מלמד שמע, שהבריות מרננים אחריו ואומרים עליו, שטיפש הוא. נתן שתי אצבעות לתוך חוטמו ואמר:
אעלה לגג ואקפוץ למטה. לא אינזק, משמע שבאמת טיפש אני ונתקיים בי “שומר פתאים ה'”* ; אינזק – סימן, ששקר בפי הבריות.
אמר ועשה…וכששבה רוחו אליו והוברר, שהגיע לכלל ריסוּק-אברים, בּיקשׁ שיתנו לו מים ליטוֹל ידיו. נטל וּבירך:
“ברוך שעשני חכם!”
[נוסח אחר:
אמר ועשה…וכשפקח עיניו וראה, שנשברו לו יד ורגל, נהנה ואמר:
כל ימי ידעתי, שהבריות שווא ידברו, ואני חכם. אבל לא ידעתי,
שחכם מחוּכּם אני עד כדי כך…]
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„שומר פתאים ה'" (תהלים קטז, ו; הערה *) — הבטחת הפסוק שהקב"ה שומר על התמימים והפשוטים מפגע; מכאן ה„ניסוי": אם לא יינזק בקפיצה — סימן שהוא פתי שהשמים שומרים עליו. עצם הרעיון לקפוץ מהגג כדי לברר אם אתה טיפש הוא כמובן ההוכחה הניצחת, אבל המלמד המרוסק קורא בתוצאה את ההפך — וחוגג בנוסח ברכות השחר („ברוך שעשני…"): „ברוך שעשני חכם!"
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
