אין דור שאין בו ליצנין

נהוג היה להפקיד את כספי הנדוניה בידי עשיר מכובד, שישמור עליהם עד שיתבסס הזוג הצעיר. „בטלן" — כינוי לבן-ישיבה השקוע בלימוד ומנותק מענייני העולם והמסחר; „שמט" — פשט את הרגל; „לא נביא אנוכי ולא בן-נביא אנוכי" — תשובת עמוס לכהן בית-אל (עמוס ז, יד). ההיגיון של החתן: יהודי ששבע וטוב לו בעולם הזה אינו נכסף למהפך של הגאולה; אם העשיר מתחיל לשוחח עם אשתו בערגה על ביאת המשיח — סימן שרק ישועה משמיים תציל אותו, כלומר הונו אבד. ה„בטלן" קרא את מאזן העסקים מתוך שיחת חולין דתית — דבר שנעלם מעיני החותן הממולח, שסמך על השם המפורסם.