אין דור שאין בו ליצנין

„ותיקין" — תפילת שחרית עם הנץ החמה, מנהג המהדרין המשכימים ביותר; „פשיטא" — ארמית: מובן מאליו. באמירת „עלינו לשבח" נהגו רבים לירוק על הרצפה במילים „שהם משתחווים להבל וריק" — הבעת בוז לעבודה זרה. זו ה„ראיה" שהבן שולף: כתם רוק על הרצפה — הוכחה מבזה, שקל מאין כמוה לייצר בכל רגע, ועצם הצורך בה מסגיר שלא התפלל כלל.