אין דור שאין בו ליצנין

„חוקן" — הזרקת נוזל למעיים דרך פי־הטבעת, תרופת־הפלא הנפוצה של רפואת הדורות ההם. הפסוק (שמות כא, כד–כה) קובע את דין הגמול: „עין תחת עין, שן תחת שן… כווייה תחת כווייה, פצע תחת פצע, חבורה תחת חבורה" — „תחת" במובן „במקום". הרופא קוטע כל צלע באמצעה וקורא את „תחת" במובנו העממי הגס: עין, שן, יד, רגל ושאר המכות — כולן מתרפאות דרך התחת, והרי לך „מקרא מפורש" שהחוקן יפה לכל המחלות שבעולם.