אין דור שאין בו ליצנין

„הכשר-דירה" — היתר-מגורים מחוץ ל„תחום המושב", האזור שיהודי רוסיה הוגבלו אליו; מחוצה לו הותרו לגור רק קבוצות מיוחדות, ובהן בעלי-מלאכה. „פיוסים" — לשון נקייה לשוחד; „כביכול" — בערך: לכאורה. כשראש-המשטרה מבטל את המלאכה — „אף אני יודע לעשות דיו" — סנדר תופס אותו במילתו: אם כך, גם אתה בעל-מלאכה, וגם לך מותר לגור כאן. הבוז של הפקיד הופך בן-רגע לראיה נגד ההיגיון של שיטת ההיתרים כולה.