רבי שלום בא לעיר אחת לדרוש ברבים, והזמינו ראש הקהל לסעודה. לאחר הסעודה כיבד בעל-הבית את אורחו וזימון. פתח רבי שלום ואמר:
“ברשות בעל-הבית וכו'”.
הקפיד בעל-הבית, וכשעמדו מלפני השולחן, אמר לרבי שלום: הכל נוהגים בי כבוד ואומרים: “ברשות מורנו הרב בעל-הבית”. מיד יצא רבי שלום לחצר וחזר, נטל ידיו, בירך ואמר:
“ברשות מורנו הרב בעל-הבית – נטל אשר יצר את האדם”…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„זימון" — ההזמנה לברכת-המזון, שהמכובד בה פותח „ברשות בעל-הבית…"; „אשר יצר" — הברכה שמברכים אחרי עשיית צרכים. משנעלב המארח שלא זכה לתוארו המלא, רבי שלום מעניק לו אותו בשלמותו — אבל מצמיד את „ברשות מורנו הרב בעל-הבית" דווקא לברכת בית-הכיסא. כבוד שנסחט בכוח ניתן במקום שבו הוא הכי מגוחך.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
