אין דור שאין בו ליצנין

שניים, שהיו חברים בימי-עלומיהם, נפגשו לאחר שנים מרובות. נסתכלו זה בזה ואמר אחד לשני:

יובל שלם לא ראיתיך, זקנת, ידידי. ודאי כבר נתת בת זקוניך לאיש.

השיב השני בשפה רפה:

לא ידידי. חוששני שבּת-זקוני תשב עד שתסתאב.

שאל הראשון:

והבת הבכירה?

החזיר השני:

זו כבר נסתאבה…