אין דור שאין בו ליצנין

„והוא ימשול בך" — מדברי האל לחוה אחרי חטא עץ-הדעת (בראשית ג, טז; הערה ^*): הבעל הוא שימשול באשתו. „אשה כלי-זינה עליה" — מימרה מהגמרא בעבודה זרה כה ע"ב (הערה ^**): אישה הנוסעת בדרך אינה צריכה לחשוש כגבר, שכן „נשקה" — חינה — נשוא עליה תמיד ומגן עליה. שמעיה דורש את המימרה כפשוטה: אשתו „חמושה", והוא, שכל ימיו ירא מפני כלי נשק, נכנע כדין. כך הוא מגייס את הגמרא עצמה כדי להצדיק את היפוך הפסוק — במקום שהוא ימשול בה, היא מושלת בו.