אין דור שאין בו ליצנין

„ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו" (מלכים א א, א — הערה ^*) מתאר את דוד הזקן שאינו מתחמם, ורש"י שם אכן דורש: „כל המבזה את הבגדים אינו נהנה מהם לבסוף" — עונש לדוד על שכרת את כנף מעילו של שאול במערה (שמואל א כד). בהמשך אותו פרק מובאת אל דוד אבישג „הסוכנת" — המשרתת המחממת — לשכב בחיקו, וממנה דווקא נהנה. שמריל משלים את ההיקש בסגנון למדני מדוקדק: „הא למדת" (מכאן אתה למד) שדוד מעולם לא ביזה סוכנת — שהרי דווקא ממנה נהנה, ולפי מידתו של רש"י רק מי שאינו מבזה דבר נהנה ממנו לבסוף. פרודיה על הדרשנות הגוזרת „חידוש" מכל צירוף פסוקים, ובלבד שהצורה נשמרת — ובדרך אגב רמיזה שקופה במה בדיוק נהנה דוד.