אין דור שאין בו ליצנין

״עבודת־המלך״ — גיוס לצבא הצאר. החבר מצטט את מסקנת הגמרא בעירובין יג ע״ב (הערה ^*): שנתיים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, עד ש״נמנו וגמרו״ — הצביעו והכריעו — נוח לו לאדם שלא נברא משנברא. המסכן נאנח על הנחמה הזאת כאילו אי־הבריאה היא פרס שבהגרלה — ״מי זוכה לכך? אולי אחד מני אלף״ — והרי מי שלא נברא איננו קיים, ואין מי ש״יזכה״. דרויאנוב מצרף לכאן את מכתמו של ההוגה הגרמני ליכטנברג: ״אשרי מי שלא נולד — חופשי הוא מכל הייסורים שבעולם״; חידודה היהודי של הבדיחה בכך שגם אושר זה מוקצב למעטים בלבד.