אין דור שאין בו ליצנין

אלמן, אב לילדים קטנים, נשא אלמנה, אם לילדים קטנים, ולא היו שנים מרובות ובבית נתוספו עוד ילדים קטנים.

פעם אחת נכנס הבעל לבית ולאוזנו הגיעה בכיית ילדים.

אמר לאשתו:

מה קול הבכייה הזאת?

החזירה לו האשה:

אני, היושבת בבית, רגילה כבר בכך. ילדיך שלך וילדי שלי מכים את ילדינו שלנו…