אין דור שאין בו ליצנין

„תיתורה" — המפתן או הספסל שלפני הבית; „מבגאי" — איכר בן־כפר. „גוי מסיח לפי תומו" — כלל הלכתי: דברי נוכרי שנאמרו בתום לב, בלי כוונה להעיד, נאמנים בעניינים מסוימים. המעשן מגייס את הכלל לצרכיו: איכר שעבר בירך אותו „ערבא טבא" (ערב טוב) — הרי „עדות" כשרה שכבר ערב והשבת יצאה. ברכת נימוס שגרתית מקודמת לדרגת מקור הלכתי, כדי להכשיר סיגרה מוקדמת מדי.