עני נכנס אצל עשיר לבקש נדבה. פשט העשיר את ידו – ונתן לו שלום. אמר לו העני:
לחינם אתה נותן לי שלום. בן עיר זו אני.
החזיר לו העשיר:
אם־כן, למה באת אלי? כאן, בעירנו, הכל יודעים, שאיני נותן צדקה לעניים.
[נוסח אחר:
החזיר לו העשיר:
איני מאמין. כאן, בעירנו, הכל יודעים, שאיני נותן צדקה לעניים.
אלא לאו, בן עיר אחרת אתה, והרי זה דין מפורש: עניי עירך קודמים *.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
פשיטת-היד של העשיר מתבררת כלחיצת שלום ותו-לא. בנוסח האחר הוא מגייס גם הלכה: „עניי עירך קודמים" (בבא מציעא עא ע"א) — בחלוקת צדקה קודמים עניי מקומך לעניי עיר אחרת. מכיוון ש„הכול יודעים" שאינו נותן לבני-עירו, בהכרח העני בן עיר אחרת — ואז הכלל, שכל תכליתו לעודד נתינה, פוטר אותו ממנה כדין. קמצנותו הידועה-לכול משמשת לו ראיה משפטית.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
