אין דור שאין בו ליצנין

„בוא בשלום" מברכים את מי שמגיע, „לך לשלום" — את מי שהולך לדרכו. אחרי חודשים של מימון „צורכי רפואה" בעיר המרחצאות מנסח הבעל אולטימטום סימטרי ומנומס להפליא: או שתחזרי, או שתיעלמי לתמיד. שתי האפשרויות שקולות בעיניו לגמרי — הוא שוקל אותן במאזני הארנק, לא במאזני הלב — ובלבד שייפסק משלוח הכסף החודשי.