אין דור שאין בו ליצנין

משה (חיים) מונטיפיורי (1784–1885) — נדבן ושתדלן יהודי מאנגליה, שנודע במאבקו למען יהודים במדינות שונות; עמד בראש עדת הספרדים בלונדון, כיהן שנים רבות כראש מועצת שליחי היהודים (Board of Deputies) וזכה בתואר אבירות מן המלכה ויקטוריה (1837), ומכאן הכינוי „השר מונטיפיורי‟. תמך ביישוב ארץ־ישראל ובחכמי־ירושלים, הקים בה מוסדות ורכש אדמות סמוך ליפו. בבדיחות הוא הגביר־המיטיב המשמש רקע לחוצפת־העניים ולקבצנות־החן הירושלמית (כחכם המציע ל„הלוות‟ לו כדי לזכות בנדבתו), ומגלם את הנדיב הגדול מול העניים השנונים.

ערך בוויקיפדיה העברית ↗

תיאור בסיוע AI — ייתכנו אי-דיוקים. הבהרות