חסיד מופלג ביראה בא לכרך ונתארח בבית אחיו הסוחר.
ראה, שבני אחיו רווקים כּוּלם, ואמר לו:
מסתכל אני בבניך ותמה עליך. שכחת, אחי, מה שאמרוּ חכמים:
החזיר לו אחיו:
מסתכל אני בזקנך ותמה עליך. שכחת, אחי, מה שאמרו חכמים:
“בן ארבעים לבינה”?… (ראה הערה 21)
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
שני האחים שולפים מאותה משנה עצמה — סולם הגילים שבפרקי אבות (ה, כא; הערה *): „בן חמש למקרא… בן שמונה־עשרה לחופה… בן ארבעים לבינה". החסיד מוכיח את אחיו על בניו הרווקים שעברו את גיל החופה, והאח מחזיר לו מאותו סולם בדיוק: זקנך מעיד שעברת את ארבעים — והבינה איפה?
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
