שניים הביאו לעיר קישואים למכור. עד שעמדו שניהם ומכרו נזכר אחד מהם, שחייב־קדיש הוא היום, ואמר לחברו:
שמור לי עד שאשוב מבית־התפילה.
הסכים חברו. וכשחזר מבית־התפילה מצא, שחברו לא שמר והקישואים נגנבו. בא עמו בטרוניה ואמר לו:
למה רימיתני ולא שמרת?
החזיר לו הלה:
בּכוונה לא שמרתי, כדי שתדע כמה היתה שמירתי טובה לך – אילו שמרתי…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„חייב־קדיש” — אָבֵל, שחובה עליו לומר קדיש בציבור באותו יום, ולכן הוא ממהר לבית־התפילה. וההיגיון ההפוך של השומר — הנחתי לסחורה להיגנב דווקא כדי שתלמד להעריך את שמירתי — הופך רשלנות גמורה ל„שיעור” שניתן לך בטובה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
