אין דור שאין בו ליצנין

בדיחה זו – כמובן, בלי פסוק ממשלי ובלי שיחה של מיכאל וגבריאל – מספרים הגרמנים על העיירה רנרטס- הופן בארץ השוואבים (פ' י' ברונר, "-Bayerisches Schelmen Büchlein", מינכן 1911, עמ' 66). נח פרילוצקי מביא שתי מימרות עממיות: (א) פעם אחת תעה מלאך בתחומה של חלם ובידו שק מלא נשמות טיפשיות. ומשום שחלם מוקפה מעלות ומורדות, מעדו רגליו של המלאך ונפתח שקו, וכל הנשמות הטיפשיות שבתוכו נשפכו על חלם. (ב) לא טיפשים הם החלמאים, אלא שכל השטויות מתארעות בעירם. לסי' 1089, עמ' 30: בדיחה ערבית-תורכית-איספניולית מספרת "שיבולת-שועל נכנס לבית-הכנסת ובירך ברכת-הגומל. אמרו לו: כך: ג'וחא נכנס לבית-הכנסת ובירך ברכת-הגומל. אמרו לו: "מה נס נעשה לך ?" – החזיר ג'וחא: "כותנתי היתה תלויה בראש הגג, פנע בה הרוח והפילה לקרקע. אילו אותה שעה הייתי בתוכה, ודאי הייתי נשבר ומת" (י"י. יהודה, "משלי איספניולית-יהודית", "ציון" ספר ב', ירושלים תרפ"ז, עמ' 85).