אין דור שאין בו ליצנין

מחבר בא אצל רבי אייזל לבקש הסכמה לספרו. עיין רבי אייזל בספר ואמר למחבר

עצתי, שימהר מר ויברח מביתי, פן תמצאהו אשתי הרבנית ותשחטהו, חלילה.

לטש המחבר עיניים תמהות ושאל:

מה פירוש הדברים?

החזיר לו רבי אייזל:

לפני ימים מועטים אירע מעשה בביתי: תרנגול עלה על דף האטריות והוסיף נופך משלו.

רגזה אשתי הרבנית ומיד שחטה אותו. והרי דברים קל-וחומר: מה תרנגול, שלא הוסיף נופך משלו אלא לדף אחד של אטריות, עלתה לו כך, מר, שהוסיף נפכים משלו לכמה וכמה דפים של הש"ס, לא כל-שכן…