אין דור שאין בו ליצנין

רוטשילד נדרש, כעשיר ורב־השפעה, להרים קול נגד רדיפת היהודים. תשובתו היא פלפול שכולו הודאה: "שותק" הוא מי שיש בפיו מה לומר וכובשו — הוא, חלילה, אינו כזה; הוא פשוט אינו מדבר. ההבחנה המהודרת בין שתיקה לאי־דיבור אינה משנה דבר במציאות — הגביר מוסיף לא לעשות כלום, רק בניסוח מכובד יותר.