ארבע בנות כבר נולדו לו לחסיד ובן, “קדיש”, אין לו.
עלה אל הרבי, נתן “פדיון” כמניין “בן” וביקש, שהרבי יתפלל עליו, שיהיו לו בנים זכרים. נטל הרבי את “הפדיון” ואמר לו:
לך לשלום ואלהים יתן את שאלתך. מן השמים הראו לי: “לפלוני בן-פלוני בן”.
ותהר אשתו של החסיד ותלד – שתי בנות. חזר החסיד ועלה שנית אל הרבי, בכה לפניו ואמר:
רבי, אותה ראייה שראית היכן היא?
החזיר לו הרבי:
מקצת לא דיקדקתי… לא השגחתי בדבר, שהיו שני תגים קטנים למעלה מן ה"בן", פירוש: “ב' נקבות”.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„קדיש" הוא בלשון העם בן זכר — מי שיאמר קדיש על הוריו אחרי מותם; „פדיון" — כסף שנותנים לרבי תמורת ברכתו, וכאן בדקדוק מאגי: 52 זהובים, כגימטרייה של „בן". „תגים" הם הכתרים הזעירים שסופר סת"ם מוסיף מעל אותיות מסוימות בספר תורה — פרט שהקבלה דורשת בו סודות. כשנולדות דווקא שתי בנות, הרבי אינו מודה שנבואתו נכשלה אלא „מתקן את הקריאה": מעל ה„בן" שהראו לו מן השמים היו שני תגים קטנים שלא הבחין בהם, והם הופכים אותו לראשי-תיבות — ב' נקבות. תירוץ הנתפר בדיעבד בהתאמה מושלמת לתוצאה: נבואת רבי אי-אפשר להפריך, אפשר רק לפרש אותה מחדש.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
