אין דור שאין בו ליצנין

שניים סיפרוּ זה עם זה בפסח:

כמה כוּפתוֹת יכול אדם לאכול בבת-אחת?

אחד אמר:

יותר מעשר אין קיבתוֹ קולטת.

נענה השני ואמר:

הוא יכול לאכול שלושים בבת-אחת.

פיקפק הראשון והימרוּ זה את זה. נכנסו לבית-מחייה כשר וישבו לאכול. הלה הזמין עשר כוּפתוֹת, והלה הזמין שלושים. עשרים אכל כדרכו, חמש בּלע על השובע בעל-כורחו, וחמש נותרו. נעץ בהן האכלן עיניים תרעומניות ואמר:

אילו ידעתי שכּךְ אתן, הייתי אוכל אתכן תחילה…