אין דור שאין בו ליצנין

פרודיה על הגמרא בברכות (נז ע״ב): ״שלושה מרחיבין דעתו של אדם — דירה נאה, אשה נאה וכלים נאים״. ה״מחודד״ (החריף, איש השנינה) מחליף אות אחת — ״מרחיבין״ נעשה ״מחריבין״: שלושת התענוגות הם שמכלים את האדם ואת כיסו. ״וסימנך״ — נוסחת סימני-הזיכרון של הגמרא — והסימן כאן מבריק: ״תשב אנוש עד דכא״ (תהלים צ, ג — אתה משיב את האדם עד שברון ועפר), ו״דכא״ הן ראשי התיבות דירה, כלים, אשה. הפסוק על האל המשיב את האדם אל העפר נדרש כך: שלושת אלה הם שמדכאים אותו עד עפר.