אין דור שאין בו ליצנין

רבי יצחק אבוהב (״הראשון״) — דרשן מחכמי ספרד שחי בראשית המאה ה־14 (לערך 1300), מחבר ספר־המוסר הנודע ״מנורת־המאור״, אוסף מאמרי־אגדה מן התלמודים והמדרשים בענייני מוסר ודרך־ארץ, המחולק לשבעה חלקים כמניין נרות־המנורה (נדפס לראשונה בקושטא בשנת רע״ד). בהומור של דרויאנוב הוא מובא כחכם הסומא באחת מעיניו: השדכן מסתמך עליו כתקדים להכשיר חתן סתום־עין (״גם בעל מנורת־המאור היה סתום־עין״), ושמו עולה בחידוד ״על אבן אחת שבעה עיניים״ — דמות גדול־התורה שמומו־הגופני הפך לחומר־לצון.

ערך בוויקיפדיה העברית ↗

תיאור בסיוע AI — ייתכנו אי-דיוקים. הבהרות