אין דור שאין בו ליצנין

פעם אחת אמר העשיר של העיר למשוגע של העיר:

דומני, שאין כמותך מאושר. הכל מותר לך, הכל מחול לך, והכל מאכילים ומשקים אותך.

החזיר לו המשוגע:

יפה אמרת, אלא שילדי-הרחוב מצערים אותי. אם לעצתי תשמע, תמלא אתה מקומי. אותך לא יטרידוּ הילדים, – מפני הכבוד.