אין דור שאין בו ליצנין

הפלפול מגייס שלושה מקורות: „כסף מטהר ממזרים" (קידושין עא ע"א; הערה ^*) — אמירה שהממון מטשטש פגמי ייחוס; החזקה „מדחציף כולי האי, שמע-מינה ממזר הוא" — מי שחצוף כל-כך, סימן שממזר הוא (כך בנוסח העממי; בגמרא עצמה, בבא מציעא פג ע"ב, נאמר „רשיעא הוא" — רשע; הערה ^**); ו„עשיר יענה עזות" (משלי יח, כג; הערה ^***) — דרכו של עשיר להשיב בגסות. „קיימא לן" — ארמית: מוסכם בידינו. ומכאן ה„תירוץ": חוצפתו של סתם אדם מעוררת חשד ממזרות, אבל לחוצפת עשיר יש הסבר כשר מן הפסוק — עושרו. כך, בכלים למדניים מדוקדקים, מנוסחת אמת חברתית פשוטה: בכסף קונים חסינות מכל חשד.