אין דור שאין בו ליצנין

„פרושים" — אברכים נשואים שפרשו מבית ומשפחה ללימוד רצוף בישיבה; „מקרי לילה" — קרי, שנחשב סימן מביש להרהורי עבירה, והרינון בעיירה היה שהפרישות מביאה את הבחורים לידי כך. מול הכותנות שפרשה הכובסת כראיה אין רבי חיים מכחיש, אלא מציב יחס גבהים: הכותונת — והכתם שעליה — מגיעים עד הצוואר בלבד; תורתם של תלמידיו מגיעה עד לשמים.