אין דור שאין בו ליצנין

„חיבב כספם" — כלומר לקח מהם שוחד; „ההין" — העז. גב-ידו של הרב מוכתם בדיו — כתם של כתיבה ולימוד; אבל כשהוא פותח את כף-היד, הצד שבו מקבלים כסף, היא נקייה — נקייה כפשוטה, ובעיקר „ידיים נקיות" במובן המוסרי: בלי שוחד. העקיצה הסמויה מופנית אל השופט: אצלו דווקא הכף היא המלוכלכת.