אין דור שאין בו ליצנין

„מקח-טעות" — עסקה הבטלה מן הדין משום שהוסתר בה מום מן הקונה. הפסוק שהמוכר נתלה בו הוא ממשלי כה, ט: „ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל" — אזהרה שלא לחשוף סודו של הזולת. הנוכל הופך את חובת-הגילוי לאיסור-גילוי: כיוון שגם מי שמכר לו את הסוס שתק, סימן שהמום „סוד" הוא — ושלמה המלך בעצמו אסר לגלותו.