בדיחה 1659
אשה טורדת לבעלה משנתו בלילה:
קום ונענע קצת את הילד. שלך הוא לא פחות משהוא שלי.
שיכור-שינה מגרד הבעל ראשו ומחזיר:
ישני את את המחצית שלך תחילה, אחר-כך איישן אני את המחצית שלי…
אשה טורדת לבעלה משנתו בלילה:
קום ונענע קצת את הילד. שלך הוא לא פחות משהוא שלי.
שיכור-שינה מגרד הבעל ראשו ומחזיר:
ישני את את המחצית שלך תחילה, אחר-כך איישן אני את המחצית שלי…
לא כך החזיר נצר אד־דין לאשתו, אלא אמר לה: "ישני את המחצית שלך, ואני — לא איכפת לי, אם המחצית שלי תבכה" (ווסלסקי, "נצר אד־דין ב'", סי' 460, עמ' 142).
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 1659, עמ' 212) · תמלול מפעל בן-יהודה
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„שיכור-שינה" — מעורפל מרוב תרדמה. האשה טוענת שהילד שלו לא פחות משהוא שלה — והבעל מקבל את החלוקה כפשוטה: שתישן היא את „המחצית שלה" תחילה, והוא כבר יישן את שלו אחר-כך; כלומר עד שיגיע תורו הילד כבר יירדם כולו בידיה. דרויאנוב מציין מקבילה במעשיות נצר אד-דין (ג'וחא), גיבור ההומור העממי המוסלמי, ושם התשובה בוטה יותר: „ישני את את המחצית שלך, ואני — לא אכפת לי אם המחצית שלי תבכה".
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓