אין דור שאין בו ליצנין

„אדמוני" — אדום-שיער, שאמונת-העם (בעקבות עשו „האדמוני") חשדה בו ברמאות. ה„הוכחה" הראשונה היא פלפול כפול, כפי שמפרט דרויאנוב (הערה ^*): רבא אמר בחולין מג ע"א ששני עורות יש לו לוושט — חיצון אדום ופנימי לבן; ו„לבן" אינו רק צבע אלא גם לבן הארמי, שרימה את יעקב ונעשה בפי-העם שם-נרדף לרמאי. הרי לך: האדמוני אדום מבחוץ ו„לבן" — כלומר רמאי — מבפנים. אייזיק בעל-העגלה, איש פשוט שהגמרא ממנו והלאה, מקצר את הדרך: בתהילים קטז, יא נאמר „כל האדם כוזב" (הערה ^**), והוא קורא „האדם" — „האדמוני". שתי דרשות-מדומה העוטות אצטלת למדנות על דעה קדומה אחת.