- כאן בלשון העם: פי הטבעת והאחוריים, במשחק על ׳תחת׳ במובן ׳במקום׳. בבדיחות: 896
- תיבש ימיני
- נוסח שבועה: שתתייבש ידי הימנית אם אינני דובר אמת (על־פי תהלים קלז). בבדיחות: 133
- תיגרא
- ארמית: מריבה, קטטה. בבדיחות: 832
- תיגרה
- מריבה וקטטה. בבדיחות: 2235
- תיגרע
- תיפחת בבדיחות: 1768
- תייש
- עז-זכר, שאינו מניב חלב. בבדיחות: 182
- תימה
- פלא, תמיהה. בבדיחות: 319 333 455 510 671 1005 1112 1442 1893 2021 2093 2293 2312 2400 2422 2426 2770 2870 2962 3161
- תינח
- ארמית — ״מובן/ניחא״, לשון הסכמה חלקית (״זה מובן, אבל...״). בבדיחות: 99 102 271 388 410 728 1255 1378 1412 1482 1632 2103 2205 2801 2966 3089
- תיקו
- בתלמוד: שאלה או ספק שנותרו ללא הכרעה. בבדיחות: 1033
- תיקון (משקה)
- כינוי חב"די למשקה חריף ׳לחיים׳. בבדיחות: 2427
- תיקון העולם
- עיקרון הלכתי של תקנות לטובת הסדר החברתי. בבדיחות: 2202
- תיקון חצות
- מנהג קימה בחצות-הלילה לבכות על חורבן בית-המקדש. בבדיחות: 1245
- תיקון ליל שבועות
- אוסף קטעים מכל ספרי המקרא, המשנה והזוהר, הנקרא בליל-שבועות. בבדיחות: 2272
- תיקון משקאות
- הכנתם ותיבולם בבדיחות: 885
- תיקון עירובין
- תקנת העירוב, המתירה לטלטל בשבת בתחום מוקף, המסומן עד היום בחוט מתוח על עמודים בבדיחות: 2206
- תיקון-עולם
- שיפור העולם ותיקון פגמיו. בבדיחות: 2120
- תיקית
- שקית או נרתיק קטן לאריזה. בבדיחות: 2866
- תיקנה לסדרים
- בישלה לשני לילות הסדר בבדיחות: 1275
- תירוש
- יין חדש, מיץ-ענבים. בבדיחות: 1661
- תירזה
- עץ-נוי גבוה ממשפחת התירזות (לִינְדָה). בבדיחות: 1969
- תירץ
- יישב קושיה והסביר סתירה (לשון בית-המדרש). בבדיחות: 165 1076 1638 1806 2104 2195 2214 2215 2422 2832 2842 2847
- תיתי לי
- ארמית: יבוא לי שכר על כך; ‚זכות היא לי׳. בבדיחות: 302
- תיתי לך
- ארמית: יישר כוח, מגיע לך שבח על כך. בבדיחות: 946
- תיתי לכם
- ניב — ״יבורכו״, מגיע לכם שבח. בבדיחות: 2008
- תכלת
- חוט-צמר צבוע בכחול שבציצית. בבדיחות: 855
- תכנית החומש
- תכנית-החומש הכלכלית הסובייטית (חמש שנים). בבדיחות: 2831
- תכריך
- הבד הלבן שבו עוטפים את המת לקבורה. בבדיחות: 1592
- תלו הררים בשערה
- ביטוי תלמודי: הררי-הלכות התלויים בסמך דק (חגיגה י). בבדיחות: 1741
- תלוי בשערה
- ניב: תלוי על חוט-השערה, רעוע ומסוכן. בבדיחות: 2159
- תלוי על העץ
- הוצא להורג בתלייה (לשון מקרא). בבדיחות: 1975
- תלמוד-תורה
- לימוד התורה, וגם בית הספר המסורתי לילדים (ת״ת). בבדיחות: 65 320 550 1266 2030 2286 2880 3089
- תלמיד מובהק
- תלמידו המובהק והמצטיין של רב. בבדיחות: 1428
- תלמיד-חכם
- אדם מלומד הבקי בתורה ובהלכה. בבדיחות: 65 398 573 633 846 847 848 1260 1343 1506 1587 1670 1718 2386 2855
- תלש מן המחובר
- עקירת צמח המחובר לקרקע — מלאכה האסורה בשבת. בבדיחות: 1831
- תמד
- משקה חלש העשוי מהדלל שמרי-יין או דבש בהרבה מים. בבדיחות: 886
- תמד של דבש
- משקה קל של דבש מהול במים מרובים בבדיחות: 886
- תמכא
- שורש חריף (חריין) המשמש מרור בליל-הסדר. בבדיחות: 542
- תן תודה
- הודֵה בבדיחות: 2958
- תנא בתרא
- החכם האחרון החולק, שדעתו מובאת אחרי תנא-קמא. בבדיחות: 2222
- תנא דבי
- פתיחה תלמודית: ׳שנה החכם מבית-מדרשו של...׳ (כאן פרודיה על ׳תנא דבי רבי ישמעאל׳). בבדיחות: 1810
- תנא דבי רבי ישמעאל
- נוסחת-ציטוט תלמודית: ״שנו בבית-מדרשו של רבי ישמעאל״. בבדיחות: 1839
- תנא דבי שמריל
- חיקוי לנוסחה התלמודית „תנא דבי רבי ישמעאל" („שנו בבית מדרשו של…") בבדיחות: 1810
- תנא קמא
- החכם הראשון המובא במשנה, שדעתו נאמרת בלא שם. בבדיחות: 2222
- תנאים
- שטר האירוסין הקובע את תנאי הנישואין בין המשפחות. בבדיחות: 331 967 1204 1463 1464 1485 1486 1502 1515 1520 2634
- תנוח דעתך
- אל תדאג, הירגע. בבדיחות: 129 207 255 266 347 367 447 534 728 814 1024 1112 1148 1223 1233 1418 1724 2275 2350 2546 2759 2971
- תנעים זמירות
- תשיר שירה ערבה ונעימה. בבדיחות: 517
- תעודת עניות
- אישור-דלות מטעם הקהילה, המזכה את נושאו בצדקה ובפטורים. בבדיחות: 300
- תעודת-טבילה
- אישור רשמי על המרת-הדת לנצרות. בבדיחות: 1397
- תעלה בעידניה סגיד ליה
- מימרה ארמית: בשעת-דחקי אכרע גם לו — כניעה מעושה מתוך אילוץ. בבדיחות: 1750
- תענית
- צום — הימנעות מאכילה ושתייה לשם תשובה או אֵבל. בבדיחות: 69 138 141 531 534 613 690 955 1134 1159 1212 1286 1418 1750 1751 1753 1755 2193 2429 2752
- תענית הפסקות
- צומות רצופים עם הפסקות קצרות, כעונש-תשובה. בבדיחות: 1789
- תענית משבת לשבת
- צום רצוף בכל ימות החול בבדיחות: 2193
- תענית ציבור
- יום-צום שגוזרים על כלל הציבור בעת-צרה או לתפילה. בבדיחות: 2752
- תענית-בשר
- הימנעות קתולית מאכילת בשר (בימי-שישי). בבדיחות: 1418
- תענית-יאהרצייט
- צום ביום-השנה לפטירת הורה. בבדיחות: 865
- תער
- סכין-גילוח חד. בבדיחות: 2219
- תפוחי זהב
- תפוזים. בבדיחות: 906
- תפוצה
- ריכוז יהודי מחוץ לארץ-ישראל, גלות. בבדיחות: 2677
- תפילין
- שתי קופסאות-עור ובהן פרשיות, שהגבר קושר על היד והראש בתפילת-שחרית. בבדיחות: 111 565 653 1041 1199 1200 1226 1230 1679 1681 1703 1779 1780 1781 1782 1784 2042 2094 2184 2455 2669 2789 2847 3032 3074 3090
- תפילין דרבנו תם
- סדר תפילין לפי רבנו תם (מול סדר רש״י), מחלוקת בסידור הפרשיות. בבדיחות: 1781
- תפילין של רבנו תם
- תפילין הסדורות לפי שיטת רבנו תם, השונה מסדר רש״י; מהדרים מניחים את שתיהן. בבדיחות: 1200 3032
- תפילת גשם
- תפילה מיוחדת לירידת גשמים, הנפתחת בשמיני-עצרת. בבדיחות: 510
- תפילת הדרך
- התפילה הנאמרת ביציאה לדרך, לבקשת שמירה והגעה בשלום. בבדיחות: 393
- תפילת העמידה
- התפילה המרכזית (׳שמונה־עשרה׳), הנאמרת בעמידה ובלחש שלוש פעמים ביום. בבדיחות: 503 171 1785
- תפילת תשלומין
- תפילה חוזרת המשלימה תפילה שהוחסרה. בבדיחות: 1785
- תפיסה
- מאסר בבדיחות: 2374
- תפף
- מתופף — חייל המכה בתוף, בלא רובה. בבדיחות: 2744
- תקופות ומזלות
- חישובים אסטרונומיים על מהלך-השמש, החודשים והכוכבים. בבדיחות: 2462
- תקשיטים
- תכשיטים בבדיחות: 3096
- תרבוש
- כובע-לבד אדום וגבוה, חסר-מצחייה (פס). בבדיחות: 1189
- תרגום אונקלוס
- התרגום הארמי הקדום של התורה, מעשה אונקלוס הגר. בבדיחות: 1512
- תרומה
- מתנה מן היבול הניתנת לכהן ומתקדשת בהפרשתה. בבדיחות: 681
- תרועה
- קול שבור הנשמע בשופר, וגם קריאת שמחה. בבדיחות: 2185
- תרי עשר
- שנים-עשר הנביאים ה„קטנים״ הכלולים בספר אחד (כעובדיה, יונה ועוד). בבדיחות: 3094
- תרי״ג מצוות
- שש-מאות ושלוש-עשרה המצוות שבתורה. בבדיחות: 1860
- תרכוס
- אמתחת, צרור-המטען של הנוסע. בבדיחות: 491
- תרפות
- עבודה-זרה; כינוי-גנאי לכנסייה ולפולחן הנוצרי. בבדיחות: 3074
- תרפים
- פסלי-אלילים ביתיים. בבדיחות: 618
- תרקב
- כלי־מידה לתבואה (כחצי סאה). בבדיחות: 2853
- תשבו כעין תדורו
- כלל בדיני סוכה: יש לשבת בסוכה כדרך שאדם דר בבית קבע. בבדיחות: 1923
- תשחורת
- ימי-הנעורים (״שיער שחור״); בני-תשחורת — צעירים. בבדיחות: 1779
- תשלומי ארבעה וחמישה
- עונש-גנב המשלם ארבעה על שה גנוב וחמישה על שור גנוב ששחט או מכר. בבדיחות: 2321
- תשלומי כפל
- תשלום פי-שניים שמשלם גנב על גנֵבתו. בבדיחות: 2321
- תשלומין
- השלמת תפילה או מצווה שהוחסרה במועדה. בבדיחות: 2455
- תשמיש
- יחסי-אישות בין איש לאשתו. בבדיחות: 1807
- תשמישי קדושה
- חפצי פולחן דתיים. בבדיחות: 2036
- תשמענה אוזניך מה שפיך מדבר
- ביטוי תוכחה: שים לב לאבסורד שבדבריך. בבדיחות: 2015
- תשעה קבים שיחה
- מאמר תלמודי: מתוך עשרה חלקי-הדיבור שירדו לעולם נטלו הנשים תשעה. בבדיחות: 1537
- תשעה-באב
- יום צום ואבל על חורבן בית המקדש. בבדיחות: 151 555 913 930 1081 1134 1226 1241 1310 1361 1681 1754 1757 1780 1838 2209 2214 2334 2412 2414 2858
- תשעת הימים
- תשעת ימי-האבל מראש-חודש אב עד תשעה-באב. בבדיחות: 2699
- תתעבר ותמות
- תהרה ותמות בבדיחות: 617