שנים באו לרב לדין. זה אמר:
– נמִיות של־חורף מכרת לי, ואלו אתה נמיות של־קיץ נתת לי.
וזה אמר:
– לא כי, סתם נמיות מכרתי לך.
עין הרב בדינם ואמר לתובע:
– מה איכפת לך? סוף־סוף אין אדם עשוי לתפור לו פרוה בקיץ. המתן עד החורף ויהיו הנמיות של חורף…
(נְמַיָּה – מַארדער – כשהוא נצודה בחורף, עורה יפה וְשָׂעִיר, וכשהיא נצודה בקיץ, עורה קֵרֵחַ)
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„נמייה" (מארדער) — חיית פרווה שעורה עבה ושעיר כשניצודה בחורף, וקירח כשניצודה בקיץ — ומכאן התרמית. הרב פוטר אותה בלהטוט של לוח שנה: המתן עד החורף, ואז „יהיו הנמיות של חורף" — כאילו העונה שבה לובשים את הפרווה היא שקובעת את טיבה, ולא העונה שבה ניצודה החיה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
