סוחר הרגיש בגזברו, שהוא מבריח ממון מן הקופה. עמד ופטרו. התחיל הגזבר טוען לפניו:
זקנתי בעבודתי עמך; עכשיו אתה פוטרני. מה יאמרו הבריות, ואנה אני בא?
אף אני חס עליך, – החזיר לו הסוחר. – אבל מה אעשה? הלואי ויוסיף לי אלהים שנה על שנותי כנגד כל שקל, שדבק בידך מן הקופה.
ישמורך אלהים! – הפסיקו הגזבר – חייך ימאסו עליך, חלילה.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„מבריח ממון מן הקופה" — מגניב כסף לכיסו. הסוחר עוטף את כתב-האישום בברכה: שנת חיים על כל שקל שנגנב — כלומר, לפי חשבון המעילה צפויות לו מאות שנים. והגזבר, בלשון החרדה האדוקה („ישמורך אלהים!"), ממהר לרחם על מי שחייו יימאסו עליו מרוב אורך — ובעצם דאגתו מודה כמה גדול הסכום שגנב.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
