אין דור שאין בו ליצנין

שלוש מימרות הלכה של ממש, הנדרשות כאן כתורת עצלות: „ייהרג ואל יעבור" — הדין שאדם חייב למסור את נפשו ובלבד שלא יעבור על העבירות החמורות, וכאן: הסוס ייהרג ולא „יעבור" — לא יזוז ממקומו; „שומע כעונה" — הכלל שהשומע ברכה יוצא ידי חובה כאילו אמרהּ בעצמו, וכאן: הסוס שומע את הצלפת השוט וחש כאילו כבר רץ; „שב ואל תעשה עדיף" — הכלל שבמצב של ספק מוטב להימנע מכל מעשה. שלושה סוסים, שלוש שיטות למדניות, ומסקנה אחת: איש אינו זז.