אין דור שאין בו ליצנין

„משכלתה אבילות" — משתמו ימי האבל; „כדאי לפני המקום" — ראוי וזכאי בעיני האל. ההיגיון של מדכי: מות אשתו הראשונה היה חסד משמים שנעשה עמו, ומי שממהר לשאת שנייה מוכיח למפרע שלא היה ראוי לחסד הזה — שהרי אילו היו נישואין דבר טוב, לא היה האל טורח להצילו מהם.