אין דור שאין בו ליצנין

ההנחה השתולה בתשובת החכם: בניו של אדם הם „שונאיו" — טורח, הוצאות ועוגמת נפש; ומכאן שהנכדים המציקים עכשיו לבן הם „שונאים לשונאיו", והסב שמח לראות את בנו טועם סוף-סוף בעצמו את טעמה של הורות.