אין דור שאין בו ליצנין

מת הדוקטור יחיאל צ’לנוב, והספידוֹ סטודנט בבית־מדרש של חסידים. זעף זקן אחד:

המספיד – סטודנט, אפיקורס; הנספד – דוקטור, חזקה עליו, שגם הוא אפיקורס.

לבש אדרתו ויצא. פגשו זקן שני ושאל לו:

הקהל שבבית־המדרש מהיכן? לא חודש ולא שבת היום.

השיב הראשון:

מת איזה צ’לנוב וסטודנט מספיד אותו, אלא שלא הוברר עדיין הדבר.

תמה השני:

מה פירוש לא הוברר עדיין הדבר?

החזיר הראשון:

לא הוברר עדיין, אם אותו צ’לנוב מת, או לא מת. תחילה פתח הסטודנט ואמר בפירוש: “צ’לנוב מת”. ומיד חזר בו ואמר: “צ’לנוב לא מת, הוא חי ובתוכנו יחיה”…