מבוא

חלק 5 מתוך 13 · מאת אלתר דרויאנוב

[ד]

וכמה ארס של מרידה יש לבדיחתנו כשהיא מגיעה לאותו פרק של "גבר וביתו".

"למה ניתנו למיטת-מתים שני כלונסאות ולחופת-ארבעה?"

"משום שבמיטה מוציאים לקבורה אחד ובחופה - שניים. -

"מדוע אין את בוכיה?" - הוכיחה אם את בתה הכלה קודם החופה. - "דמעות סימן יפה לכלה". - "על מה אבכה אנוכי?" - השיבה הבת. - "יבכה הוא, שאני נישאת לו". -

"מניין לבלק, שחשוך-אשה היה?" - "שהוצרך לשכור את בלחעם, כי יקלל". -

שמריל שניטקבר היה אומר: "כל ימי כשבאתי ל'ונתתי נגע-צרעת בבית' היה ליבי מהסס: נגע בבית כיצד? מכיון שנשאתי את שיינדיל אשתי אמרתי: משה אמת ותורתו אמת".

כשמתה אשתו הראשונה של ישעיה'קי פייפר נשא את אחותה. לאחר שגם זו מתה נשא את האחות השלישית. אמרו לו: "ישעיה, מה ראית, שרק אחיות אתה נושא?" - נענה ישעיה'קי ואמר: "מאוסה עלי משפחה זו ומבקש אני להביא עליה כליה". -