אין דור שאין בו ליצנין

ענן בן-דוד (בבל, המאה השמינית) הוא מייסד הקראוּת — הכת שכפרה בתורה שבעל-פה ובסמכות חכמים, ולכן הייתה יריבתם המרה של הרבנים. כשירש אותו בנו שאול, מצאו הרבנים פסוק שכאילו נכתב מראש על השניים — איוב ז, ט (הערה ^*): „כלה ענן וילך, כן יורד שאול לא יעלה". במקורו מדבר הפסוק על מות האדם: כשם שענן מתפזר ואיננו, כך היורד לשאול — מקום המתים — אינו שב. ובקריאת השמות: ענן כלה והלך מן העולם, ושאול בנו ירד ולא יעלה — קללת כליה לכת כולה, בלשון הכתוב עצמו.