אין דור שאין בו ליצנין

„השמש" — שליח בית-הכנסת, שנהג בין השאר למסור הזמנות לסעודות-שמחה; „קידוש לבנה" — ברכה קצרה שאומרים בלילה, תחת כיפת השמים, על חידוש הירח — מצווה שכולה רוח ואין בצדה אפילו פירור. העני צם כל היום כדי לבוא רעב ומוכן אל סעודת קרובו העשיר; משלא באה ההזמנה מילא כרסו לחם וצנון, מזון דלים. הדפיקה בדלת מחזירה את התקווה — והוא מקיא את מזונו היחיד כדי לפנות מקום לשפע. בפתח עומד שכן שמזמינו לברך על הירח, והעני נותר גם בלי הסעודה וגם בלי הלחם והצנון שכבר היו בבטנו.