אין דור שאין בו ליצנין

„רפאים" הם במקרא רוחות המתים, שוכני השאול. הדרשה לבושה תבנית למדנית של מדרש שם („למה נקרא שמם... ללמדך") ונשענת על הפסוק בקהלת „והמתים אינם יודעים מאומה" — וכל ההידור הזה נועד לעלבון אחד: הרופאים בורים כמתים, ושמם מעיד עליהם.