אין דור שאין בו ליצנין

יהודי חטא למלכות ודנו אותו, שילקה עשרים מלקות. כשהעלוהו לגרדום נסתכל וראה, שחזן בית־הדין, העומד עליו ורצועה בידו, אף הוא מישראל, ולחש לו:

אל תכביד ידך, ובשכר זה תקבל עשרים שקלים.

נענה לו הלה והילקהו שמונה־עשרה מלקות קלות שבקלות, ושתיים האחרונות – חמורות שבחמורות.

לאחר שסילקו את הלוקה מן הגרדום, בא אליו החזן המלקה לקבל שכרו. קבל הלוקה ואמר לו:

למה נתאכזרת לי בשתיים האחרונות?

החזיר לו החזן:

אלא כיצד היית יודע, מה היית מפסיד אילו לא שילמת לי עשרים שקלים?…