אין דור שאין בו ליצנין

ההוא שנכנס אצל סנדלר וקנה זוג נעליים ברובל. וכשעמד לשלם פישפש ולא מצא בכיסו אלא שמונים קופיקה. אמר לו הסנדלר:

אין בכך כלום. את הנעליים קח ומחר תשוב ותשלם לי עוד עשרים קופיקה.

הסכים הקונה, לקח את הנעליים והלך לו. לאחר שיצא אמרה הסנדלרית לסנדלר:

כיצד אתה מאמין לאיש, שאין אתה יודע אותו? שמא לא ישוב ולא ישלם?

תנוח דעתך, – החזיר לה הסנדלר. – מובטחני, שישוב וישלם, שתי נעליים שמאליות נתתי לו.