אין דור שאין בו ליצנין

„ילדות" — בנות; „ילדים" — בנים. הקנטור נשען על העדפת הבנים המובנת מאליה באותם ימים: להוליד בנות, כותב היינריך, גם הוא היה יכול — רק שזה „למטה מערכו" — ומה שנשמע כברכה נעשה תוכחה מבודחת: האם אינך יודע „ליצור" בנים? יש בזה גם קורטוב אירוניה עצמית, שהרי היינה עצמו נותר חשׂוּך ילדים. השורה לקוחה ממכתב אמיתי של היינה לאחיו, שדרויאנוב מציין את מקורו המדויק.