אין דור שאין בו ליצנין

שוואנק אשכנזי מן המאה השש־עשרה מספר כך: איכר הזמין אצל סנדלר זוג נעליים, וכשבא למדוד אותן נמצאו קטנות מכפי מידת רגליו. פעס האיכר כעס גדול והתחיל רב עם הסנדלר. אמר לו הסנדלר: "לחינם אתה כועס. מימי לא תפרתי נעליים לשום אדם שלא לפי המידה. אף אלו לפי המידה הן, אלא שרגליך עשויות שלא כהלכה, והן טעונות תיקון", – ומיד הוציא מכיסו סכין לתקן את רגליו של האיכר. ("Deutsche Schwänke des XVI. Jahrhunderts", Ed. K. Henniger קלן [חשה"ד], עמ' 37).