בדיחה 1946

בּיבר בא לעיר ושמחה העיר. בלילה פרץ הנמר את כלובו וברח – וחרדה העיר. בו ביום פירסמה הרשות מודעה ברבים:

“כל אשר ימצא את הנמר חייב להמיתו”.

למחר נפגשו שני יהודים בשוק, ואמר אחד לחברו:

אני יוצא היום מכאן עד יעבור זעם.

שאל חברו:

על איזה זעם אתה מדבר?

השיב הראשון:

כלום לא שמעת מה שגזרה הרשות? כל אשר ימצא את הנמר חייב להמיתו.

תמה חברו:

מה עניינך לכאן? כלום נמר אתה?

החזיר הלה:

מה ענייני לכאן? קודם-כל יהרגוני, ואחר-כך צא והבא עדים, שאין אתה נמר…

הבנת את הבדיחה?
בבדיחה זו: 🐾 ביבר 🐾 נמר

ציונים — דרויאנוב

בתקופת הרבולוציה הראשונה ברוסיה ברחו רבים משם מאימת המלכות, שנלחמה ברבולוציונרים והיתה תופסת וכובלת כל מי שנמצא חשוד על רבולוציה. ובימים ההם היתה שגורה שם הבדיחה שלפנינו בנוסח זה: ארנב רץ לעבור את הגבול. אמרו לו: "למה אתה רץ כל—כך?"—השיב הארנב: "כלום אין אתם יודעים, שברוסיה ניתנה הדת להגעיל כל הגמלים פרסות— ברזל ?"—אמרו לו: "כלום גמל אתה ?"—החזיר הוא: "מה בכך שאיני גמל ? תחילה יתפסוני וינעילוני פרסות—ברזל, ואחר—כך צא והבה ראיה, שאין אתה גמל" (וו. בוציאנובסקי וא' גולרבך, ‎"Русская‎ ‏‎сатира первой революціи"‎ ‎1905—1906‎, לנינגראד ‎1925‎, עמ' ‎28‎).

ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 1946, עמ' 305) · תמלול מפעל בן-יהודה

הסבר הבדיחה

דרג את הבדיחה

עדיין אין דירוגים — היה הראשון!