אין דור שאין בו ליצנין

״חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה״ — משנה במסכת ברכות; ״רבים שתו, רבים ישתו״ — מנוסח ברכת האבלים שבגמרא (כתובות ח ע״ב; הערה ^*), המדמה את המוות לכוס שכל הדורות שותים ממנה. החתן ליזר, בצדקנות נוחה של מי שאינו הגוסס, כבר מקבל עליו את הדין. הזקן, שאוזניו חדות משסברו, נוטל את דימוי הכוס כפשוטו ומציע חלוקת תפקידים הוגנת: על כוס הרי מברכים — ישתה ליזר, והוא יברך.