אין דור שאין בו ליצנין

יום מן הימים באו החלמאים לתפילת “ותיקין” ומצאו:

הקופסה של צדקה, שהיתה תלויה מששת ימי-בראשית ליד פתחו של בית-המדרש הגדול – איננה. גנבוּהּ.

כל אותו היום לא שקטה העיר:

נבלה נעשתה בחלם!

בערב נכנסו הרב והפרנסים לישיבה, שקלו וטרו הרבה ולסוף החליטו:

להתקין קופסה חדשה ולתלותה בתקרה של בית-המדרש, שלא תהא ידם של גנבים מגעת אליה.

למחר הוכרז על כך ברבים, והעיר חלם צהלה ושמחה:

לא תיעשה עוד הנבלה הזאת בחלם!

עבר יום, עברו יומיים, בא השמש והודיע להרב:

ברוך השם! ידם של הגנבים אינה מגעת אל הקופסה, אלא שגם ידם של המבקשים להטיל לתוכה פרוטה לצדקה אינה מגעת אליה.

חזרו הרב והפרנסים לישיבה. שקלו וטרו הרבה ולסוף החליטו:

להציב סוּלם, שיהא מגיע מן הקרקע עד לקופסה התלויה בתקרה…